חברי יחיעם, קיבוץ צעיר וקטן של השומר הצעיר בגליל המערבי, הקשיבו בדריכות לשידור ההצבעה באו״ם בכ״ט בנובמבר 1947. ציפו להם שתי בשורות, טובה ורעה: אושרה הקמת מדינה עברית בארץ-ישראל, אך יחיעם נועד להישאר מחוץ לגבולותיה, במדינה הערבית.

הקרבות והמצור על יחיעם היו למורשת שלתוכה נולד שחר ארגמן. שלושה עשורים וחצי אחר כך היה למפקד סיירת מטכ״ל, שקלטה אותו, בעקבות אחיו, לאחר שרופאי חיל-האוויר גזרו עליו להפסיק את השתתפותו בקורס-הטיס. כקצין צעיר עזב את הקיבוץ, אך לא השתחרר מהרגלים שנטבעו בו - בקשה במקום פקודה, הרבה עשייה ומעט דיבור.

בשיחה ראשונה משלוש עם אמיר אורן ב״אפרכסת״ מספר תת-אלוף במילואים ארגמן על מבצעי היחידה, מוצלחים יותר ופחות, מזוויתו האישית כלוחם, מפקד צוות ופלגה, סגן ולבסוף מפקד היחידה וקצין בכיר באגף המודיעין, בין סוף שנות ה-70 לשלהי העשור הראשון למאה הנוכחית, כשהשתחרר סופית משירות הקבע בתום כהונתו כמפקד מערך המבצעים המיוחדים באמ״ן.

בין השמות הנזכרים בחלק זה של השיחה: נחמן סירקין (שבסיס היחידה נקרא על שם היישוב הסמוך, שהנציח אותו), חיים בן יונה, יפתח מור, רוני שלומי, נחמיה תמרי, עוזי דיין, רפול איתן, שי אביטל, עמר בר-לב, איציק מרדכי, ברק שרעבי, בוגי יעלון, מוסטפה דיראני, דורון אביטל, אורי שגיא, ארז גרשטיין, נחשון וקסמן, שאול מופז, אהוד ברק, אמנון ליפקין שחק. בין האירועים: פיגוע המיקוח במשגב עם, קו 300, המבצע שנקטע אך לא נחשף בסוריה, צאלים ב׳, התחרות בין הימ״מ לסיירת מטכ״ל על מבצעי ״צבא שמיים״ לחילוץ בני ערובה.