
Sign up to save your podcasts
Or


עיזבון דיגיטלי הוא בפשטות הנכסים הדיגיטליים, כמו חשבונות לרשתות החברתיות, גישה לאתרים, תמונות, סרטוני וידאו, קטעי מוזיקה ועוד, שאדם משאיר לאחר מותו.
לפני שהגעתי לשיחה החשובה הזאת עם נועה כהן-אורלוב, מרצה ומדריכה על העולם הדיגיטלי, האמנתי שמדובר בנושא מרתק שיהיה רלוונטי לרבים.
אבל אחרי שיצאתי ממנה הבנתי עוד יותר את ההשלכות הרבות שיש לניהול חכם של העזבון הדיגיטלי שלנו וקביעה מראש מה יעלה בגורלו לאחר מותנו.
אחרי הכל, שם נמצאים מרבית חיינו. בתמונות, בשירים, בקטעי הוידאו, בפוסטים שאנחנו מעלים ברשתות, בקבצים ששמורים לנו במחשב. ונרצה שלאהובים שלנו תהיה אליהם גישה לאחר שנחלוף מעולם. כי גם להם מגיע זכרון להיאחז בו ולהנציח את זכרנו דרכו.
כדאי לכם מאוד להקשיב לשיחה הזאת, שכללה בין היתר את הנושאים הבאים:
מה יקרה לחשבון שלנו אחרי שנעבור מהעולם?
על החשיבות של הפקדת הסיסמאות שלנו מראש בידי אדם שאנחנו סומכים עליו
האם אפשר לבקש מענקיות הטכנולוגיה גישה לחשבון של המנוח לאחר מותו, גם אם ההליך לא סודר מראש?
מהו חשבון הנצחה? ועל הפעולות המוגבלות בו
על ההמלצות המדויקות של נועה כדי לחסוך עוגמת נפש ואובדן כספים וזכרונות מהמשפחה של אדם שנפטר.
לעוד תכנים, ייעוץ ומידע משפטי לבני הגיל השלישי, מוזמנים לבקר באתר שלי: he.lawmirit.com
הפעם אשוחח עם ד"ר יואל איזנברג, שהינו מומחה לרפואה גריאטרית, לרפואה פנימית ובעל הסמכה כפסיכוגריאטר, שיתן לנו הצצה לעולמו של רופא גריאטר.
"לכל מקום בו יש אדם מבוגר עם צרכים רפואיים אני מגיע" כך מסביר ד"ר איזנברג, וניכר שיש לו הרבה ניסיון וידע בתחום וכדאי לשמוע את מה שיש לו לומר בנושא.
ד"ר איזנברג ישתף אותנו בין היתר על:
מה כולל יום טיפוסי בחייו של גריאטר?
מהן המחלות האופייניות לגיל הזקנה ומהם דרכי הטיפול המקובלים?
מהי הייחודיות של רפואה גריאטרית לעומת רפואת משפחה למשל?
איך מאבחנים אדם שיש לו ירידה בתפקוד קוגניטיבי, וכיצד מאבחנים שהירידה מצריכה מינוי של מיופה כוח או אפוטרופוס?
מהו תחום המומחיות של פסיכוגריאטר ומהם בדרך כלל המחלות בהן הוא מטפל לעומת גריאטר?
סידור ניירות ומסמכים הוא תחום שרובנו מעדיפים להתעסק בו כמה שפחות.
אבל העבודה היא שמסמכים מלווים אותנו בכל צומת בחיים, במעברי דירה ועבודה, אובדן, רכישת דירה, נושאים ביטוחיים ורפואיים ועוד.
כלל שאנחנו מתבגרים יש לנו יותר ויותר ניירת שנערמת.
יש המון מידע חשוב שנמצא במסמכים שיכול להיות שווה לנו הרבה מאוד כסף אבל גם שקט נפשי.
בפרק הקרוב אני מארחת את לאה אורבך פרונט, מומחית במשפט וביטוח, שתסביר מאיפה נובע הקושי ומה ניתן לעשות כדי להתגבר על הצטברות הניירת ולהגיע לרוגע.
