איראן ב-360 מעלות: הגרעין, המחאות וההתבססות באזור

לקראת האירוע השנתי של תוכנית איראן, שייערך השנה תחת הכותרת "איראן, ישראל והציר השיעי: 2023 - שנת העימות?", התאחרה ראש תוכנית איראן במכון, סימה שיין, בפודקאסט מיוחד הבוחן את הרפובליקה האסלאמית מכל זוויותיה.

היכן עומדים הדיונים על הסכם הגרעין, ברקע המאבק על הסדר העולמי החדש? כיצד משתלבת איראן בממדים החדשים שבהם מתקיימים עימותים - כטב"מים, חלל וסייבר? האם הברית איראן-רוסיה-סין היא ציר אפקטיבי חדש? מהם ההישגים והאתגרים של ההתבססות האיראנית באזור? וגם – האם המחאה באיראן משפיעה על יציבות המשטר?

מעבר לרשת: מנהיגות פלסטינית אחרת בגדה המערבית

לאור ההבנה שהלגיטימציה של הרשות הפלסטינית בגדה המערבית חלשה ובשל העדויות שהולכות ומצטברות על כך שהיעדר הלגיטימציה הביא לפגיעה ממשית ביכולת המשילות של הרשות ושל מנגנוני הביטחון, עוסקת השבוע אורית פרלוב בפינתה בניסיון לברר אם קיימת הנהגה או הנהגות נוספות בגדה אשר יש להן לגיטימציה ציבורית רחבה.

פרלוב בוחנת ודנה באופיין של שלוש קבוצות ההשפעה העיקריות מתוכן מגיעים המנהיגים האזוריים: ארגוני הסטודנטים, ״האקדמיים״; פוליטיקאים ברמה המוניציפלית, ״העצמאיים״; והאליטה הכלכלית-עסקית, ״הבזאר״. הנהגות אלה שייכות לאליטה אקדמאית-עסקית-כלכלית ואדמיניסטרטיבית. הן פרגמטיות יותר, חיות בגדה ולא בגולה וכולן נבחרו בבחירות חופשיות ולהן יכולת מוכחת בניוד וארגון ציבורים שונים.

לבסוף, פרלוב דנה בשתי קבוצות השפעה נוספות שלמרות חשיבותן הרבה, הסיכויים לקיום קשרי אינטרסים ושיתוף פעולה כזה או אחר עמן הוא אפסי: האקטיביסטים ו״מנהיגי כנופיות הרחוב״.

סכנת הגלישה למציאות של מדינה אחת

חוקרי תוכנית הזירה הפלסטינית במכון, תא"ל (מיל') אודי דקל ונועה שוסטרמן, משוחחים על איום הגלישה למדינה האחת ועל האופן שבו ייפגע אופייה היהודי והדמוקרטי של מדינת ישראל, כמו גם המצב הביטחוני ומעמדה הבינלאומי. בשיחה הם בוחנים שלושה סוגים של מודלים שנתפסים כאלטרנטיבה לשתי מדינות – מדינה יהודית ללא שוויון זכויות לפלסטינים, מדינת כל-אזרחיה, ומדינה דו-לאומית. כמקרה בוחן לעתיד לבוא במציאות של מדינה אחת לא שיוונית הם מביאים את מצבה של מזרח ירושלים.

באיזו נקודה אנו נמצאים היום על ציר ההידרדרות? איך הגענו לשם? האם נדע כשעברנו את נקודת האל-חזור? ומה ניתן לעשות היום כדי למנוע את התממשות האיום?