שלך אני ◦ Yours, me

קריירה זה דבר ענקי, אימהות זה דבר עצום. לנהל כל אחד מהם בנפרד זה לא פשוט, אז ביחד?

נועה הנדין, היום - בלוגרית אימהות מצליחה ומגישת הפודקאסט "הנבחרות" (עם לי לוטן), ופעם, לפני שהפכה לאמא - אשת תקשורת עם שאיפות מרחיקות לכת

כשהראל בנה הבכור נולד היא כתבה פוסטים בפייסבוק, כי רצתה לפרוק.  הפורקן שלה פגש נשים שהרגישו שאותן היא מדברת

אז - על קריירה שנולדת מאימהות, על אימהות שנולדת כשהלידה היא בשבוע 39,  על אמא ל 4 ילדים, ששלושה מהם נולדו פגים ואחד

אמאל'ה.

נ.ב. את המכתב  - "אני אמא שלא נדע" נועה כתבה לנו. שנדע.

הקלטה ועריכה: אולפני Adio

מוזיקת נושא: דידי ארז

קלפים: מסרים מאת לוהאריה

נועה באינסטגרם:  https://www.instagram.com/noa.hendin/

להתנהל בעולם בנוחות ובהתאמה למי שאני. להיות בהקשבה לצרכיי ורצונותיי ולשמור להם אמונים. לא להידחס ללוחץ, לא להתבלבל ממשבים של אופנה ולא לרקוד לצלילי האומרים ש.. והצריך למיניו. איך עושים את זה?

אצל שלי גרוס, סופרת, מתרגמת ובעלת הבלוג "המלבישה" הדרך לשם התחילה כשהייתה חיילת ופגשה לראשונה את הספר "צרבת" של נורה אפרון. ממנו הבינה, שהיא הגיבורה של סיפור חייה ואיך שהיא תבחר לספר אותו כך הוא יהיה. דיברנו על זה. על הדיוק הפנימי שמאפשר לנו להרגיש נח בחליפות חיינו המטאפוריות. ודיברנו גם ליטרלי על מה שאנחנו לובשות ובכלל על בגדים ועל התפקיד שלהם בהגדרה העצמית של מי שאנחנו.

חיים, בגדים, נורה אפרון וגם אינסטגרם. ככה הפרק הזה. בחליפה הזו המותאמת. למידותינו.

"נ.ב. בתפקיד המכתב, קטע ששלי בחרה מתוך הספר שלה "החיים ומה שלבשתי.

הקלטה ועריכה: אולפני Adio

מוזיקת נושא: דידי ארז

קלפים: מסרים מאת לוהאריה

לבלוג של שלי: http://www.shelly-gross.com/tag/instagram/

לאינסטגרם שלה: https://www.instagram.com/shellygross/

להיות אבא. חתיכת תפקיד זה. כזה שצריך להחזיק הרבה פיסות חיים, ופעמים רבות ובעיקר מתוך תפיסתו את עצמו גם לשאת  דמות גבר - איתן, עמיד, מוביל, אחראי, עוצמתי, בריא, מפרנס...

ומה קורה מתחת למעטה העוצמה והיכולות? מה רוגש שם על ציר היחסים שבין רכות לקשיחות, אחריות לשבריריות, של לשאת על הכתפיים, ולדעת (אולי) גם לשים ראש? האם עם כל העוצמה שלו - של אבא. של גבר. הוא מרשה לעצמו גם להיות פגיע, חלש, זקוק - ולהגיד את זה? או לפחות לאפשר לעצמו להרגיש את זה

על אלו ועוד שוחחתי עם אלדד סהר - אבא של גיא (12) ומאיה (7), מנכ"ל אינסטה ישראל, סטנדאפיסט ומוביל מעגל גברים

שוחחנו גם על אבא שלו (ז"ל) ועל האופן שבו השיל ממנו את מעטה הקשיחות ועל הבחירה להנציח אותו דרך זיכרון חוויות הילדות המשותפות, שהובילה לדבר שמי היה מאמין.

