עזרו לנו לשפר את "אפרכסת"
https://forms.gle/UWNt3qs56eooP3wr7
THE PINE&OAK PODACST
https://open.spotify.com/show/4PSB8IawKNzp1jR4NY63ry
האויב המסוכן ביותר של הבטחון הוא הבטחון העצמי. תחושתם של שותפי סוד שהם יודעים על האויב כל שיש לדעת משרה שאננות ומכרסמת בתודעת הצורך להיערך להפתעה; ותמיד תהיה הפתעה, כמו שהתברר לרומאים כשחניבעל איגף אותם מצפון עם בעלי-חיים נפוצים באפריקה אך נדירים באירופה.
זאת אחת התובנות שצבר ראובן אייל בעשרות שנותיו במדים ובארבעת העשורים שמאז. עוד אחת: רבים מקציני המודיעין נוטים לשכוח את העובדה החשובה ביותר במלאכתם: המודיעין משרת תכלית גבוהה יותר, לא את עצמו. חומר כה סודי, עד שנמנעים מהפצתו למי שזקוקים לו, הוא עושר השמור לרעת בעליו - כשהבעלים האמיתיים הם בכלל המפקדים, הלוחמים ומפתחי המענה בתעשיה הבטחונית.
לא כך אייל, תת-אלוף בדימוס, שהיה ראש להק המודיעין בחיל האוויר. אייל לא היסס (טוב, אולי היסס, אך החליט) להתעלם מהוראות קנאיות להטיל מידור קיצוני על נתונים שבלעדיהם לא היו מומחי המחקר והפיתוח בישראל משכילים להכין אמצעי-נגד להצלת טייסים ולסיוע לביצוע משימותיהם.
אייל לא חיפש אתונות ומצא מלוכה, אבל גם לא הרבה פחות מכך - כשהתגייס לשירות חובה, ב-1953, רצה להיות מכונאי מטוסים, וסורב. הנימוק: כושר קרבי. לא נורא, ניחמו אותו בבסיס הקליטה, תוכל להיבחן לטיס. מי שלא רצה בו כצוות קרקע קיבל אותו כצוות אוויר, אחד מתשעה בלבד בקורס 18, ביניהם מי שהיה בתוך עשור לטייס-קרב מוביל בחיל האוויר, רן פקר.
בשיחה עם אמיר אורן ב”אפרכסת״ מספר אייל על חיל האוויר מימי דן טולקובסקי ועזר ויצמן, מוטי הוד ודוד עברי, עד לעמוס לפידות. הוא דן בסוגיות המציאות החמקמקה שהמודיעין מנסה לשווא לשקף, ההערכות השונות שהמפקדים - רובם אך לא כולם - מבקשים לקבל וההבדל בין ״מטרה״ ל״איום״ כשני צדדים של אותו אויב.
אחת מנקודות השיא במבצעים שליווה היתה תקיפת הכור העיראקי. לאייל זכור היטב התדריך האחרון של שמונת הטייסים עם הרמטכ״ל, רפול, ימים מעטים לאחר נפילת בנו יורם איתן בהתרסקות מטוסו. הנחת העבודה, לאור הסכנות בנתיב וסביב הכור, היתה שיותר מאחד מהשמונה יופל. פגיע מכולם היה הרביעי והאחרון בכל מבנה, כך שהסיכון הגדול ביותר לשבי ולעינויים בבגדד ריחף על מספר 4 במבנה של אמיר נחומי - אילן רמון. ״אם תיפלו בשבי,״ הופתע אייל לשמוע את רפול הקשוח פוקד, ״אל תנסו לשתוק. ספרו הכל״.
