Streetwise Hebrew

The Hebrew word מת means dying and the word למות means to die. Today, Guy teaches us to use these words to mean 'cool' and 'happy.'

New Words and Expressions:

Ata chayav lamoot alay – אַתָּה חַיָּיב לָמוּת עָלַיי

Ani meta aleyhem – אֲנִי מֵתָה עֲלִיהֶם

Na’alayim yafot – נַעֲלַיִים יָפוֹת

Ani meta al shokolad – אֲנִי מֵתָה עַל שוֹקוֹלָד

Lamoot mi – -לָמוּת מִ

Met mi-sartan – מֵת מִסַּרְטָן

Ha-yom kvar lo metim me-ahava – הַיּוֹם כְּבָר לֹא מֵתִים מֵאֲהָבָה

Lamoot mi-tschok – לָמוּת מִצְּחוֹק

Met mi-shi’amoom – מֵת מִשִּׁעֲמוּם

Met mi-pachad – מֵת מִפַּחַד

Ani met me-raav – אֲנִי מֵת מֵרָעָב

Ani ra-ev met – אֲנִי רָעֵב מֵת

Ani ayef met – אֲנִי עָיֵיף מֵת

Ani chole met – אֲנִי חוֹלֶה מֵת

Ani meta mi-ze – אֲנִי מֵתָה מִזֶּה

Ani meta le-croissant – אֲנִי מֵתָה לְקְרוּאָסוֹן

Ani meta le’echol croissant – אֲנִי מֵתָה לֶאֱכוֹל קְרוּאָסוֹן

Ani met lir’ot ota ha-layla – אֲנִי מֵת לִרְאוֹת אוֹתָה הַלַּילָה

Hi meta al shokolad – הִיא מֵתָה עַל שֹׁוקוֹלָד

Hi meta mi-shokolad – הִיא מֵתָה מִשּׁוֹקוֹלָד

Hi meta le-shokolad – הִיא מֵתָה לְשוֹקוֹלָד

Hi meta le’echol shokolad –הִיא מֵתָה לֶאֱכוֹל שׁוֹקוֹלָד

Ani met, ani meta, anachnu metim, aten metot – אֲנִי מֵת, אני מֵתָה, אֲנָחְנוּ מֵתִים, אָתֶן מֵתוֹת

Mateti le-shokolad – מַתְתִי לְשוֹקוֹלָד

Hayita met – הָיִיתָ מֵת

Mavet – מַוֶות

Ta’im mavetv – טָעִים מַוֶות

Yafe mavet –יָפֶה מַוֶות

Playlist and Clips:

Chamsa – Chayav Lamoot Alay (Lyrics)

Sweather Weather Tag – Fashion Vlog By An Israeli Teenage Girl

Boaz Shar’abi – Etsli Ha-Kol Beseder (Lyrics)

Arik Einstein – Ha-Or Ba-Katse (Lyrics)

Lo Ichpat La-Hem – Ani Met (Lyrics)

Subliminal – Eize Seret (Lyrics)

Met Al Metal – Lior & Niv Peleg’s Heavy Metal Radio Show

The Hebrew word לחשוף is commonly used by archaeologists, journalists, dermatologists and… strippers. What does it mean? Guy explains.

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Lahsof – To expose – לחשוף

"Anahnu hosfim et ha-or shelanu la-shemesh, bederech klal bimchuvan" – We expose our skin to the sun, usually intentionally – אנחנו חושפים את העור שלנו לשמש, בדרך כלל במכוון

"Gam anashim im gon or kehe yisarfu" – People with dark skin will also burn – גם אנשים עם גון עור כהה יישרפו

"Aval hem tsrichim hasifa yoter memushechet" – But they need a longer exposure – אבל הם צריכים חשיפה יותר ממושכת

"Magia ha-kaits, hem matchilim lahsof et ha-evarim" – Summer comes, they start exposing their body – הם מתחילים לחשוף את האיברים