נ.ב. את המכתב בפרק הזה כתב אלדד למאיה שלו הקטנה, אחרי רגע אחד שבו גם אבא היה זקוק - לחיבוק.

מוקדש כל להאבות, הגברים בעולם -כולם.

הקלטה ועריכה: אולפני Adio

מוזיקת נושא: דידי ארז

קלפים: מסרים מאת לוהאריה

בית שחיים בו. מכירים את המושג הזה? כאילו לא נורא הבאלגן, הקצת לכלוך אולי - פירורים, טביעות של אצבעות, מיטות סתורות... ואולי זה באמת לא כזה נורא, ע"פ שיש כאלה שבעבורם זה כן. ומסתבר, שגם למבולגנים ביותר, יותר נעים שמסודר

?אז איך מיישבים חיים, בית וסדר, בשביל שיהיה בסדר 

על זה שוחחתי עם שירלי אבנון קרייזל - מעצבת פנים, מסדרת בתים, מחברת הספר הבית האופטימי

בררנו איך הבית שלנו שמכיל אותנו בכל תצורה, יכול להגשים את הצורך שלנו ממנו במלואו. איך נטפל בו בחדווה ולא בקורבנות  ונשקיע בו בלי לשקוע לתוך כל מה שהוא צריך. איך נדאג שיהיה בסדר גם עם כל בני הבית האחרים שהצרכים שלהם שונים משלנו,  ואיך נאהב – אותו ואת עצמנו בו. וגם את כל אלו שחיים בו יחד איתנו ושהוא שלהם כמו שהוא שלנו

בדקנו איך במובן הכי עמוק - נרגיש בבית, בבית שלנו. שהוא יהיה בעבורנו מקום שבו אפשר ומותר והכל בסדר. כלומר, הרבה יותר מבסדר. אפילו מצוין -  הרמוני, פשוט, נקי ואופטימי.

נ.ב. המכתב בפרק הזה הוסב לשירים. שניים מתוך הספר של שירלי ואחד שהבאתי מהבית.

הקלטה ועריכה: אולפני Adio

מוזיקת נושא: דידי ארז

קלפים: מסרים מאת לוהאריה

כסף. כמה לרובנו לא פשוט איתו

והרי אנחנו רוצים כסף. צריכים אותו. במובנים רבים אוהבים אותו ולא פעם מבקשים שיהיה לנו ממנו והרבה. אז מה פשר התסבוכת שלנו איתו? איך נפרדים ממנה?  ואיך בונים עם כסף מערכת יחסים על בסיס עניני, הגון, קשוב, קרוב וברור כמו במערכות יחסים אחרות שאנחנו מנהלים מצוין

!על זה שוחחתי את סמדר מילר-לוי, מייסדת מכללת מילר לנשים מתעשרות ו קהילת השנה אני עושה כסף

הסתכלנו על המורכבות, בדקנו איך נפרדים מדפוסים ישנים, מסגלים חדשים ומתאימים אותם למי שאנחנו היום, ובררנו איך עושים את זה פשוט. או, איך פשוט עושים את זה. בלי להתנצל, בלי להתבלבל, בלי מבוכה, בלי בושה ובלי פחד. פשוט, עושים כסף. ועכשיו. כי השנה - אני עושה כסף. כולנו עושים

והמכתב? הוצאתי אותו מהמגירה הסודית שלי. כתבתי אותו לפני יותר מעשור לחשבון הבנק שלי. הוא נפתח במילים - עו"ש שלי, אויש שלי. ולגמרי הגיע הזמן להיפרד מהמקום הזה.

