Streetwise Hebrew

What does this mean in Hebrew: חברים, רגע, אל תתפזרו לי. We use it to say, "let's get back on track!" On this episode, Guy talks about all things that can scatter, including people and the fog.

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Ha-arafel hitpazer – The fog cleared – הערפל התפזר

Ha-arafel yitpazer machar – The fog will clear tomorrow – הערפל יתפזר מחר

Lehitpazer – To be scattered, to be all over the place – להתפזר

Hu nora mitpazer, Hi nora mitpazeret – They are all over the place – הוא נורא מתפזר, היא נורא מתפזרת

Al titpazer – Don't scatter – אל תתפזר

Al titpazer midai – Stay focused on the main points – אל תתפזר מדיי

"Hevre, eh, haverim, shhh, rega, al titpazru li – "Guys, don't get all scatterbrained on me" – חבר'ה, אה, חברים, ששש, רגע, אל תתפזרו לי

Hitpazrut – Scattering – התפזרות

Hitpazrut ha-knesset – Dissolving of the parliament – התפזרות הכנסת

"Et ha-geshem ten rak be-ito" – Give us rain at its time – את הגשם תן רק בעיתו

"U-va-aviv pazer lanu prachim" – And in the spring, sprinkle flowers around us – ובאביב פזר לנו פרחים

Playlist and Clips:

Weather forecast (Ynet)

Shlomo Artzi – Anachnu Lo Tsrichim (lyrics)

Translation of the lyrics to English

Ep. 70 in English and in Hebrew

The Hebrew word לפזר means to distribute, to spread, to dissolve, and is used in many different contexts including, לפזר את הילדים. Oh, and by the way, has anyone seen my phone?

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

"Eich nachon lefazer et ha-kompost" – How to correctly spread the compost – איך נכון לפזר את הקומפוסט

"Anachnu natchil lefazer et ha-kompost" – We're going to start to spread the compost" – אנחנו נתחיל לפזר את הקומפוסט

"Ani pashut mefazer me-al ha-lachmaniyot be-nedivut" – I simply sprinkle generously over the bread rolls – אני פשוט מפזר מעל הלחמניות בנדיבות

"Hamon hamon parmigiano reggiano megorad" – A lot of grated parmesan – המון המון פרמיג'אנו רג'אנו מגורד

"Ani pashut mefazer et ha-gvina kacha la-orech" – I simply spread the cheese like this, along the dough – אני פשוט מפזר את הגבינה ככה לאורך

Lefazer et ha-yeladim la-ganim – Dropping off the kids at their respective kindergartens – לפזר את הילדים לגנים

Lefazer la-misgarot – Dropping them off to schools – לפזר למסגרות

Pizur gvina – Spreading of cheese – פיזור גבינה

Pizur ha-kompost – Spreading of the compost – פיזור הקומפוסט

Pizarta / Pizart kvar? – Have you taken them to school or kindergarten? – פיזרת כבר

Ani ba-pizurim, ani etkashar achar kach – I am doing the school rounds, I'll call you later – אני בפיזורים, אני אתקשר אחר כך

Pizur ha-parlament – Dissolving the parliament – פיזור הפרלמנט

Pizur ha-knesset – Dissolving the Knesset – פיזור הכנסת

Hem rotsim lefazer et ha-parlament – They want to dissolve the parliament – הם רוצים לפזר את הפרלמנט

21:00, Pizur – 9pm, End of program – תשע, פיזור

Be-se'ar pazur / Lefazer et ha-se'ar – To wear your hair down – בשיער פזור / לפזר את השיער

Se'ar asuf – Hair up – שיער אסוף

Pizur da'at – Absent mindedness – פיזור דעת

Mefuzar – Scattered / Absent minded – מפוזר

Ha-sfarim mefuzarim be-kol ha-bayit – The books are scattered all over the house – הספרים מפוזרים בכל הבית

Ani ma-ze mefuzeret ha-yom, mishehu ra'ah et ha-telefon sheli? – I am so absent minded today, has anyone seen my phone? – אני מה-זה מפוזרת היום, מישהו ראה את הטלפון שלי

