Streetwise Hebrew

How do you say I’m tired, beat, drained, knackered, and the like in colloquial Hebrew? And what do you say when you crash on a Tel Avivi couch?

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

“Lifamim ani ayef” – Sometimes I am tired – לפעמים אני עייף

Ayefoot – Tiredness – עייפות

Ani ayef me’avoda – I am tired of work – אני עייף מעבודה

Ani ayef me-ha-chayim – I am tired of life – אני עייף מהחיים

Ayef met – Dead tired – עייף-מת

Ani shafuch – I am wiped – אני שפוך

Katav-katuv – Wrote-written – כתב-כתוב

Nishpachti al ha-sapa – I crashed on the sofa – נשפכתי על הספה

Ha-halon niftach – The window was opened – החלון נפתח

Ha-halon patu’ach – The window is open – החלון פתוח

Ani ma’uch tilim – I am so wiped – אני מעוך טילים

Lim’och – To mash – למעוך

Nim’achti kstat al ha-sapa – I crashed a bit on the sofa – נמעכתי קצת על הספה

Kamti hafuch ha-boker – I got up completely turned around this morning – קמתי הפוך הבוקר

Kamti hafucha , kamti me’ucha – I got up completely turned around (F.) – קמתי הפוכה

Kamnu hafuchim ha-boker – We got up completely turned around (Pl.) – קמנו הפוכים

Ani gamur – I am beat – אני גמור

Ani machuk – I am dead tired – אני מחוק

Ani karu’a me-ayefoot – I am exhausted – אני קרוע מעייפות

Ani mutash – I am exhausted – אני מותש

Lenaker – To doze off – לנקר

Nikarti kol ha-seret – I dozed off the whole movie – ניקרתי כל הסרט

Playlist and Clips:

Rami Kleinstein – Hanichi Li (lyrics)

Yossi Elephant – Shir Ha-debil (lyrics)

Moshe kam ma’uch

Fortisaharof – Hafuch (lyrics)

Episode no. 285 about karu’a

What’s חפיף, which language did we get it from, and how do you use it in Hebrew slang? Oh, and there’s a verb, too, לחפף.

New Words and Expressions:

Chafif (Ar.) – Light (opp. Of heavy), easy going – חפיף

Dammo chafif (Ar.) – “His blood is light”, he’s funny, an easy going guy – دمه خفيف – דמו ח’פיף

“K’chu chafif et hachayim” – Take life easy – קחו חפיף את החיים

“Im mashehu kara, hafif ze lo nora” – If something happened, that’s ok, no worries. – אם משהו קרה, חפיף זה לא נורא

Chafifnik – Someone who does a sloppy job – חפיפניק

Chafifnikiyut – The notion of doing things superficially – חפיפניקיות

“Pit’om hitchalta lezayef, lo lehashkia, lechafef” – Suddenly you started slacking, to do a sloppy job – פתאום התחלת לזייף, לא להשקיע, לחפף

Hu mechafef – He blows off – הוא מחפף

Lama chifafta? – Why didn’t you do it well? – למה חיפפת

Mechufaf – Sloppy – מחופף

Playlist and Clips:

Eitan Masuri – Hafif (lyrics)

Julia Boutros – Ala Ma Yabdou

Aviva Avidan – K’chu hafif et ha-hayim 

Ofer Shechter – Bitachon Atsmi (lyrics)

Sarit Avitan – Gever-gever (lyrics)

The Hebrew word לצעוד means to march. But it can also mean to walk or to advance. No wonder politicians love this verb!

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Lits'od – To march – לצעוד

"Gvirti Ha-nava" – My Fair Lady – גבירתי הנאווה

"La-hatuna ets'ad ha-boker" – To the wedding I'll march this morning – לחתונה אצעד הבוקר

"Leolam lo Tis'adi Levad" – You'll never walk alone – לעולם לא תצעדי לבד

"Ani tso'edet ba-rhovot be-gav zakuf ve-ge'eh" – I march in the streets with a straight and proud back – אני צועדת ברחובות בגב זקוף וגאה

"Anachnu tsoadim le'ever idan hadash" – We're marching towards a new era – אנחנו צועדים לעבר עידן חדש

"Aanachnu muchrachim lits'od kadima" – We must step forward – אנחנו מוכרחים לצעוד קדימה

