ביחס לקשר של עם ישראל והתורה יש לשפת אמת שלושה יסודות מרכזיים - החיבור בין השמים לארץ, הטבעיות של קיום התורה והמצוות ואחדות בעם ישראל. מה הקשר ביניהם? למה הם חשובים? נראה כיצד השפת אמת מציג את היסודות ומבסס את דרשותיו עליהם.

השפת אמת בפרשתנו עוסק בגדולתה של ההכנה. השפת אמת עוסק בהכנה למצווה ומשמעותה עבור האדם ושאיפותיו, ובהכנה לקבלת התורה כפי שהיא משתקפת בפרשתנו.

מה הקשר בין מצוות הקהל למצוות כתיבת ספר תורה, הכתובות שתיהן בפרשתנו? ומה תפקיד כל דור בתשובת הדורות הבאים? השפת אמת בפרשתנו דן במסירת התורה והעברתה בין אב לבן ובין דור לדור, ביחס שבין הדורות, ובאחריות של כל דור על הדורות הבאים אחריו.

בפרשת ניצבים עוסק השפת אמת בהרחבה בנושא התשובה, בהיבטים שונים שלה, מהותה והדרכים להגיע אליה. במרכז דבריו מדגיש השפת את חשיבות החיבור של האדם לכלל ישראל בדרך לתשובה, ובתהליך הגדול של החזרה לעצמיות שיש בה.

מה יכול לעזור לאדם להתחדש? וכיצד אפשר למצוא חידוש ועניין בשגרה והקביעות? השפת אמת בפרשתנו לומד מהאריכות בפרשת ביכורים את חשיבות ההשקעה והקדושה בהתחלה ובראשית. השפת אמת מתאר את ההתחדשות הנובעת מהחיבור של האדם לשבת ולשאר נקודות הקדושה בחיים.

מאיזו תודעה צריך לקיים את המצוות? ומה ההשפעה שלהן על האדם? בעקבות ריבוי המצוות בפרשה נראה כיצד השפת אמת מתאר את התודעה של קיום המצוות כמורכבת, שיש בה מעבר לתודעת ציווי, גם מקום ללמוד ולקבל מהן רוחנית מאידך. השפת אמת דורש כמה מהמצוות לעניין עבודת ה' ומתווה כיוונים רוחניים הצומחים מהן.

מה מסמלת המלחמה בפרשתנו בנפש האדם? אלו כוחות נפש מייצגים השופטים והשוטרים? השפת אמת בפרשתנו לומד כדרך החסידות מן הנושאים הכלליים אל נפשו של האדם ואל העבודה הפנימית שלו.

פרשתנו פותחת בהצהרה חד משמעית, המציגה את הניגוד בין הטוב לרע - "ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה". במספר תורות מציג השפת אמת אמירה מורכבת יותר. בכל דרך יש מורכבות שמכילה טוב ורע בתוכה, ולאדם ציווי לרומם ולהאיר את הצדדים הרוחניים שבה, והבטחה של הקב"ה לאדם שיגיע לבחירה הנכונה ויבחר בחיים.

מה ערכן ועניינן של המצוות הקלות? מדוע המדרש מתאר שהטוב בקיום המצוות מגיע במיוחד למי שמקפיד עליהן? השפת אמת מבין שהמצוות הקלות "מעמידות את האדם על רגליו", ויש בהן אפשרות למצוא את הארת ה' בכל פרט בחיים.

בפרשת ואתחנן עוסק השפת אמת באופן נרחב בנושא התפילה. הוא דן באופן בו צריך האדם להתכונן לתפילתו, ובחובות הלכתיות שונות כמו הקדמת ק"ש ופסוקי דזמרה לתפילה, וקושר אותן למהות התפילה ולתודעתה שצריכה ללות לדעתו את המתפלל.