שמירת הלשון | רה"י הרב חיים סבתו

עד עכשיו דיברנו על מקרים שבהם אדם שומע לשון הרע ולא יודע אם הם נכונים או לא, והבחירה שלו היא האם להאמין לדברים הללו. אך מה עושים במקרה שידוע לנו שאותם הדברים אכן אמיתיים? האם מותר לקבל את הדברים ב100 אחוז או שיש גם עניין לא להאמים לטון הרע שבו הדברים נאמרים?

לפעמים אדם יושב בחברת אנשים והם מדברים לשון הרע. האם עליו לקום וללכת? ומה אם הוא לא יכול? במהלך השיעור נציג מספר עצות של החפץ חיים ונוסיף מספר דרכים נוספות להתמודדות עם הסיטואציה.

עד עכשיו דיברנו על איסור אמירת לשון הרע ורכילות, אך האם יש גם איסור לשמוע לשון הרע? להאמין ללשון הרע? אם כן, מהם הדרכים להימנע מכך? בכלל הקרוב נעסוק בשאלות הללו ובשיעור הזה נתחיל להעמיק בנושא.

במהלך השיעור יתבררו יותר לעומק דיני איסור שלילת המעלות וכן יובאו הרבה דוגמאות למקרים כאלו, מקרים שגם רלוונטיים מאוד לימינו. ידוע לנו שהחפץ חיים היה מצויין בלהביא דוגמאות, ובשיעור זה עובדה זו ניכרת בהחלט. ידובר בשיעור גם על סעיף ז', שהוא סעיף קשה במיוחד שכן הוא מדבר על נושא סתום מאוד - לשון הרע על חפצים.

בשיעור הקודם התחלנו לדבר על לשון הרע מסוג של "שלילת המעלות", ובשיעור זה נברר את הדין הזה לעומק, את השפעותיו, חומרתו ונעיין בדוגמאות שהביא החפץ חיים שהיו אז נפוצות בתקופת חייו.

עד עכשיו עסקנו בלשון הרע על עבירות של בין אדם למקום, אך בשיעורים הקרובים נברר לעומק את פרטי הדין של סיפור לשון הרע על עבירות שאדם עשה ובהן עבר על בין אדם לחברו. האם זה יותר קל או יותר חמור? כמו כן, נדבר על מקרים של "שלילת המעלות" - מהו הדין כאשר אדם לא אומר דברים רעים מפורשים על אדם אחר אלא רק שולל דברים טובים באמרו שהוא לא?

כולנו מכירים את המקרים הקשים שבהם כדי לחזור בתשובה צריך להזכיר את חטאי העבר, אך כאשר זה מגיע לדיני לשון הרע - אולי עדיף להשמיט חלק מהמידע ולא "לחזור בתשובה" בחלק מהחטא כדי שזה לא יפגע ברגשותיו של אדם? בשיעור נלמד לחלק בין חזרה בתשובה בין אדם למקום לבין חזרה בתשובה של בן אדם לחבירו, שלעיתים קיימים חטאי בן אדם לחבירו שכמעט ולא ניתן לחזור מהם בעקבות עגמת הנפש הרבה שאלו גורמים לשני הצדדים.

מהם התנאים המאפשרים לבצע בירור מקדים על אדם ללא ידיעתו, במידה ומעוניינים בו לכל מיני דברים, לדוגמה לשידוך או לענייני עבודה? מהם המקרים בהם בשום פנים ואופן אסור לבצע בירור שכזה? בשיעור זה נברר לעומק את החשיבות והעדינות הנצרכת בגישה למקרים כאלו, שכן במקרים כאלו אנשים נוהגים לרוב להיכשל בלשון הרע.

באילו מקרים מותר לספר אודות מידות רעות של אדם? מהם התנאים שבלעדיהם אי אפשר לעשות זאת? במהלך השיעור יתבררו לעומק הפרטים והדינים המאפשרים דיבורים על מידות רעות של אנשים והטעמים לכך, ומנגד יתבררו גם המקרים בהם לא ניתן לדבר על מידות רעות של אנשים, המקרים שנחשבים כ"לשון הרע".

מותר לספר בגנותו של אדם רשע כאמצעי להרתעה, הרחקה ואפילו הבהרת הצדק הא-לוהי. מתי אדם נחשב רשע? ומתי סתם נחשב טועה? באילו תנאים מותר לספר את מעשיו הרעים של אדם רשע? למה כל כך חשוב להיוועץ בחכם? ואיך כל זה קשור למגמתו הפרשנית של רש"י לדון לכף חובה רשעים כמו עשו וישמעאל?