הקלטה ועריכה: אולפני Adio

מוזיקת נושא: דידי ארז

לאתר של סמדר: https://www.smadarmiller.com/

 .2023 התחילה

.הזמן הזה... הוא עובר כל כך מהר וגורר אחריו רשימות הולכות ומתארכות של משימות, רצונות ותוכניות שדחינו ולא עשינו

.בהן יש דברים שאנחנו רוצים, מאד רוצים, הכי רוצים בעולם שיקרו, וגם שככה, אנחנו לא עושים אותם

?אז מה פשר הדחיינות הזאת? למה דברים שממש חשובים לנו נדחים לאח"כ, למחר כך, למתישהו.... ואיך זה יכול להיות אחרת

!איך נעשה - ולא נדחה. איך נגשים ונממש - עכשיו. כלומר, בשנה הזו שבבואה הבטחנו לעצמנו - זה קורה

.על כל אלה, על המר והמתוק, דיברתי עם הפסיכולוגית הסופרת והמוסיקאית שירלי יובל יאיר שבארגז הכלים שלה, היכולת לעזור לנו לעצב את החיים יותר לטובה

.שוחחנו על מה מעכב אותנו מלהגשים את הדברים שאנחנו רוצים ולמה אנחנו לא עושים את מה שאנחנו ממש צריכים. ושירלי נתנה כלים שיעזרו לנו להיות פחות דחיינים ויותר עשיינים

את המכתב שמלווה את הפרק הזה הוצאתי מתוך המגירה המאד אישית שלי. כתבתי אותו לגברת דחיינית שגרה בתוכי ושלא פשוט לי איתה

אז אם גם אתם כמוני, הפרק הזה בשבילכם. ולעשיינים שביננו - אנחנו מדברות גם עליכם

הקלטה ועריכה: אולפני Adio

מוזיקת נושא: דידי ארז

לאתר של שירלי: https://shirley-yuval.com/

חג חנוכה, חג הניסים ולכבודו פרק על נס. 

נס, הוא דבר שמאגרי הידע וההבנה שלנו את העולם הזה, לא יכולים לתפוס שהוא יכול לקרות. והוא גם דבר טוב. אבל מהו טוב? ומהו רע? והאם יכול להיות שהתגשמות הפחד הכי גדול, יכולה גם לגלם בתוכה את התגשמות הטוב, שהוא בחזקת בלתי יאומן?   על זה הפרק הזה - על הנס הפרטי של אוה מדזי'בוז'-לוי, שברשימת תפקידיה הבכירים מאד: מנכ"לית הרשות לקידום מעמד האישה ויו"ר הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו.  

...הנס שלה הוא אריאל, בנה היחיד, ילד מאומץ שהובטח לה שהוא בריא לגמרי ובדיעבד...

אז איך יכול להיות שאת אריאל שאובחן כאוטיסט ומוכר עם 188 אחוזי נכות כתוצאה מאלכוהול עוברי, הדבר שהכי פחדה ממנו, היא מגדירה כנס הפרטי שלה? מה היא גילתה שם על  עצמה? ואיך בזכותו היא מגשימה את החלום שאפילו לא העזה לחלום? אנחנו משוחחות על הכל. ואוה גם קוראת מכתב אישי מאד שהיא כתבה לו (שהוא כנראה לעולם לא יצליח לקרוא)   תקשיבו. זה לא יאומן... וגם מאד מרגש

 Low tide studio :הקלטה ועריכה 

.אנחנו חיים בתוך הררי מילים, דיבורים, אמירות, שיחות... גודש אין סופי של מלל, שיוצר רעש מחריש . ומה יקרה עם נעצור ונעשה רגע שקט? לא נדבר ולא נגיב. רק נשתוק ונקשיב

על נפלאות השתיקה ועל תבונת ההקשבה, שוחחתי עם המשוררת וסופרת הילדים אורית גידלי. אישה של מילים, שרעש החיים מוביל אותה פעם אחר פעם אל שתיקה. כזו שבתוכה היא שומעת את הקול הצלול של עצמה ומקשיבה לו, כזו שמאפשרת לה להקשיב בקשב רב לאחרים וללמוד משהו חדש, כזו ש(גם)מתוכה כתבה את ספרה החדש "התאומים". ספר שירה, אמיץ וכן על הבגידה שחוותה. שוחחנו גם על המשבר העמוק הזה שהיא עדין מצויה בו, על הכאב התהומי שהוא הביא איתו ושעוד חי בה ועל הרווחים (יש כאלו). ויש מכתב אישי מאד, שהיא כתבה ל"אישה האחרת". ואת השיר שמתאר את הפעם הראשונה שהיא ראתה אותה.