Ha-knesset hitpazra – The knesset was dissolved – הכנסת התפזרה

Lehitpazer le'orech ha-ratsif – Please spread out along the platform – להתפזר לאורך הרציף

Holchim makot – Beating each other up – הולכים מכות

Titpazru miyad / Yalla lehitpazer – Break it up – תתפזרו מייד / יאללה להתפזר

Teh be-tifzoret – Tea in bulk – תה בתפזורת

Tifzoret – Word Search, Word Finding – תפזורת

Pazran – Big spender – פזרן

Pazranoot – Spending too much money – פזרנות

Playlist and Clips:

Lefazer kompost

Ani mefazer gvina

Haim Dadon & Bambook Jiny – Be-se'ar Pazur

Rita – Ani chaya li mi-yom le-yom (lyrics)

Sometimes people offer us things that we simply don’t want. Telemarketing? No thanks. A leaflet about a new yoga studio around the corner? No thank you. What about an offering of a slice of cheesecake baked by your friend when you're on a diet?

How do we decline an offer (politely or impolitely) in Hebrew? On this episode, Guy supplies you with a toolkit for those moments when you need to decline an offer.

Listen to the All-Hebrew Version of this Episode

 

New Words and Expressions:

Alonim - Leaflets - עלונים

Lo, toda - No, thanks - לא, תודה

Toda, lo me’unyan/me’unyenet - Thanks, I am not interested - תודה, לא מעוניין/מעוניינת

Sori, lo karega - Sorry, not right now - סורי, לא כרגע

Slicha, lo! - Sorry, no! - !סליחה, לא

Lo mat’im - Not ‘fitting’, not interested - לא מתאים

Amarti she-ze lo mat’im - I said that I wasn’t interested - אמרתי שזה לא מתאים

Lo rotse, lo rotsa - I don’t want - לא רוצה

Slicha, ani be-pgisha - Sorry, I am in a meeting - סליחה, אני בפגישה

Lo toda, shalom! - No thanks, shalom! - !לא תודה, שלום

Lo toda, bye - No thanks, bye - לא תודה, ביי

Lo me’unyan, lo me’uneyent - I am not interested - לא מעוניין, לא מעוניינת

Lo mat’im li/lanu - Not interested - לא מתאים לי, לא מתאים לנו

Slicha, ani be-emtsa mashehu - Sorry, I am in the middle of something - סליחה, אני באמצע משהו

Ani mevakesh/mevakeshet lo lehitkasher elai yoter - I ask not to call me again - אני מבקש/ת לא להתקשר אליי יותר

Lo toda, tihye bari/tihyi bri’a - No thanks, be well - לא תודה, תהיה בריא/תהיי בריאה

Slicha, anachnu lo me’unyanim - Sorry, we’re not interested - סליחה, אנחנו לא מעוניינים

Slicha, dai - Sorry, that’s enough - סליחה, די

Nudnik - Someone who is a nuisance - נודניק

Takrit - Incident - תקרית

Mamash toda, aval ani lo ochel/ochelet mutsrei halav - Thanks so much, but I don’t eat dairy products - ממש תודה, אבל אני לא אוכל/אוכלת מוצרי חלב

Sori, ani tiv’oni - Sorry, I am vegan - סורי, אני טבעוני

Ma-ze sori, ani shomer, toda raba - So sorry, I am keeping a diet - מה-זה סורי, אני שומר, תודה רבה

Nu, haticha ktana - Come on, just a small piece - נו, חתיכה קטנה

Asur li - I am not allowed, I must not - אסור לי

Ze nir’e mehamem - It looks amazing - זה נראה מהמם

Slicha, yesh li kvar mashehu - I already have something - סליחה, יש לי כבר משהו

Ani lo yachol, slicha, mamash toda al ha-hazmana - I can’t, sorry, but thank you so much for the invitation - אני לא יכול, סליחה, ממש תודה על ההזמנה