Lahsof et ha-guf la-shemesh – Expose the body to the sun – לחשוף את הגוף לשמש

Hasifat yeter – Over exposure – חשיפת יתר

Hasifet yeter la-shemesh – Over exposure to the sun – חשיפת יתר לשמש

"Ha-yeladim hasfu kvar hamisha mitkanim" – The kids have already uncovered five facilities – הילדים חשפו כבר חמישה מתקנים

Hasifa – Exclusive story – חשיפה

Hem hasfu she… – They have uncovered that – הם חשפו ש

Hem hosfim et ha-emet – They expose the truth – הם חושפים את האמת

"Im yesh bi de'agah hi hasufa kim'at" – If there's a worry in me, it's almost exposed – אם יש בי דאגה היא חשופה כמעט

Lalechet be-levush hasuf – To walk around with revealing clothes – ללכת בלבוש חשוף

"Hu mamash nechsaf ba-katava" – He really exposed his life in the article – הוא ממש נחשף בכתבה

Ha-yom nechsaf she-… – Today it was revealed that… – היום נחשף ש

"Az lechi la-ipur ve-la-mahsof" – So go back to your make up and cleavage – אז לכי לאיפור ולמחשוף

Mahsof – Cleavage, open neck – מחשוף

Hasfan, hasfanit – Stripper – חשפן, חשפנית

Hasfanut – Striptease – חשפנות

Playlist and Clips:

Anahnu hosfim et ha-or shelanu la-shemesh

Ha-yeladim hasfu

Ilanit – Shir shel Yom Hulin (lyrics)

Machluf – Machsof (lyrics)

Ep. 168 about lahpor

Guy's website – press

There are people you don't want to mess with, and there are things you shouldn't do because they're too much of a hassle. How do you say all this in Hebrew? Well, you'd use the עסק root, of course!

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Laasok be- – To deal with – לעסוק ב

Hu osek be-ze harbe shanim – He's been dealing with this for many years – הוא עוסק בזה הרבה שנים

Al taasok be-ze achshav – You don't have to deal with this right now – אל תעסוק בזה עכשיו

Be-ma ata osek / Be-ma at oseket – What do you do for a living? – במה אתה עוסק, במה את עוסקת

Ha-hevra oseket be- – The company is in the field of so and so – החברה עוסקת ב

Osek murshe – Licensed freelancer – עוסק מורשה

Ta'asuka – Employment, occupation – תעסוקה

Lishkat ha-taasuka – Employment bureau – לשכת התעסוקה

Lachtom ba-lishka – To sign at the employment office – לחתום בלשכה

"Nimtsa avoda zmanit, lo retsinit" – We'll find a temporary, non-serious job – נמצא עבודה זמנית, לא רצינית

"Vegam nahtom ba-lishka" – And at the same time, we'll sign at the employment office – וגם נחתום בלשכה

Lehaasik – To keep busy, to employ – להעסיק

Ze maasik oto, ze maasik ota – It keeps them occupied – זה מעסיק אותו/אותה

Be'ayot she-ma'asikot otanu – Problems that occupy us – בעיות שמעסיקות אותנו

Ze maasik otcha? – Does it trouble you? – זה מעסיק אותך

Lehaasik mishehu – To employ someone – להעסיק מישהו

Ha'asaka – Employment – העסקה

Ha'asaka ravgonit/meguvenet – Diversity hiring – העסקה רבגונית/מגוונת

Ha'asaka meguvenet shava lachem yoter – Diversity hiring is worth more for your business – העסקה מגוונת שווה לכם יותר

Haasakat mi'ootim – Hiring minorities – העסקת מיעוטים

Lehitasek – To busy oneself, to be involved with – להתעסק

Ani meod ohev lehitasek be-ochel – I love doing food stuff, dealing with food – אני מאוד אוהב להתעסק באוכל

Al titasek iti – Don't mess with me – אל תתעסק איתי

Lo kedai lecha lehitasek ito – You shouldn't mess with him – לא כדאי לך להתעסק איתו

Ata mitasek iti? – Are you messing with me? – אתה מתעסק איתי

Be-ze ata mitasek achshav? – This is what worries you right now? – בזה אתה מתעסק עכשיו

