המו״מ עם איראן: תנאי החזרה להסכם הגרעין ומידת ההשפעה הישראלית

ראשי חטיבת המחקר במוסד לשעבר וחוקרי המכון הבכירים, סימה שיין, ואל״מ (מיל.) אלדד שביט, מנתחים את ההתפתחויות האחרונות במו״מ עם איראן על חזרה להסכם הגרעין:

עד כמה חזרה להסכם מ-2015, בתנאים הקיימים כיום, תעכב את התקדמותה של איראן לעבר פצצה גרעינית?

מה נועדו להשיג ביקוריהם התכופים של בכירים ישראלים בוושינגטון, לקראת החזרה להסכם? על איזה היבטים של המו״מ יכולה ישראל להשפיע ועל איזה לא?

מה תנאי הסף הנוכחיים של איראן במו״מ ומה בעייתי במיוחד בדרישתה להפסיק לאלתר את חקירות הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא״א) באתרים החשודים? האם תיתכן פשרה עם הסוכנות הבינ״ל בעניין זה?

מהי עמדת צוות המו״מ האמריקני לגבי דרישות איראן והחזרה להסכם הגרעין, וכיצד זה קשור לחילופי המהלומות בין מיליציות פרו-איראניות לכוחות האמריקניים בסוריה ולמתיחות עם רוסיה וסין?

האם יש לארה״ב אופציה צבאית ממשית לפעולה נגד תכנית הגרעין האיראנית?

מעבר לרשת: פתיחת נמל התעופה רמון לפלסטינים – השיח הסוער ברשתות

חוקרת המכון, אורית פרלוב, מציגה הפעם בפינתה את השיח בנוגע לפתיחת נמל התעופה רמון לטיסות של פלסטינים מהגדה המערבית. תחילה, מציגה פרלוב את השיח בירדן: מה עומד מאחורי הקמפיין הויראלי #הנרמולהפלסטיניבגדה שמקורו בממלכה ההאשמית? האם מה שהפריע לירדנים זו הפגיעה הכלכלית בגשר כראמה ונמל התעופה "עאליה" או השימוש הפלסטיני בנמלי תעופה ״כבושים״ בישראל? וכיצד פתיחת הנמל לטיסות לפלסטינים משפיע על השיח בירדן ביחס לחתימת הסכמי גז ומים עם ישראל?

בהמשך, בוחנת פרלוב גם את השיח הפלסטיני, שהתעורר כתגובת נגד לקמפיין הירדני ועוסק בעיקרו בהסברה. מהם ההבדלים בין השיח בגדה לשיח בעזה סביב פתיחת הנמל לפלסטינים? מדוע חלקים בקרב הפלסטינים מודים שיעדיפו להשתמש בנמל על פני שימוש במעברי הגבול עם ירדן ומצרים? מדוע לדעת העזתים מדובר בצעד ממשי ליצירת מציאות של מדינה אחת וסיפוח הגדה?

לבסוף, פרלוב דנה בשאלות הבאות: האם פתיחת נמל התעופה רמון תפגע ביחסים עם ירדן ומצרים? למרות ההיענות הפלסטינית, מדוע אל לנו להסיק מכך שרווחה כלכלית בהכרח תשפר את המצב הביטחוני? והאם תמריצים לאליטה הפלסטינית (בין אם בעזה ובין עם בגדה) באמת יסייעו לחוליה החלשה - תושבי מחנות הפליטים?

אובדן הדרך של ההנהגה הפלסטינית - האם יש לפלסטינים חלופה?

חוקר המכון הבכיר, יוחנן צורף, על הטלטלה שעברה ההנהגה הפלסטינית, מאז עליית התנועה הלאומית הפלסטינית ועד היום: איזה תהליכים היסטוריים מסבירים את העלייה והירידה בכוחה של הנהגת אש"ף והרשות הפלסטינית, ואת הופעת התחרות מצד חמאס? מדוע שתי ההנהגות המתחרות נקלעו למשבר? כיצד התופעות הללו מושפעות מהמדיניות הישראלית? על איזה עוגנים תתבסס הנהגה הפלסטינית בעתיד הנראה לעין, גם לאחר ירידתו של אבו מאזן מהבמה? האם מסתמן באופק סופו של העידן ההסדרי שהכרנו ביחסי הפלסטינים עם ישראל, מאז הסכמי אוסלו?

לקריאה נרחבת בנושא ראו מאמרו של צורף ב׳עדכן האסטרטגי׳: https://www.inss.org.il/he/publication/התנועה-הלאומית-הפלסטינית-לקראת-חישו/