Streetwise Hebrew

The Hebrew word אסור means forbidden, must not. Its root, אסר, provides us all sorts of ways to say, "we shouldn't do that." So let's try to follow the rules because otherwise we might end up as an אסיר! Guy explains.

Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Asur – Forbidden, unauthorized, must not – אסור

Ze asur – It's not allowed, it's forbidden – זה אסור

Asur le-mishehu laasot masaheu – It's not allowed for someone to do something – אסור למישהו לעשות משהו

Asur lachem lefasfes et ha-katava ha-zo – You guys must not miss this story – אסור לכם לפספס את הכתבה הזו

Asur lefasfes – Not to be missed – אסור לפספס

Asur likpots mi-koma gvohah – You must not jump from a high floor – אסור לקפוץ מקומה גבוהה

Asur latset le-hadar madregot afuf ashan ve-asur lehishtamesh ba-maalit – You must not go down a smokey staircase, and you must not use the elevator – אסור לצאת לחדר מדרגות אפוף עשן ואסור להשתמש במעלית

Ha-knisa asura – Entry Forbidden, No Entry – הכניסה אסורה

Ha-hanaya asura – Parking Forbidden – החנייה אסורה

Ha-s'chiya asura – Swimming is not allowed – השחייה אסורה

Ha-ishun asur – Smoking is forbidden – העישון אסור

Asur le'ashen – No smoking – אסור לעשן

Asur lehachnis ochel ve-shtiya – You're not allowed to bring in food or beverages – אסור להכניס אוכל ושתייה

Asur la shokolad – She mustn't have chocolate – אסור לה שוקולד

Asur lo halav – He mustn't have milk – אסור לו חלב

Asur lahem sukar – They shouldn't have sugar – אסור להם סוכר

Bi-britanya hichlitu le'esor al hazrakot botox lifnei gil 18 – In the UK they decided to prohibit botox injections before the age of 18 – בבריטניה החליטו לאסור על הזרקות בוטוקס לפני גיל 18

Le'esor al mishehu laasot mashehu – To forbid someone from doing something – לאסור על מישהו לעשות משהו

Le'esor al + noun – To ban something – לאסור על + שם עצם

Hu asar aleyhem – He forbade them – הוא אסר עליהם

Ima sheli asra alai – My mom forbade me – אמא שלי אסרה עליי

Katav-Katuv – Wrote-Written – כתב-כתוב

Asar-Asur – He banned-Banned – אסר-אסור

Ne'esar – Banned, incarcerated – נאסר

Le'he'aser – To be banned, incarcerated – להיאסר

Isur – Prohibition, ban – איסור

Isur ka'aku'a – Tattoo prohibition – איסור קעקוע

Asir – Prisoner – אסיר

Ma'asar – Imprisonment – מאסר

Ma'asar olam – Life sentence – מאסר עולם

Playlist and Clips:

Mergui – Asur (lyrics)

Asur likpots mi-koma gvohah

Le'esor – To forbid

Jane Bordeaux & Aya Zahavi Feiglin – Vals le-haganat ha-tsome'ach (lyrics)

Ep. 363 Mutar

Israelis google lots of questions with the word מותר. To whom are they turning for answers? Doctors, experts, rabbis and others knowledgeable people. They want to know what's allowed and what's forbidden. Sometimes you get the strangest questions…

Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Mutar – Authorized, allowed, permitted – מותר

Mutar le-mishehu laasot masheu – Someone is allowed to do something – מותר למישהו לעשות משהו

"Mutar le'ehov" – It's allowed to love – מותר לאהוב

Kama shaot be-yom mutar le-yeladim lehishtamesh be-masachim? – How many hours a day should children be allowed to use screens? – כמה שעות ביום מותר לילדים להשתמש במסכים

