בצל החזרת גופתו של זכריה באומל: מאמצי ישראל לאיתור נעדרים ושבויים

יורם שוייצר מספר, על רקע גילוי שרידי גופתו של זכריה באומל בסוריה והבאתו לקבורה בישראל, על המאמצים שעושה מדינת ישראל כדי לאתר את נעדריה ושבויה, בכוחות עצמה ובסיוע בינלאומי. ממעט הפרטים שהותרו לפרסום על פרשת נעדרי קרב סולטן יעקוב (1982), רוסיה הייתה ציר מרכזי וחייליה הם שמצאו את שרידי הגופה והעבירו אותם לישראל. מה מאפיין את המאמצים של ישראל במאמציה לאתר נעדרים ושבויים לאורך השנים - מה היעד, איזה אמצעים ומשאבים היא משקיעה ומה מתרחש מאחורי הקלעים? עד כמה ישראל פיתחה יכולת עצמאית ייחודית בתחום הזה ועד כמה היא נעזרת בכוחות מקומיים ובגורמים מצד שלישי? וגם - מה ניתן לומר על המשך המאמצים להשיג מידע על פרשת רון ארד?

אמת, פוסט-אמת ופייק ניוז והשפעתם על קבלת החלטות

לקראת אירוע השקת תכנית המחקר "ביטחון לאומי ודמוקרטיה בעידן של פוסט אמת ו-פייק ניוז, על שם רב אלוף במילואים אמנון ליפקין שחק ז"ל, בכנס שייערך במכון ב-17 באפריל, סגן ראש המכון איתי ברון וד"ר יעל ברהמס (החל מדקה 9:54) עוסקים בהרחבה במושג "פוסט אמת": מהזווית הפילוסופית וגם בהשפעתו על הביטחון הלאומי. כיצד תיאוריות פילוסופיות על מושג ה"אמת" תורמות להבנת מושג ה"פוסט-אמת", ומהם הגורמים שהובילו למרכזיותו של המושג בשיח ועוצמתו הגוברת על תחומים רבים? כיצד "פוסט אמת" ו"פייק ניוז" משפיעים על קבלת החלטות וחודרים למרכז העצבים של ההחלטות בתחום הביטחון הלאומי – למשל, במקרה של קהילת המודיעין האמריקנית וממשל טראמפ?

סיכונים לבני נוער ברשת

ד"ר לימור עציוני (החל מדקה 27:46) מפרטת על סיכונים שנשקפים לבני נוער ברשת האינטרנט, ובכלל זה חשיפה לתוכן פוגעני, בעקבות התפתחויות טכנולוגיות בשנים האחרונות. מהם סוגי הסיכונים אליהם נחפשים בני נוער, בין אם תוך שימוש תמים ברשת ובין אם בעקבות פגיעה מכוונת? מדוע אין ביקורת ובדיקה של התוכן אליו נחשפת האוכלוסיה החלשה והפגיעה, בעידן בו גם לילדים קטנים יש גישה למכשירים שמחוברים לאינטרנט במהלך שעות רבות של היום? מהו הפתרון שמציעה ד"ר עציוני, המתבסס על טכנולוגיה בה משתמשים בעולם הפרסום ברשת?