רמב"ם: שלושה פרקים- ביכורים ושאר מתנות כהונה שבגבולין - פרקים ג-ה.בפרקים ג'-ה' מהלכות ביכורים לרמב"ם, מפורטים דיני הביכורים והחלה: ביכורים נחשבים כ"תרומה", דינם כאכילת קודשי המקדש בירושלים והם אסורים לזרים ולאונן, כאשר הבאתם למקדש טעונה כלי, קורבן שלמים, שירה מצד הלויים, תנופה, לינה בירושלים, ומצוות עשה של מקרא ביכורים בשפה העברית (אם כי ישנם פטורים מקריאה זו, כגון נשים ועבדים מחמת ספק בבעלות הקרקע, בעוד שגרים, כוהנים ולוויים קוראים); בהמשך מתוארת הצעדה החגיגית והמכובדת של אנשי המעמד לירושלים בליווי חליל ושור מעוטר. בפרק ה' עובר הרמב"ם למצוות עשה של הפרשת חלה מן העיסה לכוהן, שאין לה שיעור מן התורה אך מדברי סופרים שיעורה הוא אחד מעשרים וארבעה לבעל הבית ואחד מארבעים ושמונה לנחתום, כאשר המצווה מן התורה חלה רק בארץ ישראל בזמן שכל ישראל עליה, ומדברי סופרים מפרישים גם בזמן הזה ובחוץ לארץ (שם נקבעו דינים מיוחדים של הפרשת שתי חלות, אכילה לטמאים שאינם טמאי הגוף, והתרת אכילה לפני הפרשה) – ומודגש כי כללי הפרשתה, ברכתה, ואיסורי אכילתה לזרים שווים לחלוטין לדיני תרומה.