סיפור משפחתי

השופט יצחק שמשון שילה, החל לשפוט בתקופת המנדט הבריטי ויצא לגמלאות לאחר שהספיק לשפוט בכל הערכאות בישראל, כולל בית המשפט העליון. בנם הבכור של ישראל וחיה-אסתר שימל, מגלינה שבפולין, עכשיו אוקראינה. עברת יצחק את שם משפחתו לשילה כאשר עלה לכס השיפוט. הוא הקים משפחה עם בחירת לבו רחל שור, קצינה בצבא הבריטי בזמן מלחמת העולם השניה, והיה לאב לשני בניו אילן ויוסי.
אל האולפן נקבצו מוקיריו ואוהביו כדי להעלות על הנס את זכרו של אדם יחודי זה.

בין הישרדות במלחמת העולם השנייה ובתקופה הקומוניסטית-סובייטית ועד לעלייה לארץ: לניצולת השואה פולינה בוניאק שולצקי יש סיפור חיים קשה. ההישרדות התמידית רק הפכה את פולינה לחזקה יותר. מה שמדהים בסיפור הזה, זה שאפילו בתקופות הכי אפלות היא מעולם לא איבדה את הרצון לתת יד למי שצריך. נדיבות לב היא תכונת האופי הבולטת של פולינה. כמו גם כוח רצון, אומץ, חוסן נפשי, חריצות בלתי נגמרת, ואהבה: למשפחה, לארץ, למוסיקה, שירים, אנשים, צמחים ולחיים עצמם - למרות כל הקשיים שהיא עברה ואולי דווקא בגללם... “צריך לחיות, לנצח, לא לפחד מכלום. עלינו להתגבר על כל הקשיים” - אומרת גיבורת הסיפור.

הוא נולד בשנת 1933 בבנג'ין שבפולין ליצחק וגיטל מרין, והספיק ב - 79 שנותיו: לנהל את יחידת העיניים בבית החולים הדסה הר הצופים ולעבוד גם בהדסה עין כרם, לחזור לבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית, שם למד, כדי ללמד, לשמש כרופא עיניים במדינות שונות באפריקה לאורך שנים, ללמד רפואה באוניברסיטת אילינוי שבארצות הברית, לנהל את היחידה למחלות רשתית בבית החולים סנט ג'ון בירושלים, להיות יושב ראש איגוד רופאי העיניים בישראל במשך שש שנים ובין לבין, הספיק לכתוב שני ספרים על מחלות תורשתיות של העין הנלמדים גם כיום.
אבל זה לא הכל, פרופסור שאול מרין היה גם איש משפחה: בן זוגה האוהב של רחל סיטון מרין, אבל לשלושה בנים חסונים וסבא לאחד עשר נכדים.
זהו סיפורו של אדם מיוחד שעל אף התחלתו הכאובה זה לעלות לגבורות.

עמוס ערן הוא איש מעניין. לייתר הדיוק הוא איש כל כך מעניין שראיינתי אותו ארבע פעמים במקומות, בזמנים ובנושאים שונים. אחרי הכל, את מי שהיה שנים בשגרירות ישראל בוושינגטון, מנכ"ל ויועץ מדיני לראש הממשלה יצחק רבין, חלק מצוות ההיגוי של מבצע אנטבה, מנכ"ל חברת מבטחים וקונסול של כבוד של ליטא בישראל - יש הרבה מה לשאול.

השנה היא 2022. המקום הוא עתלית. ויוסף לוברמן חוגג 102 או 95 אביבים, תלוי את מי שואלים. אבל על זה נדבר בהמשך. עכשיו? עכשיו אנחנו חוזרים יותר ממאה שנה אחורה לזמוש שבפולין ולמפגש בין הוריו, אסתר ויעקב לוברמן.

בשנת 2001, בזמן ששהו בארצות הברית בביקור אצל בנם איתן ומשפחתו, הבחינו דבורה וגדי גלבאום שדבורה קצת צולעת. אבל לא הפריע להם להמשיך בשלהם: ביקורים אצל הנכדים. טיולים מסביב לעולם, אליפויות ברידג', שייט לאנטארקטיקה, אופרות, תיאטרון, קונצרטים ופעילויות התנדבותיות רבות. הרי הם מעולם לא היו זוג של הנחות וויתורים.
הוא לא מוותר עלי סיפרה לי דבורה. גם כשאני אומרת שקשה לי. הוא הכוח המניע. כי אהבתם העזה של דבורה וגדי נושאת אותם על פני כל הקשיים.

ערן, בן זוגה של אורית, החליט להפתיע אותה לכבוד יום הולדתה וארגן את בני המשפחה והחברים הקרובים המתארחים, מספרים ומברכים את אורית ומגלגלים את סיפור חייה (חמישים השנים הראשונות) המיוחד והמפתיע, המתחיל בילדותה בפתח תקווה, ממשיך לשירותה הצבאי כקצינת הדרכה בשריון, שם פגשה את ערן, הטיול הגדול שעשו יחד על שלל הרפתקאותיו, סיפור החתונה הייחודית, מסלול הקריירה המטאורית שהוביל לרילוקיישן בפאלו אלטו ולמשרה הבכירה כמנהלת משאבי האנוש בחברת סוני פלייסטיישן לצד חיי המשפחה, הילדים והקשר עם הקרובים שמעבר לים.

כל יישותו ,חזותו וסגנונו של יוסף שגיא- יוסיטו בפי כל- אומרים ישראליות שורשית. שהרי מדובר בקיבוצניק חבר שפיים שהקים בקיבוץ משפחה עניפה . שכקצין בצנחנים השתתף בין השאר בפעולות התגמול וצנח במיתלה. מורה ומחנך; ראש לשכתו של השר ישראל גלילי; מזכיר הקיבוץ; מנהל מלון שפיים; ראש המועצה האזורית חוף השרון; חבר בוועדה להענקת תואר "חסידי אומות העולם" וגם חקלאי מן המניין. בקיצור היסטוריה מהלכת של המדינה עוד טרם הקמתה.
דרך ארוכה ומיוחדת- למי שכילד בן 6 ראה במו עיניו את מראות האימים של "ליל הבדלוח"- את הנאצים שורפים את בית הספר שלו ואת בית הכנסת הסמוך. שלאחר מכן נמלט עם משפחתו לאיטליה ועלה לארץ ב-1945.

זהו סיפורו של ישראל קרן, לוחם ומפקד בפלמח, קצין מודיעין בצה"ל ומנהל בכיר בחברת התעופה הלאומית אל-על. סיפורו הוא מסמך נדיר ממקור ראשון על חבלי הלידה הקשים שעברו על המדינה שבדרך. סיפור של עליות, מורדות, דבקות והצלחה.

ארבעת השמות של שייבלה לא רק מרמזים מהיכן היא מכירה אותך ומתי פגשה אותך, הם גם ממפים את מסלול חייה האמיץ וחסר הרחמים. שמותיה מאפשרים לנו להכיר את שייבלה רוייזמן, הילדה הקטנה מרשקנה שבבסרביה . את שורה אורטנברג, האישה הצעירה ששרדה את השואה ונישאה למיכאל. את אלכסנדרה אורטנברג העולה החדשה שהגיעה ארצה כמה חודשים לפני פרוץ מלחמת יום כיפור - ואת בת שבע אורטנברג הגננת, העובדת והמתנדבת בארכיון מכון ז'בוטינסקי.