Ze ma-ze hit'askoot – It's such a hassle – זה מה-זה התעסקות

Laasot hazeret ze ma ze hitaskoot – To make horseradish is a real hassle – לעשות חזרת זה מה-זה התעסקות

Ze yachsoch li hitaskoot – It's going to save me a lot of work – זה יחסוך לי התעסקות

Playlist and Clips:

Monika Sex – Maka Afora (lyrics)

Ha'asaka meguvent

Ha'asakat mi'ootim

Hazeret – Horseradish

Osek patur & Osek murshe

Ep. no. 84 about avoda zmanit

Ep. no. 161 about hi amra li

Enzel ve-Luxi podcast for foodies (In Hebrew)

In Hebrew עסקים means business. Today, Guy talks about the root עסק and introduces other nouns we should know. Bonus: What do you do when you see an unfamiliar transaction in your credit card statement?

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Esek – Business, matter – עסק

Asakim – Business – עסקים

Beit esek – Shop, store – בית עסק

Ze lo ha-esek shelcha – It's none of your business – זה לא העסק שלך

Ish asakim – Businessman – איש עסקים

Eshet asakim – Businesswoman – אשת עסקים

Iskey mazon – Food business – עסקי מזון

"Ani be-iskei ha-mazon" – I am in the food industry – אני בעסקי המזון

"Ani be-iskei ha-muzika" – I am in the music industry – אני בעסקי המוזיקה

Iskei ha-sha'ashu'im – Show biz – עסקי השעשועים

WhatsApp iski – WhatsApp business account – ווטסאפ עסקי

Yo'ets iski – Business consultant – יועץ עסקי

Pitu'ach iski – Business development – פיתוח עסקי

Mitoog iski – Business branding – מיתוג עסקי

Model iski – Business model – מודל עסקי

Tochnit iskit – Business plan – תוכנית עסקית

Pgisha iskit – Business meeting – פגישה עסקית

Arucha iskit – Value meal, lunch special – ארוחה עסקית

"Yesh lahem iskiyot" – They have specials – יש להם עסקיות

Yesh lachem iskiyot? – Do you have a set menu? – יש לכם עסקיות

Iska – Business transaction, deal – עסקה

Iska mutslahat – Successful deal – עסקה מוצלחת

Iska lo mukeret – Unknown transaction – עסקה לא מוּכרת

Iska shel paam ba-hayim – The deal of a lifetime – עסקה של פעם בחיים

Lisgor iska – To strike a deal – לסגור עסקה

Iskat havila – Package deal – עסקת חבילה

Asinu esek? – So, do we have a deal? – עשינו עסק

Esek mishpachti – Family business – עסק משפחתי

Asakim karagil – Business as usual – עסקים כרגיל

Shivaa yemei askaim – Seven business days – שבעה ימי עסקים

Yom asakim – Business day – יום עסקים

Iskei avir (luftgeschäft, לופטגעשעפט) – "Air business" – עסקי אוויר

Yesh lecha esek iti – You've got a business with me – יש לך עסק איתי

Hu yode'a im mi yesh lo esek – He knows with whom he's got business – הוא יודע עם מי יש לו עסק

Playlist and Clips:

Esek-asakim – TV ad

Sarit Hadad – Ba-hom shel Tel Aviv (lyrics)

WhatsApp iski

Ariel Zilber – Ani Shochev Li al Ha-gav (lyrics)

Leily – Shiv'ah yemei asakim (lyrics)

Ep. number 343

The Hebrew word דווקא does not have a direct English translation. Sometimes it means “actually” (as opposed to what you might think). At other times it means “particularly.” So what does the saying לעשות דווקא (to do a דווקא) mean?