Anachnu hayavim lits'od im ha-zman – We must advance with the time – אנחנו חייבים לצעוד עם הזמן

"Ani gam ba-derech, tso'ed" – I am also on the way, walking – אני גם בדרך, צועד

Ani ba ba-regel – I am coming by foot – אני בא ברגל

Tse'ida tsva'it – Army march – צעידה צבאית

Ani be-tse'ida – I am doing a walk – אני בצעידה

Natchil be-tse'ida mehira – We'll start with fast-paced walking – נתחיל בצעידה מהירה

Na'avor le-ritsa – We'll switch to running – נעבור לריצה

Ve-nachzor le-halicha – And we'll return to walking – ונחזור להליכה

Ha-tosadim be-mits'ad ha-gaavah – The people marching in the gay pride parade – הצועדים במצעד הגאווה

Ha-tsava tso'ed al keivato – An army marches on its stomach – הצבא צועד על קיבתו

Playlist and Clips:

Bomba Tzur (1964) – La-hatuna Ets'ad Ha-boker (Gvirti Ha-nava) (Lyrics)

Arik Lavie (1986) La-hatuna ets'ad ha-boker (Gvirti Ha-nava)

Stanley Holloway – Get Me To The Church On Time

Tse'ida tsva'it

Ep. 51

Ep. 156

Tens of thousands marched in this year's מצעד הגאווה, gay pride parade, in Tel Aviv, which gave us a good excuse to talk about the Hebrew word מצעד and its root צ.ע.ד.

Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Mitsa'ad ha-ga'avah – The gay pride – מצעד הגאווה

Mits'ad ha-pizmonim / ha-shirim – Hit music parade – מצעד הפזמונים / השירים

Ha-mits'ad ha-shnati – The year-end top music hits countdown – המצעד השנתי

Beit Meshuga'im – Madhouse – בית משוגעים

Tse'ada – A march, a walk – צְעדה

Tse'adat ha-Gilboa – The Mount Gilboa hike – צעדת הגלבוע

"Tsa'ad tsa'ad hi mitkarevet" – She's getting nearer, one step at a time – צעד צעד היא מתקרבת

Rega, tsa'ad-tsa'ad, le'an ata memaher? – One step at a time, where are you rushing to? – רגע, צעד-צעד, לאן אתה ממהר

Kama tse'adim tsarich lalechet be-yom kedei lishmor al ha-briut? – How many steps do you need to walk each day in order to keep healthy? – כמה צעדים צריך ללכת ביום כדי לשמור על הבריאות

Tse'adim pshutim – Simple steps – צעדים פשוטים

Eich limtso ahavat emet be-hamisha tse'adim pshutim – How to find true love in five simple steps – איך למצוא אהבת אמת בחמישה צעדים

"Ha-geshem shelanu karev be-tsa'adei anak" – "Our rain is getting nearer by leaps and bounds" – הגשם שלנו קרב בצעדי ענק

Tsaadei ha-memshala – Steps taken by the government – צעדי הממשלה

Ha-memshala noketet tse'adim – The government is taking steps – הממשלה נוקטת צעדים

Be-tsaadei tsav – At a snail's pace – בצעדי צב

Tsaad kadima, shnayim achora – One step forward, two steps back – צעד קדימה, שניים אחורה

Tsa'ad teimani – Yemenite step – צעד תימני

Rikudei am – Folk dance – ריקודי עם

Playlist and Clips:

Ha-mits'ad Ha-shnati 1978

Ran Danker – Beit Meshuga'im (lyrics)

Benny Amdursky – Ha-na'arah mi-ipanema (lyrics)

Kama tse'adim tsarich lalechet be-yom?

Yael Levy – Geshem Hakshev La-nashim (lyrics)

Tsa'ad Teimani – Yemenite Step

Episode no. 136

Episode no. 289

Israelis are obsessed with their head, rosh, in Hebrew. There are so many words and expressions with rosh, and today we talk about a few of them. Have a listen and find out what ‘rosh gadol’ and ‘rosh katan’ mean.