Hayiti met lavo, aval an’lo yachol - I would die to be there, but I cannot make it - הייתי מת לבוא, אבל אנ’לא יכול

Hayiti meta lavo, aval an’lo yechola - I would die to be there, but I cannot make it - הייתי מתה לבוא, אבל אנ’לא יכולה

Inyan, interest, ep. #110

Tihye bari, ep. #3

Pachot, less, ep. #162

 

Playlist and Clips:

Sarit Haddad - Lo Toda (lyrics)

Arik Einstein - Nudnik (lyrics)

There is one thing we Israelis dread above all: Being a ‘fraier’ – a ‘sucker.’ That’s why we have to stand firm, drive a hard bargain, suspect anyone who offers super cheap prices, and never take things for granted.

Guy Sharett teaches us about this crucial term, and we learn what the ‘fraieriyoot’ index is.

 

New Words and Expressions:

Fraier – פְרָאיֵיר

Lihyot fraier – לִהיוֹת פְרָאיֵיר

Ata choshev she’ani fraier – אָתָה חוֹשֵׁב שֶׁאָנִי פְרָאיֵיר

Yatsata faier – יָצָאתָ פְרָאיֵיר

Kchi lach eize fraier – קְחִי לָךְ אֵיזֶה פְרָאיֵיר

Shlish me-chayaley ha-milu’im: anachnu fraierim – שְׁלִישׁ מֵחַיָילֵי הַמִּילוּאִים: אֲנַחְנוּ פְרָאיֵירִים

Fraierit – פְרָאיֵירִית

Ani diplomatit, ve-al tikre’u li fraierit – אֲנִי דִּיפְּלוֹמָטִית, וְאַל תְּקְרְאוּ לִי פְרָאיֵירִית

Yoter mi-250 elef israelim hifsiku lihyot fraierim – יוֹתֵר מ-250 אֶלֶף יִשְׂרְאְלִים הִפְסִיקוּ לִהְיוֹת פְרָאיֵירִים

Naa’se milu’im, neshalem ha-misim, naamod ba-pkakim, otanu lo dofkim, anachnu betach lo fraierim – וְנַעֲשֶׂה מִילוּאִים, נְשַׁלֵּם הַמִּסִים, נַעֲמוֹד בַּפְּקָקִים, אוֹתָנוּ לֹא דּוֹפְקִים, אֲנַחְנוּ בֶּטַח לֹא פְרָאיֵירִים

Fraierim lo metim, hem rak mitchalfim – פְרָאיֵירִים לֹא מֵתִים, הֵם רָק מִתְחַלְּפִים

Madad ha-fraieriyoot sheli – מַדָּד הַפְרָאיֵירִיוּת שֶׁלי

 

Playlist and Clips:

Kfir Atiya (Lyrics)

Golan telecom commercial

Ha-Dag Nachash – Lo Fraierim (Lyrics)

Guy noticed that even his most advanced students have problems with the Hebrew words for city, town, and municipality, so he decided to dedicate this episode to these words, once and for all.

Listen to the All-Hebrew Version of this Episode

 

New Words and Expressions:

Ir gdola - Big city - עיר גדולה

Ir hachama - Smart city - עיר חכמה

Arim gdolot - Big cities - ערים גדולות

Arim yafot - Beautiful cities - ערים יפות

Arim hachamot - Smart cities - ערים חכמות

Arim te’omot - Twin cities - ערים תאומות

Ayara, ayarot - Town, towns - עיירה, עיירות

Ayarot pitu’ach - “Development towns” - עיירות פיתוח

Iriya - Municipality - עירייה

Iriyat Tel Aviv - Municipality of Tel Aviv - עיריית תל אביב

Rosh ha-ir/ha-iriya - Mayor (m.) - ראש העיר/העירייה

Roshat ha-ir/ha-iriya - Mayor (f.) - ראשת העיר/העירייה

Ironi - Of the city, urban - עירוני, אורבני

Sifriya ironit - Municipal library - ספרייה עירונית

Moked ironi, ha-moked ha-ironi, moked 106 - City hotline - מוקד עירוני, המוקד העירוני, מוקד 106