הרבה מרימים גבה לנוכח העיסוק של לאה. אבל הסיפור של מדהים ומעורר השראה. כי בגיל 17 לאחר מותו המפתיע של אביה, היא לקחה על עצמה את ניהול החשבונות של העסק והצליחה להרים את המשפחה יחד עם אמה מהשבר הגדול שעברו.
במהלך השנים צברה ניסיון בתחום בזכות סיוע למשפחה ולחברים והיא פה לשתף אותו איתנו.
הנה כמה נושאים פרקטיים, עליהם דיברנו בשיחה, שנוגעים לכל אחד ואחת מאיתנו בנוגע להתמודדות עם ניירת:
מדוע העיסוק בניירת כל כך מרתיע ומאיים על הרבה אנשים?
על החרדות, האשמה ושאר הרגשות המעורבים בזריקת הניירת.
הכללים החשובים ביותר ליציאה ממצב של הצטברות ניירת.
על הסיפוק הגדול ותחושת השליחות בעבודה שלה.
על הכספים שייתכן ומסתתרים בניירת ובמגרות שלנו ואיך חסכה כספים רבים ללקוחות בזכות שימור טפסים חשובים.
מאז הקורונה יותר ויותר אנשים משתמשים בזום, אבל להרבה מאיתנו ובעיקר עבור האוכלוסייה המבוגרת, החידושים האלה יכולים להיות לא כל כך מובנים.
כדי לגשר ולצמצם על פערים אלו, אשוחח עם נועה כהן-אורלוב שהיא מרצה ומדריכה על העולם הדיגיטלי ועל איך מחברים אותו לחיים שלנו, בצורה קל ומהנה.
נועה תעבור איתנו על הדברים החשובים שעלינו לדעת, ביניהם:
למה צריך לדאוג מראש, לקראת פגישות זום ולפני שמתחברים?
איך בודקים את המיקרופון והמצלמה לפני הפגישה?
על הכללים החשובים ביותר, שיאפשרו לנו לקיים את השיחה בצורה הטובה והברורה ביותר, לרבות קוד הלבוש, התאמת רקעים ועוד.
על מה חשוב להקפיד בסיום הפגישה?
ועל כל הטיפים המקצועיים והטכניים החשובים ביותר שלא כולם מודעים עליהם!
לעוד תכנים, ייעוץ ומידע משפטי לבני הגיל השלישי, מוזמנים לבקר באתר שלי: he.lawmirit.com
אחת הסוגיות המורכבות ביותר עבור בני הגיל השלישי היא מעבר לדיור מוגן, הנעשית לרוב בגלל צרכים רפואיים או חברתיים כאלה או אחרים. אחרי שכל החיים התרגלו לגור בביתם ולסביבה הקרובה.
המעבר הזה כרוך לא פעם במאבקים בין בני המשפחה, שנאלצים בלתי ברירה להעביר את הוריהם או בני משפחתם לדיור מוגן.
אם עד היום חשבנו שאין פתרון אחר, רות וינשנק-ונר הגיעה אליי לראיון מיוחד ומוכיחה שדווקא יש.
הרבה אנשים מבוגרים מעדיפים להישאר בבית אבל מחפשים יחד עם זאת את המעטפת הקהילתית, כמו בדיור מוגן, ומסתבר שזה קיים ואפשרי.
רות מנהלת היום את תוכנית "דרים בבית", שפותחה על ידי מרכז שיבה בריאה, מסבירה לנו בפירוט על התוכנית שמתחשבת בצרכיהם, ברצונות ובהשקפות של המבוגרים בצורה הטובה ביותר.
הנה כמה מהנושאים המעניינים עליהם דיברנו בשיחה:
מה המשמעות של המושג "שיבה בריאה"?
מה כוללת התוכנית שפיתחו? ולמה היא מתאימה?
על הטיפולים המונעים לשיפור ושימור הזיכרון, על הזיהוי כבר בראשית הדרך של הצורך בפיזיותרפיה ייעודית?
החשיבות של יוזמות של אנשים מבוגרים שעולות מהשטח
על ההתמודדות הלא פשוטה של המשפחה עם תהליך "העברת המקל" במסגרתו התפקידיים מתהפכים והם נאלצים לטפל בהוריהם.