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

“Al tefached lihyot rosh gadol” – Don’t be afraid to be “rosh gadol” – אל תפחד להיות ראש גדול

“Rosh gadol ze davar she-matzil chayim, rosh katan ze davar she-mesaken chaim”. – Rosh gadol is something that saves lives, rosh katan is something that risks lives – ראש גדול זה דבר שמציל חיים, ראש קטן זה דבר שמְסכן חיים 

Lesaken – To risk, endanger – לסכן

Lehagdil rosh – To be rosh gadol – להגדיל ראש

Lehaktin rosh – To be rosh katan – להקטין ראש

Rosh ha-shana – Jewish New Year – ראש השנה

Rashi – Main – ראשי

Rehov rashi – Main street – רחוב ראשי

Reshit – Beginning – ראשית

Be-reshit – In the beginning – בראשית

Be-reshit bara elohim et ha-shamayim ve et ha-aretz – And in the beginning God created the heavens and the earth – בראשית ברא אלוהים את השמיים ואת הארץ

Rishon – First – ראשון

Rishoni – Initial, basic – ראשוני

Rosh ha-memshala – Prime minister (M.) – ראש הממשלה

Roshat ha-memshala – Prime minister (F.) – רֹאשת הממשלה

Rosh/Roshat ha-ir – Mayor – ראש/ראשת העיר

Lo ba-rosh sheli – I don’t feel like doing it – לא בראש שלי

Ba-rosh’kha lir’ot seret? – Do you feel like watching a movie? – בראש’ך לראות סרט

Ein li rosh le-ze achshav – I don’t feel like doing it right now – אין לי ראש לזה עכשיו

Yesh lo rosh – He’s smart – יש לו ראש

Yesh la rosh – She’s smart – יש לה ראש

Indo ras (Ar.) – He’s smart – ענדו ראס, عنده راس

Ind’ha ras (Ar.) – She’s smart – ענדהא ראס, عندها راس

Playlist and Clips:

Rosh Gadol TV Series

Bereshit – Bible

Radio Interview with Golda Meir

Roshat Ha-memshala

Arik Einstein – Ze Ba-rosh Shelach (lyrics)

The word מפריע means 'bother', and is used in polite sentences like, "סורי אם אני מפריע". But politeness is not what you'll find when searching for מפריע on Twitter. Guy explains and gives some examples from the Twitterverse.

New Words and Expressions:

Mafri'a – Disturbing, bothering – מפריע

MafRIah (m.), mafriAH (f.), mafri'im (pl., m.), mafri'ot (pl., f.) – מפריע, מפריעה, מפריעים, מפריעות

Yeled she-mafri'a ba-shi'ur – A a kid who disrupts the lesson – ילד שמפריע בשיעור

Mishehu she-ose balgan ba-shi'ur – Someone who disrupts the lesson – מישהו שעושה בלגן בשיעור

Ze mamash mafri'ah – It's disturbing – זה מפריע

Ani mafri'ah? – Am I disturbing you? – אני מפריע

Sori im ani mafri'a ba-emtsa – Sorry if I am bothering you in the middle of something – סורי אם אני מפריע באמצע

Mafriah lachem? Az tafsiku lehagia. – Does it bother you? Then stop going there – מפריע לכם? אז תפסיקו להגיע

Ze ma she-mafri'ah lecha ba-hayim? – This is what bothers you in life? – זה מה שמפריע לך בחיים

Ah, pit'om lo mafri'a lecha she… – Oh, suddenly it doesn't bother you that… – אה, פתאום לא מפריע לך ש

Eich lo mafriah lecha she… – Why doesn't it bother you when… – איך לא מפריע לך ש

Ani lo ro'eh she-ze mafri'a lach! – I don't see that this bothers you – אני לא רואה שזה מפריע לך

Mafriah lecha mashehu? – Anything bothering you? (what's your problem, man?) – מפריע לך משהו

Li lo mafriah – I don't find it problematic – לי לא מפריע

Im ze kol kach mafriah lach, ma tagidi al…? – If this bothers you so much, what would you say about… – אם זה כל כך מפריע, מה תגיד על

Mishehu mafri'a lecha laasot et ze? – Is anyone holding you back from doing this? – מישהו מפריע לך לעשות את זה

Mashehu mafri'ah le-mishehu – Something is bothering someone – משהו מפריע למישהו

Mafriah lecha she…? – Does it bother you that… – מפריע לך ש

Ata mafri'a li laavod – You are disrupting my work – אתה מפריע לי לעבוד

Ze mafri'a li lishon – It bothers my sleep – זה מפריע לי לישון

Tagid, yafri'ah lecha im ani aavod po?' – Will it bother you if I work here? – יפריע לך אם אני אעבוד פה

