מהנעשה באיראן: מתיחות מול המערב, הקשחת המדיניות כלפי האזרחים

ד"ר רז צימט מדבר על הצעדים המדיניים האחרונים של המשטר האיראני, כלפי חוץ וגם כלפי פנים: מה משמעות ההודעה שמסרה איראן השבוע על כוונתה להרחיב את שיעור העשרת אורניום? כיצד הצעד הזה מסביר את האסטרטגיה האיראנית מול המערב, לאחר שח'אמנאהי הצהיר שטהראן אמנם איננה מעוניינת במלחמה, אבל גם לא במשא ומתן עם הממשל האמריקאי? מדוע, במקביל למשבר המתהווה במפרץ הפרסי ובין איראן לארצות הברית ולמדינות נוספות, המשטר מגביר דווקא כעת את צעדי האכיפה של חוקי קוד הלבוש המחמירים? וכיצד הצעדים הללו מתקבלים בציבור, כמה חודשים בלבד לפני הבחירות לפרלמנט האיראני?

חוסן חברתי: תמונת מצב של הציבור בעוטף עזה

ד"ר מאיר אלרן וד"ר כרמית פדן (החל מדקה 9:34) בשיחה על מחקרם החדש, המציג תמונת מצב עדכנית של השפעת האירועים הביטחוניים על החוסן ביישובי עוטף עזה. סבבי ההסלמה בדרום, כמו גם ההצתות באמצעות עפיפוני תבערה ובלוני נפץ, משפיעים באופן ניכר על החיים ביישובי עוטף עזה. האם חל שינוי כלשהו בחוסן החברתי של התושבים שם בעקבות ההסלמה שפרצה עם צעדות השיבה במרץ 2018, לאחר מספר שנים של שקט יחסי? באיזה אופן החוסן החברתי שמאפיין את האוכלוסייה באזור מתיישב עם הפרעות דחק שנגרמות מהמצב הביטחוני, או שמא הדחק יכרסם במוקדם או במאוחר בחוסן? מה עדיין חסר מבחינת המענה והמעורבות של המדינה מול התושבים?

מה אפשר ללמוד מצ'רנוביל? על תאונות גרעיניות ולקחי בטיחות

עוזי עילם (החל מדקה 26:31) נזכר ומספר, בעקבות שידור הסדרה "צ'רנוביל" וגל התגובות שעוררה, על תאונות גרעיניות חמורות בהיסטוריה, וגם על הלקחים שהופקו מהן במטרה לשפר את רמת הבטיחות של תחנות כוח גרעיניות שפועלות כיום. האם הכורים של היום מספיק בטוחים ומספקים פתרון הולם לאספקת אנרגיה - לפחות עד שתתאפשר הפקת אנרגיה ירוקה לחלוטין בהיקפים גדולים - או שמא ריבוי הכורים בהכרח גורר ריבוי סיכונים לסביבה ולאוכלוסייה? וגם על ההתמודדות של נפגעי אסון צ'רנוביל שחיים בישראל עם הפגיעות ועם המאבק להכרה במעמדם?