Hitchadshut ironit - Urban renewal - התחדשות עירונית

Iyur - Urbanization - עיור

Ir le-lo hafsaka - A city that never stops (The ‘Viv) - עיר ללא הפסקה

 

Playlist and Clips:

Oshik Levy - Yonatan, Sa Ha-baita (lyrics)

Ir hachama - Smart city

Arim Hachamot - Smart cities

Arik Sinai - Im ata ba-sviva (lyrics)

Ayarot pitu’ach

Ayarot pitu’ach - Wikipedia

Hitchadshut ironit - Urban Renewal

Ehud Banai - Ayara Ba-darom (lyrics)

The formal Hebrew word לתפּוס and לתפוס more colloquially both mean ‘to catch’, but the word has many more meanings and uses, like: to comprehend, take up space, or think highly of someone.   Guy nearly gets lost in the possibilities and he even finds a Yiddish connection.  

New Words and Expressions:

Af ahat lo tafsa et ha-makom sheli ba-lev shelcha – Nobody took my place in your heart – אף אחת לא תפסה את המקום שלי בלב שלך

Af ahat lo titpos et ha-makom sheli ba-lev shelcha – No one will catch my place in your heart – אף אחת לא תתפוס את המקום שלי בלב שלך

Titpos (form.), titfos (Coll.) – She will catch – תתפוס

Shum ahava lo titfos et mekoma – No love will take her place – שום אהבה לא תתפוס את מקומה

Titfos li makom leyadcha – Save me a spot next to you – תתפוס לי מקום לידך

At yechola litfos li makom leyadech? – Can you save a spot next to you? – ?את יכולה לתפוס לי מקום לידך

Al titfos oti ba-mila – Don’t take my word for it – אל תתפוס אותי במילה

Ma, od lo tafasta? – What, you still didn’t get it? – ?מה, עוד לא תפסת

Tafasti rosh al ha-bar – I was having a great time at the bar – תפסתי ראש על הבר

Tafasti merhak – I moved away – תפסתי מרחק

Tafasti otcha – Gotcha! (Tag, you’re it!) – !תפסתי אותך

Tafasti oto al ham – I caught him red-handed – תפסתי אותו על חם

Tafasti atsabim – I got angry – תפסתי עצבים

Tafasti ometz – I mustered the courage – תפסתי אומץ

Ze lakach la ktsat zman litpos et ha-inyan – It took her some time to get it – זה לקח לה קצת זמן לתפוס את העניין

Tafas tahat – He thinks he’s someone big – תפס תחת

Hu tofes alai tahat – He’s acting like my boss – הוא תופס עליי תחת

Tafas lo fraier / tafsa la fraier – He got himself a sucker / She got herself a sucker – הוא תפס לו פראייר /היא תפסה לה פראייר

Ha-shulhan tofes hatzi heder – The table takes up half the room – השולחן תופס חצי חדר

Lo hitzlachti litfos oto – I wasn’t able to catch a hold of him – לא הצלחתי לתפוס אותו

Tafasti monit – I got a taxi – תפסתי מונית

Ze lo tafas – It didn’t catch – זה לא תפס

Podkastim ze lo mashehu she-mamash tafas ba-aretz – Podcasts haven’t really caught on in Israel – פודקסטים זה לא משהו שממש תפס בארץ

Hi tofeset me-atsma – She thinks highly of herself – היא תופסת מעצמה

Ani ma-ze tofes mimena (Ani mahzik mimena) – I think really highly of her – אני מה-זה תופס ממנה, אני מחזיק ממנה

Hu ma-ze tofes me-atzmo – He really thinks highly of himself – הוא מה-זה תופס מעצמו

Yeladim mesahkim tofeset – Kids are playing “tag” – ילדים משחקים תופסת

Tafus – Occupied, taken, busy – תפוס

Slicha, ze tafus? – Is this (seat) taken? – ?סליחה, זה תפוס

Hitkasharti aval tafus kol ha-zman – I called but it’s busy all the time – התקשרתי אבל תפוס כל הזמן