Lo, lo, mamash lo yafri'a li – Not at all, it won't bother me – לא, לא, ממש לא יפריע לי

Banim, yafri'ah lachem im ha-heder shelanu ktstat yalduti? – Boys, will it bother you if our bedroom is a bit childish? – בנים, יפריע לכם אם החדר שלנו קצת ילדותי

Ani lo hifrati lecha, ata al tafri'ah li – I didn't interrupt you when you were speaking, now, don't interrupt me – אני לא הפרעתי לך, אתה אל תפריע לי

Al tafri'oo la lirkod – Don't disturb her dance – אל תפריעו לה לרקוד

Mi-bli lehafri'ah et shlom ha-tsibur – Without disturbing the public peace – מבלי להפריע את שלום הציבור

Na lo lehafriah – Please do not disturb – מבלי להפריע את שלום הציבור

Tamid ze hifriah li she-atem metsalmim oti me-haprofil – It always bothered me that you photographed me from the side – תמיד זה הפריע לי שאתם מצלמים אותי מהפרופיל

Kol ha-hayim hifria li ha-af – All my life my nose bothered me – כל החיים הפריע לי האף

Playlist and Clips:

Roy Sandler – Al Tafri'oo (lyrics)

Arik Einstein – Mi-bli lehafri'ah (lyrics)

Koka be-am reality show – קוקה בע"מ

Episode 211

Episode 218

The Hebrew word להקפיץ means to cause something to jump. But how else can we use it?

Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Ha-aba makpits et ha-tinok al ha-birkayim – The father is bouncing the baby up on his knees – האבא מקפיץ את התינוק על הברכיים

Lehakpits et ha-regel – To move your foot restlessly – להקפיץ את הרגל

Muzika makpitsa – Music that makes you jump, or dance – מוזיקה מקפיצה

Shirim makpitsim – Songs that make you stand up and dance – שירים מקפיצים

Wow hikpatsta/hikpatst oti', – You made me jump, you startled me – וואו, הקפצת אותי

Hikpits li et ha-fuse – He burned my fuse, made me angry – הקפיץ לי את הפיוז

Ata yode'a ma hikpits oti? – Do you know what irked me? – אתה יודע מה הקפיץ אותי

Lehakpits mishehu le-anshehu – To drive someone to a place nearby – להקפיץ מישהו לאנשהו

"Yesh matsav she-at makpitsa oti la-tahana?" – Could you drop me off at the station? – יש מצב שאת מקפיצה אותי לתחנה

Ata yachol lehakpits li et ha-sefer? – Could you bring me the book? – אתה יכול להקפיץ לי את הספר

Ha-tochnit she-takpits lachem et ha-mechirot – The program that will boost your sales – התוכנית שתקפיץ לכם את המכירות

Ha-sod she-yakpits lachem et ha-esek – The secret that will boost your business – הסוד שיקפיץ לכם את העסק

Ha-aplikatsyot she-yakpitsu lachem et ha-biznes – The apps that will boost your business – האפליקציות שיקפיצו לכם את הביזנס

Lehakpits – To stir fry – להקפיץ

Ha-yom nilmad lehachin mukpats crunchy – Today we'll learn how to make a crunchy stir fry – היום נלמד להכין מוקפץ קראנצ'י

Mukpats be-baguette – Stir fried vegetables, thai style, in a baguette – מוקפץ בבאגט

Eich lehakpits yerakot – How to stir fry vegetables – איך להקפיץ

"Bo'u nakpits ve-nikpots al mana mushlemet" – Let's stir fry and jump on a perfect dish – בואו נקפיץ ונקפוץ על מנה מושלמת

"Ani loke'ach kusbara" – I take coriander/cilantro – אני לוקח כוסברה

Hakpatsa – Stir frying – הקפצה

Hakpatsa (army) – Rousting, sudden wake-up call – הקפצה

Hu hukpats la-basis – They suddenly called him back to the base – הוא הוקפץ לבסיס

Playlist and Clips:

Liad Meir – Lehakpits ta'regel

Noa Kirel & Ilan Peled – Trililili Tralala

Chef Segev Moshe – Mukpats

Hakpatsa in Wikipedia

The Hebrew word לקפוץ means to jump. But its root has many more uses than just that. For instance, there's a common phrase that's used to describe the actions of a person who has no shame: להשתין מהמקפצה. The phrase involves a diving board and… urine. Guy explains.

Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

"Kol ha-yeladim koftsim rokdim" – All the kids are jumping and dancing – כל הילדים קופצים רוקדים

Likpots (Coll.: Likfots) – To jump – לקפוץ

Kafatsti rega la-super – I popped into the supermarket for a sec. – קפצתי רגע לסופר

Ani kofets rega la-rofe – I am going for a quick doctors' visit – אני קופץ רגע לרופא

Kafats al ha-hizdamnoot – He jumped at the opportunity – קפץ על ההזדמנות

Kafats kita – He skipped a grade – קפץ כיתה

Kofetset li po hatra'ah – I have an alert popping up here – קופצת לי פה התראה

Kofets li po eize halon – There's some kind of popup window – קופץ לי פה איזה חלון

Kfots li, kfetsi li, kfetsu li – Bite me – קפוץ לי, קפצי לי, קפצו לי

She-yikfots, she-tikfots, she-yikfetsu li – I couldn't care less about them – שיקפוץ, שתקפוץ, שיקפצו לי

Hu yachol likfots, hi yechola likfots, hem yecholim likfots – They can go to hell – הוא יכול לקפוץ, היא יכולה לקפוץ, הם יכולים לקפוץ

She-yikfots kol ha-olam – The whole world can go take a hike, see if I care – שיקפוץ העולם

Koftsim le-Eilat – We're hopping over to Eilat – קופצים לאילת

Ve-she-kulam yikpetsu – And everyone else can go take a hike – ושכולם יקפצו

Kfitsa, kfitsot – Jumping – קפיצה, קפיצות

Kitsa la-mayim – Diving – קפיצה למים

Kfitsa la-gova – High jump – קפיצה לגובה

Kfitsa la-rohak – Long jump – קפיצה לרוחק

Kfitsa le-hul – A short visit abroad – קפיצה לחו"ל

Kafatsti le-hul la-sofash / Natati kfitsa le-hul ba-sofash – I went abroad for the weekend – קפצתי לחו"ל לסופ"ש / נתתי קפיצה לחו"ל בסופ"ש

Likfots la-mayim – To try a new task you're not familiar with – לקפוץ למים

Yalla, kfots/kfetsi kvar la-mayim – Come on, take the plunge already – יאללה, קפוץ/קפצי כבר למים

Makpetsa – Diving board, springboard – מקפצה

Lehashtin me-ha-makpetsa – To pee from the springboard (To do something which is immoral or forbidden, without feeling any shame or regret about it) – להשתין מהמקפצה

Keresh kfitsa – Springboard (stepping stone) – קרש קפיצה

Playlist and Clips:

Shotei Ha-nevu'ah – Ha-yeladim Koftsim (lyrics)

Linoy – She-yikfots Kol Ha-olam

Eilat Campaign

Noa Kirel – Trilili Tralala (lyrics)

We might not be as polite as the Brits, but we still enjoy talking about the weather while waiting for our favorite Tel Aviv bus.

Host Guy Sharett shares some useful structures and words you can use with the really nice old lady with the red coat and funny hat that speaks to you relentlessly.

Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Mezeg avir – Weather – מזג אוויר

Mizug avir – Air conditioning – מיזוג אוויר

Tachazit mezeg ha’avir – The weather forecast – תחזית מזג האוויר

Lachzot – To foresee – לחזות

Hazai, Haza’it – Weatherforecaster – חזאי, חזאית

“Ha-hazai moser et ha-tachazit” – The weatherman delivers the forecast – החזאי מוסר את התחזית

Anan – Cloud – ענן

Me’unan – Cloudy – מעונן

Me’unan helkit – Partly cloudy – מעונן חלקית

Ad machar ba-tsohorayim tsafooy geshem mekomi – Until tomorrow at around noun, local rain is expected – עד מחר בצוהריים צפוי גשם מקומי

Be’ikar bi-tsfon ha-aretz – Mainly in the north of the country – בעיקר בצפון הארץ

“Acahar kach, yaaloo ha-temperaturot be-hadraga” – Afterwards, the temperatures will rise gradually – אחר כך יעלו הטמפרטורות בהדרגה