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Davka – Actually, as opposed to what you may think – דווקא

“ze lo kashe bichlal, ze davka kal” – It’s not hard at all, it’s actually easy – זה לא קשה בכלל, זה דווקא קל

“Eich ze kara li, lama davka itcha?” – How did it happen to me, why am I with you – איך זה קרה לי, למה דווקא איתך

“Lama achshav davka kshe-tov li, at kol kach meshuna?” – Why now, when I am actually happy, you’re acting weird – למה עכשיו, דווקא כשטוב לי, את כל כך משונה

Lehargiz, lehach’is – To irritate – להרגיז, להכעיס

Laasot davka – Out of spite – לעשות דווקא

Lav davka – Not necessarily – לאו דווקא

Davka ani ochel shokolad ba-boker – I, of all people, eat chocolate in the morning – דווקא אני אוכל שוקולד בבוקר

Ani davka ochel shokolad ba-boker – As opposed to what you think, I actually eat chocolate in the morning – אני דווקא אוכל שוקולד בבוקר

Ani ochel davka shokolad ba-boker – Of all things one can have for breakfast, I choose to have chocolate for breakfast – אני אוכל דווקא  שוקולד בבוקר

Ani ochel shokolad davka baboker – I specifically choose to have chocolate in the morning (I have my own reasons) – אני אוכל שוקולד דווקא בבוקר

Ani davka beseder – I am actually okay (you expected to hear I am not well) – אני דווקא בסדר

Lama lakachat davka otcha la-tafkid? – Why should we hire you, of all people? – למה לקחת דווקא אותך לתפקיד

Davka shachor, mi-kol hatsvaim? – You have to get black, out of all colors? – דווקא שחור, מכל הצבעים

Hu davka lo mamash ratsa – He actually didn’t really want to – הוא דווקא לא ממש רצה

Davka lo haya kaze nora – It actually wasn’t that bad – דווקא לא היה כזה נורא

Davka yesh li chalav hayom – As opposed to what you think, I do have milk today – דווקא יש לי חלב היום

Playlist and Clips:

Bli Sodot – Ze lo kashe, ze davka kal

Dafna Armoni – Lama Davka Itcha? (lyrics)

Ethnix – Lama Achshav (lyrics)

Avi Toledano & Irit Anavi – Lama Kacha (lyrics)

The Hebrew word להגיש is a verb with several different meanings. Food, university papers and TV shows — these are all things we can להגיש. Guy explains.

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Lehapil – To drop – להפיל, נפל

Lehasi'ah – To drive someone somewhere – להסיע, נסע

Lehagish bakasha – To submit a request, an application, or to apply for something – להגיש בקשה

Kupat Holim – A national health insurance company – קופת חולים

Eich lehagish bakasha le-tofesh 17 – How to apply for and receive form number 17 – איך להגיש בקשה לטופס 17

Lehagish tluna ba-mishtara – To file a police report or complaint – להגיש תלונה במשטרה

Ani tsricha lehagish avoda ba-universita mahar – I have a paper due at the university tomorrow – אני צריכה להגיש עבודה באוניברסיטה מחר

Yesh li hagasha machar – I have a deadline for a presentation or project I need to submit tomorrow – יש לי הגשה מחר

Mo'ed hagasha – The submission deadline – מועד הגשה

Efshar lehagish – You can serve it – אפשר להגיש

Lehagish ochel – To serve food – להגיש אוכל

Lehagish cham – Served hot – להגיש חם

"Magishim le-tsad salat ha-kruv u-melafefonim hamutsim" – You serve it alongside coleslaw and pickles -מגישים לצד סלט הכרוב ומלפפונים חמוצים

Hotchim – You cut – חותכים

Metagnim – You fry – מטגנים

Magishim – You serve – מגישים

Ze mugash cham – It's served hot – זה מוגש חם

Eich ze mugash? – How is it served? – איך זה מוגש

"Anavim adumim yavshilu ad ha-erev ve-yugshu tsonenim la-shulchan" – Red grapes will ripen by evening, and will be served chilled to the table – ענבים אדומים יבשילו עד הערב ויוגשו צוננים לשולחן

Hatsaat hagasha – Serving suggestion – הצעת הגשה

Magash – Tray – מגש

Lehagish tochnit televizya – To present a TV show – להגיש תוכנית טלוויזיה

Magish/magisha – TV host – מגיש/מגישה

Magish/magishat hadashot – News anchor – מגיש/מגישת חדשות

Ha-tochnit mugeshet be-chasut – This show is brought to you by… – התוכנית מוגשת בחסות

