השפת אמת עוסק בפרשתנו בשאלת היחס בין הפרט לכלל. מהו מקומו ותפקידו הייחודי של כל אדם מישראל בתוך התמונה הכללית, ובאיזה אופן עשוי החיבור שלו לשורשיו ולאבות האומה להצמיח אותו בתור אישיות פרטית.

השפת אמת מדבר בפרשה על היחס בין עמל התורה לבין ידיעתה, ומעלה את השאלות: מה המשמעות של עמל בלי תוצאות? מה עניינה של התורה בהקשר זה? האם יש מעלה גדולה יותר להאמין שיש מעלה לעמל בלי תוצאות ואיך כל זה קשור לאדם הראשון? על שאלות אלו ועוד עונה השפת אמת בפרשתנו.

השפת אמת מגלה בפרשתנו, מתוך כך שהסמיכו את שמיטה והר סיני, שבמצוות השמיטה יש יסוד לכל מצוות התורה וקיימים אצלו רעיונות רוחניים גדולים נוספים. בהמשך השפת אמת מוציא רעיון נפלא מתוך השאלה של התורה "מה נאכל בשנה השביעית", שלו השלכה על תודעת האדם המאמין. ומסיים בכוח האדיר שיש בשביתה בעבודת ה'.

"והיית רק למעלה" - השפת אמת בפרשה שלנו מוציא מתוך פסוק זה רעיונות רוחניים חשובים וביניהם: מטרת בנ"י ומהו מקור הרשעה והטומאה בעולם. בהמשך שואל ומשיב השפת אמת מתוך פסוק זה, איך במציאות שאין לנו קשר ישיר לה' אפשר לשאוף רק למעלה- אל ה'? מתוך שאלה זו השפת אמת עונה על נקודת המבט הנכונה לחיי התורה.

בפרשתנו שואל השפת אמת מה זו האמירה של "קדושים תהיו" וכיצד כל אדם יכול לקיים אותה? בהמשך השפת אמת אומר שניתן לראות את הקדושה הזו בשלושה מרחבים שונים שמכל אחד מהם הוא לומד יסודות גדולים על מהות כלל ישראל, השבת וקיום כל המצוות.

במה שונים עם ישראל מהעמים? איך חיים חיי קדושה? מדוע בכל דרכיך דעהו הוא עיקרון היסוד לחיי קדושה ואיך דווקא על ידי קיום מצוות מגיעים לידי כך? בשיעור נענה על שאלות אלה דרך דבריו של השפת אמת.

השפת אמת אומר שניתן ללמוד נקודה חשובה מכך שהאדם המצורע קיבל דווקא את הצרעת, ומסביר למה דווקא על חטא לשון הרע החוטא נענש בצרעת. בדברים אלו השפת אמת אף מרחיב על מעלת כוח הדיבור בחיים שלנו, על המעלה של האיזון שבין הפנים לבין החוץ ועל איך נושאים אלו רלוונטיים אלינו.

השפת אמת מדבר על תפקיד האדם ביחס לבריאה, ומחדש נקודה בקשר שבין העולם הבא לעולם הזה. השפת אמת מוסיף ואומר את הסיבה למה האדם נברא אחרון. השפת אמת מעלה גם את נקודת המצורע ומחדש מה הקשר בין זה לגאווה ולניתוק מהצד האלוקי. השפת אמת מוסיף את הנקודה של ברית המילה ואת הפן העמוק שלה.

השפת אמת על הפרשה מציג את השקפתו הייחודית על היחס הנכון למצוות ואיסורים שנתן לנו ה' ובפרט מאכלים אסורים ומוציא נקודות יפות רבות. השפת אמת מוסיף ומדבר על היחס הנכון לתורה ועל היחס הנכון לחטא נדב ואביהוא. ומתוך נושאים אלו מוציא נקודות לחיים שלנו.

השפת אמת על הפרשה מפרש את הפסוק "אש תמיד - לא תכבה". הוא מתמקד בנושא האש, שריפת העולה כליל ומה כל הפרטים שכתובים בקורבן מעבירים את האדם, ומה זה אומר לנו שאין לנו מזבח וקורבנות? את האש הוא מחלק לשלושה נושאים שונים: התורה, ההתלהבות בעבודת ה' והאהבה. לכל אחד מהם השפת אמת אומר את תפקידם וכיצד כולם קשורים בשורש אחד, ומסביר את העקרון הגדול שניתן ללמוד מהם.