Ve-lo tsafooy geshem – Rain is not expected – ולא צפוי גשם

Aliya – Rise – עלייה

Yerida – Decrease – ירידה

Bahir – Clear – בהיר

Lelo shinooy mashmaooty ba-temperatoorot – Without a major change in the temperatures – ללא שינוי משמעותי בטמפרטורות

“Be yerushalayim ad 23 maalot ha-yom” – In Jerusalem up to 23 degrees today – בירושלים עד 23 מעלות היום

Playlist and Clips:

TV12 Weather report

Gali Atari – Od Yom (lyrics)

Aviv Geffen – Achshav Me’unan (lyrics)

Gazoz – Shir Avoda (lyrics)

Galety Tsahal – Tahazit

Weatherman Robert Ulinsky

Ep. 337 about air conditioning, mazgan (Hebrew version)

It's not always easy to host people. On the flip side, it's also important to know how to be good guests. Guy explains the secrets behind Israeli hospitality using the Hebrew root ארח, and covers common mistakes often made with similar sounding words.

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Ore'ach – Guest – אורח

Orchim – Guests – אורחים

"Im ba-sha'ar yesh ore'ach… ma natsi'ah la-ore'ach?" – If there's a guest standing at the door, what shall we offer him? – אם בשער יש אורח, מה נציע לאורח

Yesh li orchim / Ba'im elai orchim – I have guests – יש לי אורחים / באים אליי אורחים

Yesh li orchim al ha-rosh – I have guests "on my head" – יש לי אורחים על הראש

Eize ore'ach! Eize orachat! Eize orchim! – What a guest/guests – איזה אורח, איזה אורחת, איזה אורחים

Ore'ach ha-kavod – Guest of honor – אורח כבוד

Hachnasat orchim – Hospitality – הכנסת אורחים

Machnis orchim – Hospitable person – מכניס אורחים

Bet ha'aracha – Guesthouse – בית הארחה

Hadar eru'ach (Tsimmer) – Bed and Breakfast – חדר אירוח

Orchan – Wayside rest stop – אורחן

Tagid, kama orchim hezmantem lachatuna? – How many guests did you invite for the wedding? – תגיד, כמה אורחים הזמנתם לחתונה

Ore'ach le-rega, ro'eh kol pega – A momentary guest can see all imperfections – אורח לרגע, רואה כל פגע

אַ גאַסט אויף אַ ווײַל זעט אויף אַ מײַל – Yiddish version of the proverb

Le'arech – To host – לארח

"Tip la-gvarim: kshe-atem me'archim bachura lishon etslechem, tid'agu she-tihye gumiya la-se'ar" – Tip for men: When you host a woman to spend the night at your place, make sure there's a hair tie – טיפ לגברים: כשאתם מארחים בחורה לישון אצלכם, תדאגו שתהיה גומייה לשיער

Ani me'areach et ha-mishpacha sheli – I'm hosting my family – אני מארח את המשפחה שלי

Me'are'ach, Me'arachat – Host, hostess – מארח, מארחת

Na lehamtin la-me'arachat' – Please wait for the hostess – נא להמתין למארחת

Eru'ach – Hosting, hospitality, accommodation – אירוח

Eru'ach mefanek be-malon – Pampering hospitality – אירוח מפנק במלון

Eru'ach mushlam – Perfect hosting – אירוח מושלם

Eru'ach ke-yad ha-melech – Royal hospitality – אירוח כיד המלך

Ha-eruach haya al ha-panim – Horrible service – האירוח היה על הפנים

Eru'ach bedui otenti – Authentic Bedouin hospitality – אירוח בדואי אותנטי

Tochnit eru'ach – Talk show – תוכנית אירוח

Lehit'arech – To be hosted – להתארח

Hit'arachti etsel haverim – I stayed at my friends' place – התארחתי אצל חברים

Ani mitareach etsel haverim – I am staying at my friends' place – אני מתארח אצל חברים

Hit'arachnu ba-malon shelachem – We stayed in your hotel – התארחנו במלון שלכם

Arucha – Meal – ארוחה

Ore'ach – Guest – אורח

Orach – Way, Style – אורח

Orach hayim – Lifestyle – אורח חיים

Orech – Length – אורך

Erech – Value – ערך

Playlist and Clips:

Ha-kol Over Habibi – Ha-ore'ach (lyrics)

Lahakat Ha-nachal – Be-he'achzut Ha-nachal Be-sinai (lyrics)