
Sign up to save your podcasts
Or


איך נוכל להרגיש ביטחון כשהכל מרגיש כל כך כאוטי?
איך נייצר וודאות כשאין לנו מושג מה יקרה עוד רגע?
ואיך נדע אם מה שאנחנו עושים זה הדבר הנכון?
פרק שמתחיל בלבול ומסתיים בוודאות.
.
אנחנו במלחמה. בחוץ התותחים רועמים בחזיתות שונות, פגזים נורים מעברי גבול שונים, א.נשים שייצאו מביתם לא שבו, א.נשים שהוצאו מביתם בכח הרוע, נחטפו ולא יכולים לשוב.
ובתוכנו - טלטלה, חוסר שקט, אימה, כעס, עצב ובלבול.
ומה עושים עם זה -
איך מייצרים שקט איפה שאין
וודאות איפה שהיא לא קיימת
וביטחון איפה שהכל רוטט?
חמוטל שפיצר גת
פסיכותרפיסטית,
מנחה לשיטת ההתמקדות ( focusing)
שמלווה תהליכי מודעות והתפתחות שמבבוססים על הקשבה פנימית
הסבירה, שבכולנו, בעומק הגוף, מתחת לרעשים שבחוץ, קיים מקלט השקט, הביטחון והוודאות. ושלכולנו! יש ידע מובהק ונגיש
בכל תחום, גם בכזה שלכאורה אנחנו לא מבינים בו דבר.
שוחחנו, על מקור הידע שנמצא בגוף ואיך כל אחד.ת מאיתנו יכול להגיע אליו, להשתמש בו ולייצב בתוכו את כל מה שרועד ורוטט בחוץ. ואיך מתוך הידיעה שהזו גם נקיף את עצמנו
בא.נשים, שמייטיבים את חיינו, שותפים לדרכנו, תומכים בתפיסתנו ומחזקים ומשפרים את היותנו.
יש אותנו לנו. ואיתנו עוד רבים כמונו. כי רק יחד...
הקלטה ועריכה: Low tide studio
מוזיקה מקורית: דידי ארז
לקהילת שלך, אני. בפייסבוק: https://did.li/y1gZH
פרק שמתחיל בכאב ומסתיים בתקוה.
על המקום הענקי שהעבודה תופסת בחיים שלנו,
על טשטוש הגבולות בין האישי למקצועי,
ועל האין הפרדה בין מה שנכנס לבית לבין מה שנשאר בעבודה
על העבדים שאנחנו לעצמנו ולמעסיקנו
ולאן פנינו....
ובהומור.
כי זו דרכה של גילי יובל להתבונן על כאבים, דפוסים, קשיים ומועקות מתוך עולם העבודה העכשווי ולשורר אותם לשירים קצרים שמעלים חיוך.
גילי יובל היא משוררת של עולם העבודה החדש - "הפעם עם הקובץ" , "העבד הזה הוא אני" וממש עכשיו יצא ספרה החדש "בית שני".
ובכלל, גם להתנהל מולה, זה מין פיוט עכשווי שכזה -
כי כמו שקבענו זמן שיחה, מיד היא ביקשה "תוציאי לי זימון בבקשה!"
אהה, ברור, אין בעיה - מה בכלל חשבתי לי אני העתיקה - הרי "פגישה בלי זימון היא לא פגישה"
ואז דקה לפני שהגיע הזמן שקבענו לשיחה - היא שולחת ווטאספ לבירור:
אנחנו בטלפון, או בגוגל מיט? מה הדיבור?
גוגל מיט? אוי לי, מה זה בכלל? אני פה עם עצמי, ברגע מצוקה - עכשיו היא תגלה שאני עתיקה?
והתקשרתי בווצאפ וידאו, מה יכולתי לעשות.
והתחלנו עם ההיי וזה ומה נשמע, ואז היא תופסת את הראש
"אוי אוי אוי, " היא אומרת, "יש תקלה
עשיתי בטעות דאבל בוקינג - אני עכשיו מגלה.
איזה פאדיחה, אני מה זה מצטערת - אפשר עוד שעה - מה את אומרת?
ודיברנו אחרי שעה, וברור שבזמן הזה רצתי ללמוד מה זה גוגל מיט,
ושיתפתי אותה בזה וגיליתי לה שאני הכי אולד סקול
והיא אמרה - יופי! יהיה לנו מענין...
והיה מענין מאד מאד. ומצחיק וגם קצת עצוב תוך כדי.
שוחחנו על מהו הוא ייעוד ואיפה הוא נמצא, כך שנוכל להתקרב אליו ואפילו ממש לגעת בו, דיברנו על הפרקטיקה שבעזרתה אנחנו יכולים להביא משהו חדש לעולם,
על איך לשאול שאלות שמקרבות אותנו לתשובות
פרק שמאיר את הכישורים, היכולות והתשוקות שלנו ומנצנץ משמעות והשפעה לטובה.
נ.ב.
הקלטה ועריכה: אולפני אדיו
מוזיקת נושא: דידי ארז
פיטורים זה סוג של מוות, פרידה ממקום עבודה משמעותי זה אובדן. אז איך קמים, אוספים שברים ומרכיבים מחדש למשהו שהוא גדול יותר מסך חלקיו השבורים?
יומולדת. הפודקאסט בן שנה וכתבתי לו מכתב אישי
From the publisher's feed