שלושה סרטים בשירותי הסטרימינג שלכם:

״חלומות רכבת״ (נטפליקס) הוא סרט פיוטי יפהפה ויוצא דופן, עם מוזיקה מאת ברייס דסנר (הנשיונל) ושיר חדש של נק קיבב בכותרות הסיום.

״ג׳יי קלי״ (נטפליקס) הוא סרטו החדש של נואה באומבך שמציג אמביציה קולנועית חדשה בקריירה שלו. זהו קולנוע על קולנוע. ג׳ורג׳ קלוני ואדם סנדלר בתפקידים הראשיים.

ו״בואו לראות אותי באור הטוב״ (אפל טי.וי) הוא סרט תיעודי קורע לב שיעשה לכם לבכות, על משוררת ומלחמתה בסרטן. הוא מסתיים עם שיר חדש של ברנדי קרלייל ושרה בריילס.

וגם: בואו לפגוש אותי היום ולאורך הסופ״ש בפסטיבלון קולנוע חדש ומדליק ביפו, ממש ליד הרכבת הקלה. לינק לפרטים וכרטיסים (הנחה למחזיקי דיגיטל).

״מרשעת, חלק 2״ יוצא מחר בארץ ובעולם והופך סופית מיוזיקל בימתי בן שעתיים ו-45 דקות לסרט באורך חמש שעות, שהופך את ״הקוסם מארץ עוץ״ לטקסט אנטי-פשיסטי. עם שירים וריקודים. זה דווקא בידור לא רע.

דקה 40: הידעתם שהבמאי של ״מרשעת״ ביים לפני עשר שנים את ״האשליה 2״ שלא כל כך הצליח? עכשיו מגיע ״האשליה 3״, שלוקח את הפורמט של ״מהיר ועצבני״ ומלביש אותו על חבורת קוסמים/שודדים. זה דווקא בידור לא רע.

דקה 45: הסרט הישראלי ״הים״ זכה בפרס אופיר וחטף התקפות מצד שר התרבות. ואני לא מבין למה. למה זכה ולמה מחאה.

דקה 52: פסטיבל סאונדטרק עורך מחווה לפיליפ גלאס. שימו לב ל״מישימה״, שחוגג 40 שנה וזוכה לעותק משופץ ומריב. פול שרדר (״נהג מונית״) הופך את סיפור חייו של המשורר היפני יוקיו מישימה לאאופרה של פיליפ גלאס. מישימה, אגב, התאבד בדיוק השבוע לפני 55 שנה. לאחד הקטעים בפסקול של פיליפ גלאס קוראים ״25 בנובמבר״.

שני דאבל פיצ'רים.

האחד, בפתיחה, "הטורף: שטח פראי" של דן טרכטנברג ו"הנרדף" של אדגר רייט, שתי גרסאות חדשות שעולות באותו שבוע לסרטי אקשן של ארנולד שוורצנגר מ-1987.

השני, מדקה 43: "לצערי, אני אוהבת אותך" (של שחר רוזן) ו"כמה הערות על המצב" (של ערן קולירין) שני סרטים ישראליים אפיזודיים, ניסיוניים ומשעשעים שהם פרויקטים של מחזורי לימוד בבתי ספר למשחק.

וגם: שלושה פסטיבלי קולנוע מקומיים שמתרחשים השבוע, פסטיבל קולנוע דרום בשדרות שינעל מחר, פסטיבל סרטים בערבה שייפתח היום ופסטיבל סאונדטרק בסינמטק תל אביב שייפתח ביום שלישי עם סרט תיעודי אדיר על בילי ג׳ואל שלא כדאי לכם להחמיץ.

״יחסים פתוחים״ הוא סרטו החדש, השנון והעקוצני של מייקל אנג׳לו קובינו. והוא חלק מגל סרטים מהשנה האחרונה שמציגה זוגיות רומנטית כשדה קרב אלים, עד המוות. ספרתי שישה סרטים כאלה בשנה אחת.

דקה 27:

״בוגוניה״ הוא הסרט השלישי שיורגוס לנתימוס עושה באמריקה תוך שנתיים, והרביעי שלו עם אמה סטון. בפעם השלישית תוך שנתיים אני צריך להסביר למה לנתימוס הוא במאי טוב שעושה סרטים שאני שונא. ואם תהיתם מה זה ״בוגוניה״ (להבדיל מ״בגוניה״, הפרח). תקשיבו לקטע.