Mutar li lehachmi lach? – Am I allowed to compliment you? – מותר לי להחמיא לך

Mutar lehagid? – Are we allowed to say? – מותר להגיד

Mutar li laasot mashehu? – Am I allowed to do something? – מותר לי לעשות משהו

Asur lishtot mashkaot hamim – You're not allowed to consume hot drinks – אסור לשתות משקאות חמים

Mayim, mutar – מים, מותר – Water is allowed

Mutar yain ba-herayon? – Is wine allowed during pregnancy? – מותר יין בהריון

Kama sukar mutar be-yom? – How much sugar are you allowed to consume per day? – כמה סוכר מותר ביום

Mutar ananas le-klavim? – Are you allowed to give dogs pineapple? – מותר אננס לכלבים

Lama la mutar? – How come she is allowed? – למה לה מותר

Lama lahem mutar? – How come they are allowed? – למה להם מותר

Lahem mutar hakol! – They are allowed to do everything! – להם מותר הכל

Rak Lecha Mutar? – Only you're allowed? – רק לך מותר

Rak lachem mutar? – Only you're allowed? – רק לכם מותר

Mutar li rak tipa – I am allowed just a tiny bit – מותר לי רק טיפה

Playlist and Clips:

Hava Alberstein – Ha'omnam (lyrics)

Eretz Nehederet – Mutar

Liraz Charhi – Rak Lecha Mutar? (lyrics)

Riki Gal – Yeled Asur, Yeled Mutar (lyrics)

Ep. No. 268 about how to refuse

How do we give something to someone in Hebrew? To give is לתת, but in some structures it could mean something else entirely. And what is לתת בראש – ‘to give in the head’? Guy explains.

Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Natati la chayay – I gave her my life – נתתי לה חיי

Past: Natati, natata, natat, natan, natna, natanu, natatem, natnu – נתתי, נתתָ, נתתְ, נתן, נתנה, נתַנו, נתתם, נתְנו

Present: Noten, notenet, notnim, notnot – נותן, נותנת, נותנים, נותנות

Imperative: Ten, tni, tnu – תן, תני, תנו

Ten li daka, tni li daka – Give me a sec – תן לי דקה, תני לי דקה

Ten li et mispar teudat ha-zehut shelcha – Give me your ID no. – תן לי את מספר תעודת הזהות שלך

Tavi li – Give me (slang) – תביא לי

Tni li le’ehov otach – Let me love you – תני לי לאהוב אותך

Ten li rega lir’ot – Let me see for a sec. – תן לי רגע לראות

Hi natna li lehavin she… – She let me understand that… – היא נתנה לי להבין ש…

Slicha, mi natan lachem lehikanes le-po? – Excuse me, who let you in here? – סליחה, מי נתן לכם להיכנס לפה?

Infinitive: Latet – To give – לתת

Latet et ha-neshama ve-et halev – To give your soul and heart – לתת את הנשמה ואת הלב

Latet ba-rosh – To do something well/intensively – לתת בראש

Ha-rolling stones natnu ba-rosh – The Rolling Stones gave a helluva show – הרולינג סטונז נתנו בראש

Ha-poel holchim latet ba-rosh hayom – Ha’poel football team are going to score today – הפועל הולך לתת בראש היום

Natata ba-rosh etmol? – Did you do it all night yesterday? (sexual) – נתת בראש אתמול?

Netina – giving – נתינה

Lavo mi-makom shel netina – To come from a place of giving – לבוא ממקום של נתינה

Natun – given – נתון

Natun she-X shave chamesh – It’s given that X is five – נתון שאיקס הוא חמש

Netunim – Data – נתונים

Nitan lehasig – It’s possible to get – ניתן להשיג

Lo hayiti noten lecha shloshim – I wouldn’t give you thirty – I would never think you’re thirty – לא הייתי נותן לך שלושים

Playlist and Clips:

Kaveret – Natati La Chayay (lyrics)

Roni Dalumi – Ten (lyrics)

Eti Ankri – Ad Matai (lyrics)

Eyal Golan – Tni Li Le’ehov Otach (lyrics)

Mike Brant – Laisse-moi T’aimer

Boaz Sharabi – Latet (lyrics)

Ep. 78 about yad

Ep. 342 about New Age – (English) (Hebrew)

The Hebrew word לתאר means to describe. It can also mean to imagine. Guy explains how to use the verb לתאר and teaches a slang term to use when rolling your eyes at someone out of disbelief from what they just said.

Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

"At yafa she-kashe leta-er" – You're pretty that it's hard to describe – את יפה שקשה לתאר

Leta'er – To describe, to imagine – לתאר

Ein li milim leta'er lach – I don't have words to describe this to you – אין לי מילים לתאר לך

"Lo, ein leta'er" – Undescribable, unbelievable – לא, אין לתאר

"Teta'aru Lachem olam yafe" – Imagine a beautiful world – תתארו לכם עולם יפה

Ani meta'er/meta'eret le'atsmi – I imagine/I would imagine – אני מתאר/מתארת לעצמי

Ata mt'aer le-atsmecha ma ze? – Can you imagine a thing like that? – אתה מתאר לעצמך מה זה

Mi haya metaer le-atsmo davar kaze? – Who would have imagined a thing like this? – מי היה מתאר לעצמו דבר כזה

Ani lo te'arti le-atsmi she-ze yihye kacha – I didn't imagine that it would be like this – אני לא תיארתי לעצמי שזה יהיה ככה

Te'ur – Description – תיאור

Te'ur mutsar – Product description – תיאור מוצר

Ta'er – Describe (M., Imperative) – תָּאֵר

Aneh – Answer (M., imperative) – עָנה

Hasber – Explain (M., Imperative) – הַסבר

Anu – Answer (Pl., Imperative) – ענו

Hasbiru – Explain (Pl., Imperative) – הַסבירו

Ta'aru – Describe (Pl., Imperative) – תארו

Playlist and Clips:

Lee Biran – Yafa She-kashe Leta'er (lyrics)

Daniel Salomon & Dana Adini – Ahuvi (lyrics)

Shlomo Artzi – Teta'aru Lachem (lyrics)

The Voice Israel – Ani lo Te'arti le-atsmi she-ze yihye kacha

Ep. no. 126 about ledamyen, to imagine

Ep. No. 151 about intensifiers

Ep. no. 158 about lehaamin, to believe

Elohim means God in Hebrew. Why does it have a plural suffix at the end? Is it really plural in Modern Hebrew? How do we use elohim in Israeli slang, and what did we borrow from Arabic?

Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Elohim – God – אלוהים

El, Ela – God, Goddess – אל, אלה

Elohim adirim – God Almighty – אלוהים אדירים

“Elohim natan lecha be-matana” – God gave you, as a present… – אלוהים נתן לך במתנה

Elohim gadol – Nobody knows – אלוהים גדול

Elohim yodea – Only God knows – אלוהים יודע

Yow, elohim – Oh God – יואו אלוהים

Ein lecha/lach elohim – You don’t care, huh? – אין לך אלוהים

Ani nishba be’elohim – I swear to God – אני נשבע באלוהים

Be-elohim – I swear to God – באלוהים

Be’elohim, ani lo yodea – I swear, I don’t know – באלוהים, אני לא יודע

Ze me-elohim – It’s a godsend – זה מאלוהים

Min allah – From allah – מאלוהים

La-allah – Very – לאללה

Ani ayef la’allah – I am really tired – אני עייף לאללה

Haya kef la’allah – It was really fun – היה כיף לאללה

Elohi – Divine – אלוהי

Elohut – Divinity – אלוהוּת

“Elohai ad mati” – My god, until when? – אלוהיי, עד מתי

Playlist and Clips:

Oshik Levy – Ze Mikvar (Lyrics)

Eitan Massuri – Elohim Natan Lecha Be-matana (Lyrics)

Matsav Ha-uma TV Show

Rockfor – Ein Lecha Elohim (Lyrics)

Yuval Perry – Isha Satan (Lyrics)

Pita Crunch – Commercial

Zehava Ben – Tipat Mazal (Lyrics)

Uzi Hitman – Ratsiti She-teda (Lyrics)

A listener wrote to us asking, "what can we say in Hebrew when we see the horrendous footage from Ukraine?" Guy explains some of the words and phrases we can use, and what to say when we are left speechless.

Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Nora – Terrible, horrible, awful – נורא

"Pashut nora, ma she-kore sham" – It's simply horrible, the things happening there – פשוט נורא, מה שקורה שם

Ze nora, pashut nora, mamash nora – It's just horrible – זה נורא, פשוט נורא, ממש נורא

Ayom – Horrible – איום

Ze ayom ve-nora – It's horrible – זה איום ונורא

Machrid – Terrifying, shocking – מחריד

Harada – Anxiety – חרדה

Ze meza'azeh, ma she-kore sham" – It's shocking, what's happening there – זה מזעזע מה שקורה שם

Leza'ah'ze'ah – To shake, to shock – לזעזע

Zva'ah – Horror – זוועה

"Ze zva'ah ma she-holech sham" – It's horror what's going on there – זה זוועה מה שהולך שם

Ze pashut zva'ah – It's just horror, it is horrifying – זה פשוט זוועה

Lo ye'amen – It's unbelievable – לא ייאמן

Ha-lev nishbar – The heart is breaking – הלב נשבר

Helem – Shock – הלם

Ani be-helem/be-shock – I am shocked – אני בהלם, אני בשוק

Ein milim – There are no words – אין מילים

"Ein li ma lehagid" – I have nothing to say – אין לי מה להגיד

Ma yesh lehagid? – What can one say? – מה יש להגיד

Elohim adirim – God Almighty – אלוהים אדירים

Ya allah – Oh god – יא אללה

Atsuv – Sad – עצוב

Ze kol kach atsuv – It's so sad – זה כל כך עצוב

Playlist and Clips:

Oshik Levy – Ze Mi-kvar (lyrics)

Elohim – Ep. no. 34

Horror – Ep. no 182

Lo ye'amen – Ep. no. 279

I need to make some בירורים, inquiries about someone, לברר a few things about him. This is Guy's second episode dedicated to the root ב-ר-ר.

Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Daber barur – Speak clearly – דַּבֵּר ברור

Daber barur, ata tsarich kesef? – Speak clearly, do you need money? – דַּבֵּר ברור

Lashir barur – To sing with good diction – לשיר ברור

Levarer – To inquire – לברר

Shalom, ratsiti levarer im ani yachol lavo machar bimkom ha-yom – I wanted to check whether I could come tomorrow instead of today – שלום, רציתי לברר אם אני יכול לבוא מחר במקום היום

Ratsivi levarer, shilamti online, aval lo kibalti mail ishur – I paid online but I didn't get a confirmation email – רציתי לברר, שילמתי אונליין, אבל לא קיבלתי מייל אישור

"Tevarer ba-kabala, ulai hem mats'u et ha-kartis shelcha" – Check with reception, perhaps they found your card – תברר בקבלה, אולי הם מצאו את הכרטיס שלך

Tevarer im ha-hevra – Check with the company – תברר עם החברה

Tevarer im Michael – Check with Michael – תברר עם מייקל

Tevareri itam – Check with them – תבררי איתם

"Ken, berarti, ze yihye bet cafe" – Yes, I inquired, and it's going to be a cafe – כן, ביררתי, זה יהיה בית קפה

"Ani kvar mevareret ve-hozeret elayich" – I'm checking and will get back to you – אני כבר מבררת וחוזרת אלייך