לעוד תכנים, ייעוץ ומידע משפטי לבני הגיל השלישי, מוזמנים לבקר באתר שלי: he.lawmirit.com
תכנון פרישה נכון, מדוייק שצופה פני עתיד, אשר מתחשב גם בצרכים וברצונות שלנו הוא חשוב מאין כמוהו.
כדי להעניק לכם את כל המידע והתבונות שאתם צריכים לדעת לקראת הפרישה בכל ההיבטים, הן המנטליים והן הכלכליים, אני מארחת היום את אורי היימן, מנכ"ל מרכז הפרישה.
אורי הוא מומחה בכלכלת פרישה, ומתעסק באימון, ייעוץ והנחיית קבוצות בתחומי הפרישה וכלכלת המשפחה.
הידע שלו עצום ויש לו ניסיון רב בתחום ושווה מאוד להקשיב למה שיש לומר.
הנה חלק מהנושאים שעסקנו בהם:
מה ההבדל בין הסדרי פנסיה לתוכניות ביטוח? ומה הצרכים של הבן אדם עליהם הם עונים?
איך נערכים נכון לפרישה? ומהן השאלות החשובות ביותר שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו?
מתי כדאי לחשוב על הכנת תוכנית שכזו?
מהם השיקולים השונים שעליהם יש לקחת בחשבון טרם פרישה לעומת אחרי?
מהן הטעויות הנפוצות ביותר בתהליך הפרישה?
ולמה חשוב כל כך לזכור לדאוג לעצמנו בזמן הפרישה?
לעוד תכנים, ייעוץ ומידע משפטי לבני הגיל השלישי, מוזמנים לבקר באתר שלי: he.lawmirit.com
"במשך שנים, חקר המוח היה אפרורי. האמונות והתזות בהן החזיקו החוקרים במאה ה-20 התבררו כשגויות"
כך התחילה השיחה שלי עם ד'ר יוסי חלמיש, רופא ומרצה העוסק בחקר המוח, אשר בנה תוכנית אימונים, שמטרתה לשפר את היכולות המוחיות ומניעת הידרדרות קוגניטיבית.
המוח ריתק את חלמיש עוד בתקופת לימודי הרפואה. אחרי שעבר התמחות בפסיכיאטריה בבית חולים העמק, פנה ללימוד היפנוזה קלינית לסיוע לחולים.
במהרה קיבל הצעה ממכון וייצמן, במסגרת הפוסט דוקטורט שערך, לניהול מחקר בהיפנוזה ככלי לחקר המוח. שם נשאב לתחום וגילה עולם חדש ושלם.
בשיחה באמת מרתקת וחשובה לכל אחד ואחת, בייחוד עבור בני הגיל השלישי דיברנו על:
על המטרה שלו לאפשר למטופלים למקסם את היכולות הטבעיות של המוח, ואפילו לסייע להם להבריא אותו.
על הפרופסורית היהודיה-איטלקייה, זוכת פרס הנובל, שהובילה לפריצת דרך בתחום.
האם ישנן דרכים שיכולות לעצור את ההידרדרות הקוגניטיבית שלנו?
איך ניתן לעזור לאדם עם מחלה דמנטית ולשפר את מצבו?
העקרונות שיכולים לסייע לנו לאריכות חיים וצלילות במשך שנים רבות יותר.
על המרכז הישראלי "בשביל המוח" והאפליקציה החדשה שפיתח כדי לאמן את המוח שלנו.
ועוד.
לעוד תכנים, ייעוץ ומידע משפטי לבני הגיל השלישי, מוזמנים לבקר באתר שלי: he.lawmirit.com
אפלייה על רקע גיל, נמצאת בכל מקום, בעבודה, בעסקים, בספורט, ברחוב ואפילו בשלטי הפרסומות שלידנו.
הגילנות כמו שנקראת התופעה, מעסיקה הרבה מאוד אנשים במיוחד את המבוגרים יותר, שלפעמים אפילו לוקים בעצמם בחוסר הערכה עצמית בגלל סטריאוטיפים שונים.
כדי לדבר בתופעה ולהביא אותה למודעות של כולנו, אני מארחת היום את שירלי כרמי עו"ס כבר 15 שנה, שעובדת עם מבוגרים ועדה מקרוב לתופעה.