Ze lo nitpas –Inconceivable – זה לא נתפס

Tfusa – Capacity, occupancy – תפוסה

Ahuzei tfusa – Occupancy rates – אחוזי תפוסה

 

Playlist and Clips:

Miri Massika – Af Ahat (lyrics)

Dudu Tassa – Ani Shar (lyrics)

Beit Ha-bubot – Shuv Ha-hiyuch (lyrics)

Shalom Hanoch – Tafasti Rosh al Ha-bar (lyrics)

Dana Berger – Lomedet La’uf (lyrics)

Eti Ankri – Milionim (lyrics)

Shai Haim – Tofeset Me-atsma (lyrics)

Kensiyat Ha-sechel – Tagidi She-tov (lyrics)

The word תכל’ס is doing an amazing comeback to spoken Hebrew in the last few years. Where is it from, and what other words do we know from the same family?

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

 

New Words and Expressions:

Tachles – Practical purpose, Bottom line – תכל’ס

Tachlit – Aim, target, purpose – תכלית

Tachlit ha-mivtsa – The purpose of the (military) operation – תכלית המבצע

Tachliti – Purposeful – תכליתי

Rav tachliti – Multi-purpose – רב תכליתי

Kissé genicologi rav tachliti – Multi-purpose gynecological chair – כיסא גניקולוגי רב תכליתי

Tachlitiyut = purposefulness – תכליתיוּת

Tachlit > Tachles; Shabbat > Shabes; Talit > Tales; Ganav > Ganev

Daber iti tachles – Talk to me ‘tachles’, give me the gist of the matter – דבר איתי תכלס

Az tachles ma hu rotse, kesef? – So tachles what does he want? Money? – אז תכל’ס מה הוא רוצה, כסף

Ba-tachles – In reality – בתכל’ס

Ba-tachles lo haya kef – Bottom line, it wasn’t fun – בתכל’ס לא היה כיף

Tachles – I hear you, I agree with you, right on, exactly – תכל’ס

 

Playlist and Clips:

Kissé genikologi rav tachliti

Chava Alberstein – Shalom Rav (lyrics)

Hadag Nachash – Yom shishi –  (lyrics)

Ep. 128 about Mazal Tov

Ep. 329 about stress of Hebrew words

We have all had conversations with Israelis bereft of the common courtesies - thank you, please, or polite excuses. On this episode, host Guy Sharett explains exactly what is going on in the Israeli brain when answering our offers or questions in what seems to be curt, abrupt, and even rude ways.

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

 

New Words and Expressions:

Nimus – Politeness – נימוס

Sicha menumeset – Polite conversation – שיחה מנומסת

Efshar espresso vaksha? – May I have an espresso please? – אפשר אספרסו בַקְשָה

“Nahutz li gever menumas” – I need a polite man – נחוץ לי גבר מנומס

Rotse kafe? Lo – Do you want coffee? No – רוצה קפה? לא

Efshar laredet? Ken – May I get off here? Yes – אפשר לרדת? כן

Ba lecha mitz? Lo – Do you feel like juice? No – בא לך מיץ? לא

Nifgashim ba-spontani? Lo, asuk – Wanna meet now spontaneously? No, I am busy – נפגשים בספונטני? לא, עסוק

Ani rotse havita – I’d like an omelet please – אני רוצה חביתה

Adoni – Sir – אדוני

Gvirti – Maam – גבירתי

“Ramkolim menumasim”- Polite loudspeakers – רמקולים מנומסים

 

Playlist and Clips:

Shlomo Artzi & Astar Shamir – Brit Lo Muteret (lyrics)

Yossi Banai & Yona Atari – Rina (lyrics)

Meir Ariel – Terminal (lyrics)

Coffee culture is everywhere in Israel. How do you ask for a cappuccino to go, the Tel-Avivi way? And what’s הפוך דל? Here's your short Hebrew language manual for all you coffeeholics.