Hagasha – Delivery (music/theater) – הגשה

"Ahavti meod et ha-hagasha" – I liked how that was delivered – אהבתי מאוד את ההגשה

Playlist and Clips:

Lehagish bakasha

Hummus recipe with Max Malkiel

Chef Moshe Segev

Ilanit – Ba-shana Ha-ba'ah (lyrics)

Ep. 186 about נסע

Max Malkiel's Youtube Channel

In Hebrew, מתוק means sweet or sweetie. You might also hear מתוק used passive-aggressively by a person standing in a Tel Avivi line.

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

"Matok, matok hu ta'am ha-hayim" – Sweet, sweet is the taste of life – מתוק, מתוק, הוא טעם החיים

Matok li – It's too sweet – מתוק לי

Matok/Metuka sheli – My darling – מתוק/מתוקה שלי

Toda matok/metuka sheli! – Thank you sweetie! – תודה, מתוק/מתוקה שלי

Ehhh, metuka sheli, slicha, ani hayiti kodem! – Sorry sweetie pie, I was here first! – מתוקה שלי, סליחה, אני הייתי קודם

Shana tova u-metuka – Have a great year – שנה טובה ומתוקה

"Motek lo lishloach li uga" – Darling, don't send a cake to me – מותק, לא לשלוח לי עוגה

Motek – Darling – מותק

Halomot metukim – Sweet dreams – חלומות מתוקים

Mayim metukim – Freshwater – מים מתוקים

Mei yam – Sea water – מי ים

Dagei yam – Sea fish – דגי ים

Dagei mayim metukim – Freshwater fish – דגי מים מתוקים

Rotsim lishmo'a al ha-metukim shelanu? – Do you want to hear about our desserts? – רוצים לשמוע על המתוקים שלנו

Lehamtik – To sweeten – להמתיק

Eich at mamtika? Eich ata mamtik? – How do you sweeten (your drink)? – איך אתה ממתיק, איך את ממתיקה

Ani lo shote/shota im sukar – I don't add sugar – אני לא שותה עם סוכר

Kapit sukar – One teaspoon of sugar – כפית סוכר

Shtayim sukar – Two teaspoons of sugar – שתיים סוכר

Mamtik – Sweetener – ממתיק

Lehamtik et haglula ha-mara – To sweeten a bitter pill – להמתיק את הגלולה המרה

Onsho humtak – His sentence was commuted – עונשו הומתק

Mamtakim – Sweets, candies – ממתקים

Hanut mamtakim – Candy store – חנות ממתקים

Bonboniera – Bonbonnière, candy box – בונבוניירה

Mashka'ot memutakim – Sugary drinks, soft drinks – משקאות ממותקים

Metikoot – Sweetness – מתיקות

Oy metikooooot – How sweet! – אוי מתיקות

Bi-mtikoot – Sweetly – במתיקות

Ledaber be-metek sfatayim – To sweet talk – לדבר במתק שפתיים

Playlist and Clips:

Yigal Bashan & Lahakat Pikud Tsafon – Matok Matok (Lyrics)

Aviv Geffen – Ilana (Lyrics)

Uzi Fuchs – Ein Lach Ma Lid'og (Lyrics)

Meir Ariel – Mayim Metukim (Lyrics)

Mashka'ot memutakim – Sugary drinks

Erik Berman – Ha-metukot Ha-achronot (Lyrics)

Ep. 22 about darling

Ep 65 about don't worry

Ep. 122 about stuff waiters say in Israel

Episode number 199 about halomot metukim

Ep. 305 about Ve and U-

You're home, in front of the TV screen, watching one of the most important football games in the world cup. Suddenly, your team goes on the offensive. This could be the big moment. What Hebrew words and phrases do you shout in order to help bring them to victory?