Berur – Inquiry (n.) – בירור

Ha-nose be-verur – This topic is under inquiry – הנושא בבירור

"Hi amra li be-verur" – She told me explicitly – היא אמרה לי בבירור

Berur yitra – Balance inquiry (bank) – בירור יתרה

Berur refui – Medical investigation – בירור רפואי

"Ten li laasot kama berurim ve-lahzor elecha" – Let me make some inquiries and get back to you – תן לי לעשות כמה בירורים ולחזור אליך

"Asiti kama berurim alav" – I did some inquiries about the guy – עשיתי כמה בירורים עליו

Telefon le-berurim – Telephone number for inquiries – טלפון לבירורים

Livror – To sort, to separate – לברור

Livror orez – To sort the rice – לברור אורז

"Ha-borer" – The Arbitrator – הבורר

Borerut – Arbitration – בוררות

Brera – Option, choice – ברירה

En brera – There's no choice – אין ברירה

Hitbarer she- – It turned out that… – התברר ש

Hitbarer li she- – It became clear to me – התברר לי ש

Playlist and Clips:

Ha-borer TV show

Rona Keinan – Mot Ha-tapuz (lyrics)

Coffee ad

In Hebrew, ?הייתי ברורה means ,"was I clear?" Guy's school principal would lecture him and his peers after they did something wrong, and she would end with "?הייתי ברורה". This episode is dedicated to the word ברור.

Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Barur – Clear, clearly, of course – ברור

Barur ka-shemesh – It's crystal clear – ברור כשמש

Barur! – Got it – ברור

Ha-kol barur? She'elot? – Is everything clear? Any questions? – הכל ברור, שאלות

Baroooor – Duh, of course – ברוווור

"She-nazmin et ha-tiramisù? Baroooor – Shall we get the tiramisù? Of course – שנזמין את הטירמיסו? ברווווור

"Sure barur" – Sure, of course – שור-ברור

Rak she-yihye barur – Just to make it clear – רק שיהיה ברור

"She-yihye barur, ani lo nish'ar achrey ha-avoda ha-yom" – Just to make it clear, I am not doing overtime today – שיהיה ברור, אני לא נשאר אחרי העבודה היום

She-yihye lecha barur – Let me make this clear to you (m.) – שיהיה לךָ ברור

Sheyihye lach barur – Let me make this clear to you (f.) – שיהיה לךְ ברור

Barur she-ani agi'a machar – Of course I am coming tomorrow – ברור שאני אגיע מחר

"Barur she-hi-tech hu olam me'atger" – Of course, hi-tech is a challenging world – ברור שהייטק הוא עולם מאתגר

"Aval mashehu ba-avira kan ninoach u-mishpachti" – But something with the atmosphere here is laid-back and feels like family – אבל משהו באווירה כאן נינוח ומשפחתי

Barur lama, ken? – It's clear why I say this, right? – ברור למה, כן

Lo barur lama – It's unclear why – לא ברור למה

Ve-az hu azav ha-kol ve-nasa le-mexico, lo barur lama – And then he left everything and went to Mexico, it's unclear why – ואז הוא עזב הכל ונסע למכסיקו, לא ברור למה

Achshav yoter barur? – Is it clearer now? – עכשיו יותר ברור

Ma yoter barur, ze o ze? – With which do you see clearer, this one or that one? – מה יותר ברור, זה או זה

"Hayiti brura?" – Was I clear? – הייתי ברורה

Klalim brurim – Strict rules – כללים ברורים

Yesh klalim brurim legabei ze – There are strict rules about it – יש כללים ברורים לגבי זה

Playlist and Clips:

Yirmi Kaplan – Hi Ha-achat (lyrics)

Hi-tech bi-yerushalayim1

Hi-tech bi-yerushalayim2

Dudu Tassa – Yoter Barur (lyrics)

Israeli brevity in ep. 157

Le, לְ, is how we say ‘to’ or ‘for’ in Hebrew. Guy teaches some cool expressions, and shows how we say stuff like ‘for you’ and ‘to her.’ Plus a bonus tip: How to do the most Israeli ‘ch’ sound!