במהלך השיחה החשובה הזאת דנו, בין היתר, על:
מה היא בכלל גילנות ageism?
למה בכל אחד ואחת מאיתנו טבועה גילנות מסויימת?
מהם המסרים הגלויים והסמויים שגדלנו עליהם באשר לזקנה?
מה הגיל שלנו אומר עלינו?
איפה אנחנו נתקלים בגילנות בחיי היום יום?
איך גילנות יכולה לפגוע בכל אחד ואחד מאיתנו?
מה אפשר לעשות כשנתקלים במעשה גילני? ומאיפה מתחילים להילחם בתופעה הזו? והאם יש בכלל מה לעשות בעניין?
לעוד תכנים, ייעוץ ומידע משפטי לבני הגיל השלישי, מוזמנים לבקר באתר שלי: he.lawmirit.com
אחד הנושאים הכי רגישים, מורכבים וכאובים שבני משפחה ומטופלים צריכים להתמודד איתו, נוגע לשאלות הלכתיות ואתיות לגבי טיפול באדם לקראת סוף חייו.
אני מקבלת לא מעט שאלות בנושאים הקשים האלה, שעלולים ליצור מחלוקות וייסורי מצפון קשים בתוך המשפחה, שילוו אותם לעוד שנים רבות.
לכן, החלטתי להזמין לשיחה את כבוד הרב אוריאל גנזל, מנהל מרכז האתיקה של צוהר, כדי לשוחח על הנושאים המורכבים האלה.
"זאת פגישה מרגשת ומשמעותית, קורעת לב ומלאת עוצמה" - כך הגדיר את המפגש של הצוותים יוצאי הדופן, שמכשירה צוהר, הכוללים רבנים ועובדים סוציאלים, יחד עם המשפחות של המטופלים.
השיחה המרגשת והמצררת הזאת אפילו עסקה בין היתר בנושאים הבאים:
מהי העמדה של ההלכה לגבי ביצוע החייאה בחולה אשר מאוד סובל וימיו ספורים?
האם ניתן להפסיק פעולות הזנה לאדם הנמצא בערש דווי?
"מדבר שקר תרחק" - האם אפשר לא להציג לחולי דמנציה את כל מצבם הרפואי?
האם ההלכה מתירה לאדם שנמצא בימיו האחרונים, לבחור לקבל טיפול בביתו ולא להתאשפז בבית חולים?
האם מותר להתפלל למותו של חולה שמאוד סובל ו/או גוסס?
לעוד תכנים, ייעוץ ומידע משפטי לבני הגיל השלישי, מוזמנים לבקר באתר שלי: he.lawmirit.com
אלה שפי היא פסיכולוגית, שהחליטה בשנים האחרונות להקדיש את כל מרצה להטבת הקשר עם הנכדים ולהפוך אותו למשמעותי יותר.
הכל התחיל כשחשבה על דרך בה תוכל לשמור על הקשר עם 2 נכדייה, שגרים בארה"ב.
אז היא הבינה עוד יותר, עד כמה חשוב לתת לנכדים ערך ולבנות איתם מערכת יחסים חזקה ואיכותית.
היום כל זמנה מוקדש לסבתות ובסבים, ילדים, נכדים ומה שביניהם בארץ ובחו"ל, מרצה מקיימת קבוצות שיח, מטפלת, מלווה ומדריכה באופן אישי.
"השליחות שלי היא להשאיר חותם לדורות הבאים" - כך היא מגדירה את פועלה.
בין היתר דיברנו על:
איך להיטיב את הקשר עם הילדים והנכדים?
איך מתגברים על הפערים בין הדורות מבחינה טכנולוגית?
על התמודדות עם השוני בצורת החינוך שלה לבין זו שמחנכים את נכדייה. והאם יש בכלל מקום להתערב?
איך שומרים על קשר גם כאשר יש חילוקי דעות ומחלוקות?
כיצד לשמור על קשר עם הנכדים בזמן נתק, כגון גירושין בין ההורים?
וכמובן שאלת השאלות באיזו דרך סבתות וסבים יכולים להשאיר חותם לדורות הבאים?
לעוד תכנים, ייעוץ ומידע משפטי לבני הגיל השלישי, מוזמנים לבקר באתר שלי: he.lawmirit.com
From the publisher's feed