איך כותבים על רוע צרוף, האם הוא נחווה כיישות או כחסר, האם חווית המציאות שלנו תואמת את המציאות שמופיעה בספרות העברית הריאליסטית, למה פסיכופתיים הם הרבה פחות מעניינים מהומברט הומברט למשל?

בפרק 30 ראיינו את הסופרת גַיל הראבן. דיברנו איתה על ספרות שדוברת אמת. על איך כותבים פרוזה כעת ומה קוראים. על האופן בו ניתן לכתוב את המציאות שאנו חווים, על זוועותיה ונפלאותיה ושלל האירועים הלא מסתברים שבה, מבלי שיתפסו כהגזמה זולה או כמלודרמה. על עיוורון מוסרי ועל צידוקים מגוונים ונפתלים בדרך אליו. על המוזרות והזרות שבאמהות ובהורות. על שעבוד לאהבה שיכול להוביל דווקא לשחרור ועל הקשר שלו לאהבת אלוהים ולנגיעה בטרנסצנדנטלי. על כתיבה כשדה ניסויים, כמחקר, על ההבדל שבין כתיבה מתוך טיעון לכתיבה בעקבות שאלה. על להיות ילדים שספרים גידלו אותם ועל האופן בו סיפורים מלמדים אותנו על העולם.

תודה רבה לגיל הראבן על השתתפותה בפרק. תודה רבה לפרופ׳ חביבה ישי ולפרופ׳ חיים וייס (המחלקה  לספרות עברית) ולפרופ׳ יגאל שוורץ (מכון הקשרים), על תמיכתם הרבה בהסכת. תודה רבה למנהל רדיו BGU ד״ר בוזי רביב על הליווי המסור. תודה רבה לגלי סיטון שייסדה את ההסכת והגישה וערכה את עשרים ושלושת הפרקים הראשונים שלו. 

תודה לזיו גרינברג על הלחנת הפתיח המוזיקלי וביצועו. תודה לארטיום פינדיורין על הקריינות המשובחת. 

תחקיר והנחיה: מעין ראפא וד״ר תמר סתר.

טכנאית אולפן ועריכה: ד״ר תמר סתר.