דקה 49:

שני סרטים ששואלים ״מה קורה לנאצים כשמלחמת העולם השניה מגיעה לסופה״. הראשון, ״ילדות גרמנית״ של פאטי אקין. השני ״נירנברג״ של ג׳יימס ונדרבילט.

Three new Netflix films from Oscar winning directors.

שלושה סרטים חדשים של נטפליקס מאת במאים ובמאיות זוכי אוסקר. ״על סף פיצוץ״ של קתרין ביגלו (״מטען הכאב״), ״פרנקנשטיין״ של גיירמו דל טורו (״צורת המים״), ״בלדה על שחקן קטן״ של אדוארד ברגר (״במערב אין כל חדש״).

וגם על סרט ההופעה של דפש מוד: ״Depeche Mode: M״.

4:20:

שמעו סיפור משפחתי מוזיקלי

9:30:

לוקה גוואדנינו הוא במאי מצוין עם החלטות מקוריות, אבל שבזמן האחרון עושה בעיקר סרטים סנסציוניים ללא פואנטה. סרטו החדש, ״האמת מאחורי הרדיפה״ אמור היה לעורר סקנדל גדול, אבל הוא לא באמת מזיז לאף אחד. אבל איזה פלייליסט מצוין יש לו.

31:00:

״מיסטר סקורסזי״ היא סדרה תיעודית מעולה, שתהפוך גם את ההייטרים הכי גדולים של סקורסזי למעריצים (אני למשל).

53:38:

״האוטובוס האבוד״ מחזיר את פול גרינגראס לקולנוע אחרי הפסקה קצרה והוא שוב עושה סרט אינטנסיבי המבוסס על סיפור אמיתי - הפעם מתיו מקונוהיי הוא נהג אוטובוס תלמידים שמנסה לחלץ ילדים משריפת היער הגדולה בתולדות קליפורניה.

שלושה סרטים, שלושתם מלאים במוזיקה, שלושתם עוסקים בחטיפה ומרדפים, שלושתם נראים כאילו נעשו בשנות השבעים, ושלושתם ראויים לצפייה ביחד כטריפל-פיצ׳ר: ״קרב רודף קרב״ של פול תומס אנדרסון, ״נתפסו על חם״ של דארן ארונופסקי והסרט החדש של ספייק לי באפל טי.וי

ביוני 1975 יצא לבתי הקולנוע באמריקה ״מלתעות״ של סטיבן ספילברג. לפני עשר שנים, בתוכנית מספר 30 של סינמסקופ ברדיו הקצה, אירחתי את תומר קמרלינג, שאוהב את ספילברג לא פחות ממני ומבין אותו הרבה יותר, וחגגנו יום הולדת 40 לסרט. כעת לרגל חגיגות יום ההולדת ה-50 אני מוציא את הפרק מהארכיון ומעלה אותו לראשונה לסטרימינג להאזנה חוזרת.

בפרק המקורי ניגנתי גם כמה משירי 1975 ברדיו האמריקאי ואותם חתכתי החוצה לטובת גרסת הפודקאסט הזאת.

הוקלט באפריל 2015

ביום שלישי הקרוב, 16.9, יתקיים טקס פרסי אופיר. הנה מה שאני חושב שיקרה, ומה שאני מקווה שיקרה.

כולל השמעת בכורה עולמית לגרסה של רגע דל (עילם וולמן) לשיר ״תפוח חינני״ של הדודאים, מתוך הסרט ״חיים ללא כיסוי״ של תום שובל

בפברואר 2019, רגע אחרי שזכה בדוב הזהב בפסטיבל ברלין, הגיע נדב לפיד לאולפן סינמסקופ ברדיו הקצה לשיחה בת שעה על בימוי, תסריט, מוזיקה, ריקודים וקולנוע שהולך על הקצה. כעת לפיד חוזר עם סרט חדש, ״כן״, אחד המועמדים הבולטים לזכות בפרס אופיר (שהיום ננעלה ההצבעה לקראתו), וכדאי לחזור לשיחה הזאת שבה לפיד עורך כיתת אמן על הקולנוע שלו ומה זה בכלל קולנוע