הקלטה ועריכה: Low tide studio

המרדף אחרי זוגיות, הכמיהה לאהבה, הרצון להתחתן, התשוקה לילד.ה, החלום למשפחה...  והשאלה, מתי זה יקרה לי? הדאגה היתרה, ומה יקרה אם לא? והבלבול - מה לא בסדר אצלי? אוף, זה מטלטל. ולא פעם גם צובע את החיים בחוסר, מטשטש את המלא ומסתיר אותו. והמבטים האלה של הסביבה והשאלות של - את בזוגיות? ונו, מתי? והמשפטים - בקרוב אצלך, הזמן עובר, שלא תפספסי ו...  אמא'לה, זה לא פשוט.!

אז הפרק הזה הוא על זה: על רווקות מאוחרת בלי ילדים וגם על אושר.  אני מארחת בו את אפרת וכטל( וכטלית) שהיא עיתונאית, מורה ליוגה ומרצה לביטחון עצמי והיא גם, רווקה, בת 39 בלי ילדים. שוחחנו על הצורך שלה לעמוד מול החברה ולהוכיח שהכל בסדר איתה ושהיא לא פגומה, על החופש שלה לבחור במה ובמי שנכון לה, ועל הרגעים האלו, בדירה שלה, כשהלבד הוא גם בודד.  ודיברנו על הודו, שהעזה ונסעה אליה לבד. על המקומות החדשים שגילתה שם בתוכה ועל סוד האושר שלה, שהמון שנים היא לא הבינה אותו ועכשיו הוא זורם לה בעורקים – ליהנות ולהודות על הטוב שיש לי עכשיו! 

עריכה: אסף רפפורט

מוזיקת נושא: דידי ארז 

פרידה היא מוות. אין דרך עדינה לתאר את ההתרסקות הזאת. את ההתנפצות, ההתפרקות, את עוצמת הכאב והחידלון, כשהאדם שאהבת וחלקת איתו חיים וחוויות, שרקמת איתו עתיד ותקוות - הלך, נטש, נעלם, ברח - ככה פתאום. הותיר את לב האדם שפעם בך באופן סדיר, מנופץ לאלפי רסיסים של צער, כאב וייאוש ועם אפס ידיעה אם אי פעם יוכל להתחבר מחדש. עד כדי כך זה נורא.

ואני יודעת. זה קרה לי. זה קרה גם לסופרת והתסריטאית שירה עדן, וזה קרה גם לרונה גיבורת הספר ששירה כתבה 'כל אחד צריך ללכת למדבר מתישהו'. "אני מפחדת שרואים עלי... שאני שקופה לגברים שפוגשים אותי וקולטים שאני תולה בהם תקווה שהם יקחו ממני את החרדה מהישארותך בתוכי לנצח." כתבה רונה לנטע שלה, שאהבה כל כך ועזב אותה, באחד מעשרות המכתבים שהחביאה במגירת הגרביים ולא לו שלחה מעולם.

שירה, כתבה את רונה מתוך פרידה מרסקת שידעה בעצמה. אני, מצאתי בלב השבור של רונה מלא חתיכות מאלו שהתפזרו מהלב שנשבר לי אז. ואנחנו מדברות על זה. חוזרות אל המדבר הפרטי והכואב הזה שידענו, נשרפות בו ומגיעות בסוף גם אל בורות המים. כי אחרי שנגענו במוות, אנחנו כאן גם לראות ולהראות את מקורות החיים, ואת העוצמות שלהם ושלנו, לקום, להמשיך, להחלים וגם לפגוש בהמשך אהבות טובות ושמחות.

מוזיקת נושא: דידי ארז

עריכה: אסף רפפורט

הוקלט באולפני סופה סאונד