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Yalla – Yalla – יאללה

Nu – Come on – נו

Yeshhhhhhhhh – Yeaaaaaah! – יששששש

Ta'avir ta'kadur – Pass the ball – תעביר ת'כדור

Timsor ta'kadur – Pass the ball – תמסור ת'כדור

Ta'avir kadima – Move the ball forward – תעביר קדימה

Kadima – Go forward – קדימה

Hinne – Here it is – הינה

Yofi! – Great! – יופי

Ten! – Give! – תן

Playlist and Clips:

Shlomi Arbeitman – Pass pass, it's a come

Elai Botner & Yaldei Ha-huts – Kadima Hal'ah (lyrics)

Matti Caspi – Hinne-Hinne (lyrics)

Roni Dalumi – Ten (lyrics)

Ep. no. 42 about yalla

Ep. no. 51 about yofi

Ep. 83 about ten and latet

Ep. 208 about masar

Ep. 328 about kadima

Ep. 334 about taavir

In Hebrew, צוהריים means noon, and אחר הצוהריים means afternoon. But the actual afternoon hours, the ones we Israelis think of as afternoon, may be completely different than your own. So what do we mean when we say, “call me in the afternoon”? Guy explains.

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Tsohorayim – Noon – צוהריים

Hu hits-hir – He declared – הוא הצהיר

“Be-tsohoray ha-yom” – At noon – בצוהרי היום

Aruchat tsohorayim – Lunch – ארוחת צוהריים

Lifney ha-tsohorayim – Before noon – לפני הצוהריים

Achar/achrei ha-tsohorayim – Afternoon – אחר/אחרי הצוהריים

Chamesh achar ha-tsohorayim – Five in the afternoon – חמש אחה”צ

Daber iti achar ha-tsohorayim – Talk to me in the afternoon – דבר איתי אחר הצוהריים

“Arba Achar Hatsohrayim” – Four in the afternoon, Galey Tsahal Radio show – ארבע אחר הצוהריים

Aẓ-ẓuhr ٱلظُّهْر – Noon prayer (Islam) – א-ט’הר

Playlist and Clips:

Teapacks – Od Shabbat (lyrics)

Berry Sakharof & Rami Fortis – Ein Kets La-yaldoot (lyrics)

Yael Levy – Tmuna

Zuhr prayer in Islam (Wikipedia)

Listen to the Arba Ahar Ha-tsohorayim radio show

The words להזהיר and אזהרה are used to warn someone of something or someone. We have many Hebrew expressions with אזהרה, warning, including the saying, רְאו הוזהרתם.

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Lehazhir – To warn – להזהיר

"Ani mazhira otcha" – I am warning you – אני מזהירה אותך

Lehazahir mishehu mi-mashehu – To warn someone of something – להזהיר מישהו ממשהו

Hizharti ota me-hem – I warned her of them – הזהרתי אותה מהם

Lehazhir mishehu she-ulai ze lo yaavod – To warn someone that it might not work – להזהיר מישהו שאולי זה לא יעבוד

Azhara – Warning – אזהרה

Azhara: alul lehachil egozim – Warning: May contain nuts – אזהרה: עלול להכיל אגוזים

"Ba-hayim ha-amitiym lo tamid nidleket nurat azahara" – In real life you can't always get a warning light – בחיים האמיתיים לא תמיד נדלקת נורת אזהרה

Ba-oto yesh lanu nurot azhara – In the car we have warning lights – באוטו יש לנו נורות אזהרה

Paamonei azhara – Alarm bells – פעמוני אזהרה

Tamrur azhara – Warning sign – תמרור אזהרה

Yeriyat azahara – Warning shot – יריית אזהרה

Azharat trigger, – Trigger warning – אזהרת טריגר

Azharat masa – Travel advisory – אזהרת מסע

Hu huzhar – He was warned – הוא הוזהר

Re'oo huzhartem – Consider yourselves warned – רְאו הוזהרתם

Re'eh huzharta – See yourself warned (m.) – רְאה הוזהרתָ

Re'i huzhart – See yourself warned (f.) – רְאי הוזהרתְ

Playlist and Clips:

Efraim Shamir – Mazhir Otach (lyrics)

Nurat azhara – warning light

Ehud Banai – Al Tif'had (lyrics)

Re'oo huzhartem