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

 

New Words and Expressions:

“Ani shote cafe shachor” – I drink black coffee – אני שותה קפה שחור

Kafé shachor – Black coffee – קפה שחור

Kafé turki – Turkish coffee – קפה טורקי

“Hu hizmin ota liglida, hi biksha kafe hafuch” – “He invited her for ice cream, she asked for a cappuccino”. – הוא הזמין אותה לגלידה, היא ביקשה קפה הפוך

Kafé hafuch – Cappuccino – קפה הפוך

Kafe botz – “Muddy” black coffee – קפה בוץ

Kafé namès – Instant coffee – קפה נמס

Nes – Miracle – נס

Lashevet al cafe – To talk over coffee – לשבת על קפה

Taasé li kafé, taasi li kafé – Make me a coffee – תעשה / תעשי לי קפה

Kafé im/bli chalav – Coffee with/without milk – קפה עם / בלי חלב

Hafuch al chalav dal shuman – Cappuccino with low fat milk – הפוך על חלב דל שומן

Hafuch dal – Cappuccino with low fat milk – הפוך דל

Kafé im/bli ketsef – Coffee with or without froth – קפה עם / בלי קצף

Kafé im hel – Coffee with cardamom – קפה עם הל

Efshar hafuch? – Could I have a cappuccino – אפשר הפוך

Efshar Americano vaksha? – Could I have an americano please? – אפשר אמריקנו (ב)בקשה

Lashevet o lakachat? – For here or to go? – לשבת או לקחת

“Kafé turki, bediyuk ma she’ata tsarich” – Turkish coffee, exactly what you need – קפה טורקי, בדיוק מה שאתה צריך

 

Playlist and Clips:

Ha-neshamot Ha-tehorot – Cafe etsel Berta (lyrics)

Svika Pick – Ahava Be-sof Ha-kayits (lyrics) 

Infektsya – Aceton (lyrics)

TV ad: Café turki – bediyuk ma she’ata tsarich

Arik Einstein – Café turki (lyrics)

Yaffe means ‘beautiful,’ but the noun yofi – ‘beauty’ – is used in Modern Hebrew to mean ‘Great!’ You’ve probably heard your Hebrew teacher saying it when you get an answer right in class.

How do you say ‘beauty queen,’ for instance?

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

 

New Words and Expressions:

“Ha-ra’ita eize yofi?” – Did you see this beauty? – הרָאית איזה יופי

Yofi – Beauty – יופי

Yafé, yafa – Beautiful – יפה

Eize yofi – How nice – איזה יופי

Yofi gavri – Male beauty – יופי גברי

Yofi nashi – Female beauty – יופי נשי

“At hachi yafa ba’olam, malkat hayofi sheli” – You’re the prettiest in the world, my beauty queen – את הכי יפה בעולם, מלכת היופי שלי

Malkat hayofi shel Israel – The Israeli beauty queen – מלכת היופי של ישראל

Li-shnat 2014 – For the year of 2014 – לשנת 2014

Hi muamedet mispar 12 mor maran – …is candidate number 12 mor maran – היא מועמדת מספר 12 מור מורן

Yofi – Great! Well done! – יופי

Eize yoffie li – How great it is for me – איזה יופי לי

Yofi lahem! – Good for them! – יופי להם

Yofi lecha – Good for you – יופי לך

Mamash yofi – Really great – ממש יופי

Yofi shel yerakot – Great vegetables – יופי של ירקות

Yofi shel avoda – Good job! – יופי של עבודה

Mechon yoffie – Beauty salon – מכון יופי

 

Playlist and Clips:

Dorit Reuveni – Yesh Prachim (lyrics)

Eyal Golan – Malkat Ha-yofi Sheli (lyrics)

Nikuy Rosh – Tacharut Melech Ha-yofi

Julie Andrews – Wouldn’t it be loverly 

Rita – Yoffie Li (From Gvirti Ha-nava, My Fair Lady) (lyrics)

Yoffie shel yerakot

Mechon yoffie – Beauty Salon