אולפן: אורי אנוליק
נוצר באולפני ProCast/אור אליעז, הברזל 32, תל אביב
View all episodes
By אמיר אורן
5
99 ratings
עזרו לנו לשפר את "אפרכסת"
https://forms.gle/UWNt3qs56eooP3wr7
THE PINE&OAK PODACST
https://open.spotify.com/show/4PSB8IawKNzp1jR4NY63ry
האויב המסוכן ביותר של הבטחון הוא הבטחון העצמי. תחושתם של שותפי סוד שהם יודעים על האויב כל שיש לדעת משרה שאננות ומכרסמת בתודעת הצורך להיערך להפתעה; ותמיד תהיה הפתעה, כמו שהתברר לרומאים כשחניבעל איגף אותם מצפון עם בעלי-חיים נפוצים באפריקה אך נדירים באירופה.
זאת אחת התובנות שצבר ראובן אייל בעשרות שנותיו במדים ובארבעת העשורים שמאז. עוד אחת: רבים מקציני המודיעין נוטים לשכוח את העובדה החשובה ביותר במלאכתם: המודיעין משרת תכלית גבוהה יותר, לא את עצמו. חומר כה סודי, עד שנמנעים מהפצתו למי שזקוקים לו, הוא עושר השמור לרעת בעליו - כשהבעלים האמיתיים הם בכלל המפקדים, הלוחמים ומפתחי המענה בתעשיה הבטחונית.
לא כך אייל, תת-אלוף בדימוס, שהיה ראש להק המודיעין בחיל האוויר. אייל לא היסס (טוב, אולי היסס, אך החליט) להתעלם מהוראות קנאיות להטיל מידור קיצוני על נתונים שבלעדיהם לא היו מומחי המחקר והפיתוח בישראל משכילים להכין אמצעי-נגד להצלת טייסים ולסיוע לביצוע משימותיהם.
אייל לא חיפש אתונות ומצא מלוכה, אבל גם לא הרבה פחות מכך - כשהתגייס לשירות חובה, ב-1953, רצה להיות מכונאי מטוסים, וסורב. הנימוק: כושר קרבי. לא נורא, ניחמו אותו בבסיס הקליטה, תוכל להיבחן לטיס. מי שלא רצה בו כצוות קרקע קיבל אותו כצוות אוויר, אחד מתשעה בלבד בקורס 18, ביניהם מי שהיה בתוך עשור לטייס-קרב מוביל בחיל האוויר, רן פקר.
בשיחה עם אמיר אורן ב”אפרכסת״ מספר אייל על חיל האוויר מימי דן טולקובסקי ועזר ויצמן, מוטי הוד ודוד עברי, עד לעמוס לפידות. הוא דן בסוגיות המציאות החמקמקה שהמודיעין מנסה לשווא לשקף, ההערכות השונות שהמפקדים - רובם אך לא כולם - מבקשים לקבל וההבדל בין ״מטרה״ ל״איום״ כשני צדדים של אותו אויב.
אחת מנקודות השיא במבצעים שליווה היתה תקיפת הכור העיראקי. לאייל זכור היטב התדריך האחרון של שמונת הטייסים עם הרמטכ״ל, רפול, ימים מעטים לאחר נפילת בנו יורם איתן בהתרסקות מטוסו. הנחת העבודה, לאור הסכנות בנתיב וסביב הכור, היתה שיותר מאחד מהשמונה יופל. פגיע מכולם היה הרביעי והאחרון בכל מבנה, כך שהסיכון הגדול ביותר לשבי ולעינויים בבגדד ריחף על מספר 4 במבנה של אמיר נחומי - אילן רמון. ״אם תיפלו בשבי,״ הופתע אייל לשמוע את רפול הקשוח פוקד, ״אל תנסו לשתוק. ספרו הכל״.
אולפן: אורי אנוליק
נוצר באולפני ProCast/אור אליעז, הברזל 32, תל אביב
159 Listeners
82 Listeners
142 Listeners
49 Listeners
174 Listeners
85 Listeners
16 Listeners
32 Listeners
37 Listeners
118 Listeners
301 Listeners
65 Listeners
47 Listeners
13 Listeners
22 Listeners