New Words and Expressions:

לי, לךָ, לךְ, לו, לה, לנו, לכם, לכן, להם, להן

Lachem – To you (pl.) – לכם

Lahem – To them – להם

“Yesh li cheder mi-sheli” – I have a room of my own – יש לי חדר משלי

Yesh li kelev – I have a dog – יש לי כלב

Ein li kelev – I don’t have a dog – אין לי כלב

Ma yesh lachem hayom? – What do you guys have today? – מה יש לכם היום

Ma yesh lecha hayom – What’s with you today? – מה יש לך היום

Ein lecha ma la’asot ba-chayim? – Don’t you have other things to do? – אין לך מה לעשות בחיים

Ba li shokolad – I feel like chocolate – בא לי שוקולד

“Ba li she-tikach oti” – I feel like you’d take me – בא לי שתיקח אותי

Ba li lalechet – I feel like leaving – בא לי ללכת

Ba li tov ha-shokolad haze – This chocolate hits the spot – בא לי טוב השוקולד הזה

Ata lo ba li tov – You’re not the thing I need right now – אתה לא בא לי טוב

Lo na’im li – I find it awkward – לא נעים לי

“Lo na’im li lakachat kesef me-anashim” – I feel awkward taking money from people – לא נעים לי לקחת כסף מאנשים

Na’im meod – Nice meeting you – נעים מאוד

“Lo na’im met mi-zman” – “Lo na’im” died long ago – לא נעים מת מזמן

Kef li – I enjoy myself, I am having fun – כיף לי

Kef lecha sham? – Are you enjoying it there – כיף לך שם?

“Eize kef she haya li ha-boker” – How fun it was for me this morning – איזה כיף שהיה לי הבוקר

Haya lecha kef? – Did you have fun? – היה לך כיף

Playlist and Clips:

Arkadi Duchin – Heder Mi-sheli (lyrics)

Sarit Hadad – Ba Li (lyrics)

Moran Mazor – Ata Lo Ba Li Tov (lyrics)

Lo na’im li lakachat kesef me-anashim

Tislam – Boker shel Kef (lyrics)

How do you translate the word nice to Hebrew? Well, it depends on the context. Guy explains when we can use נעים and when we must opt for a more appropriate Hebrew word.

Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Na'im – Nice, pleasant – נעים

Na'im lehakir – Nice to meet you – נעים להכיר

Nice to see you – Tov lir'ot otcha/otach – טוב לראות אותך

Hi ma-ze nechmada – She is such a nice person – היא מה-זה נחמדה

Hu ma-ze nechmad – He is such a nice person – הוא מה-זה נחמד

Mi ha-benadam hachi nechmad she-pagashta/she-pagasht ei paam? – Who's the nicest person you've ever met? – מי הבנאדם הכי נחמד שפגשת אי פעם

Eize kelev yafe! – Nice dog! – איזה כלב יפה

Wow, eize kef lishmo'a – Oh wow, that's really nice to hear!' – וואו, איזה כיף לשמוע

Eize yafe mitsidam – It's so nice of them – איזה יפה מצידם

Eize hamudim! – They are so nice – איזה חמודים

Meri'ach po mamash tov – It smells so nice in here – מריח פה ממש טוב

Nice (slang) – Nice – נייס, ניייייייייייס

Lo naim li levakesh kesef me-anashim – I feel uncomfortable asking people for money – לא נעים לי לבקש כסף מאנשים

Sheyihye sofash naim – Have a nice weekend – שיהיה סופ"ש נעים

Playlist and Clips:

Na'im – Episode number 153

Lo na'im met mi-zman in Ep. 58

Sofash na'im in Ep. 96

Ha-halonot Ha-gvohim – Kama Na'im (lyrics)