The Daily Sicha - השיחה היומית

שמו השני של כ"ק מו"ח אדמו"ר הוא "יצחק" שנק' ע"ש "כל השומע יצחק לי" [כמ"ש בחמישי דפ' וירא], שהיו אלו ש"צחקו" ואמרו שאברהם שהי' בן ק' ושרה שהיתה בת צ' לא יוכלו ללדת, ובפועל נולד יצחק. ועד"ז כשהוא הגיע לארה"ב וייסד את המוסד "של"ה" שבו ילמדו יהדות ילדים שלומדים בבתי ספר עממים, היו אלו ש"צחקו" ואמרו: מה כבר ייצא מזה לאחרי ש"משטר" המדינה הזה נמשך כבר תשעים-מאה שנה וכו', ומה יועיל פעולה חד-פעמית עם ילד יהודי‏ – ‏הרי בין כך הוא "יישחק" אח"כ במנהגי המדינה..., ובפועל רואים שמילדים אלו יצאו אלפים ורבבות שומרי תומ"צ! גם בנוגע ליצחק טען "עוג מלך הבשן", ב"משתה גדול" שעשה אברהם, שהוא יכול "לשְׁחוק" אותו, ולבסוף נפל עוג בידיו! כי אף שיצחק הי' ילד יהודי יחידי נאמר עליו "וארבה את זרעו". וע"י יגיעה ניתן לגלות בכל יהודי את ריבוי הכחות שיש בו ובאופן של "מציאה" וכו'.

משיחת י' שבט ה'תשל"א

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-11-2023

The second name of my father-in-law, the Rebbe, is Yitzchak, the name Avraham gave his son because “whoever hears will laugh (yitzachak) over me” (as it says in the fifth aliyah of Parashas Vayera). There were those who “laughed,” saying that at the ages of one hundred and ninety, Avraham and Sarah couldn’t possibly have a child, but in the end Yitzchak was born. Similarly, when the Rebe arrived in the United States and established Shaloh, for Jewish public school children to have the opportunity to learn about Yiddishkeit, some people “laughed,” arguing that nothing would come of it because this country already has an established system that’s ninety or a hundred years old etc., and that even if you get a Jewish child involved temporarily, it won’t last, and the eventually the ways of the land will erase it. But ultimately, this program resulted in tens of thousands of observant Jews! Similarly, Og, king of Bashan claimed that he could wipe away Yitzchak with one finger, but in the end Og fell into the hands of Yitzchak’s descendants. Because though Yitzchak was just one Jewish child, regarding him the posuk says, “I will multiply your offspring.” Similarly, with toil, every Jew can “find” within himself unimaginable abilities etc.

Excerpt from sicha of Yud Shevat 5731

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=02-11-2023

מהפעולות הראשונות של אברהם אבינו היתה [מ"ש בשישי דפ' וירא]: "ויקרא שם בשם ה' א-ל עולם" "א"ת ויקרא אלא ויקריא" ‏–‏ שכל הדור יכריז ש"יש בעה"ב לבירה זו" וכו'. ועל יסוד זה נתייסד מדינה זו (ארה"ב) ע"י מייסדי המדינה, שיהי' להם מקום שיוכלו לחנך את הילדים ברוח האמונה בבורא עולם, ולא כמי שנמצא ב"רקיע השביעי" אלא שההנהגה היום-יומית תהי' חדורה באמונה זו, שלפני שעושים או לא עושים משהו ‏–‏ לחשוב מה אומר על זה הקב"ה! והטוענים שאם הממשלה תושיט יד לעזור בענין זה ה"ז היפך ה"קאָנסטיטושאָן" (חוקה של המדינה) וכו' ‏–‏ עליהם לדעת שההיפך הוא הנכון!

משיחת י' שבט ה'תשל"ה

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-11-2023

One of Avraham’s first activities was [as it says in the sixth aliyah of Parashas Vayera]: “and he called there in the name of Hashem, G-d of the world” – “Do not read it as ‘and he called there,’ but ‘and he made others call’” – he caused his entire generation to proclaim that “this palace has a Master” etc. And it was on the foundation that this country [the United States] was established by its founders – to have a place where they could educate their children in the spirit of faith in the Creator of the world. And belief that G-d is present in this world, such that one’s day-to-day conduct is permeated with this faith, and before doing or not doing something – he first thinks about what Hashem says about it. Those who claim that it is “unconstitutional” for the government to assist schools who teach this must know that the opposite is true!

Excerpt from sicha of Yud Shevat 5735

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=01-11-2023

פעם בכל חודש הי' הצ"צ בוחן בעצמו את כל ילדי החדר בו למד בנו המהר"ש ולאח"ז נתן להם מתנות. וזוהי הוראה לאלו שמציעים להם ללכת ולהתעסק בלימוד א' ב' עם ילדי ישראל, וטוענים: 'הוא כ"משכיל", "עובד", "מאריך בתפלה", יוותר על כ"ז ויתעסק בזה?!.. זה ניתן להעשות ע"י אחרים!', עליו לדעת שזה "מצוה שבגופו": כדי ש"גופו" לא יהי' מגושם כ"כ עליו לעשות היפך טבעו ולאסוף ילדי ישראל וללמוד אתם א' ב'! כמו הצ"צ שהתעסק בעצמו בקביעות מידי חודש בחודש עם ילדים קטנים! ואפי' אם עד עכשיו היתה עבודתו בבחי' מס"נ ויחו"ע, עליו לדעת שיש עבודה נעלית יותר‏ – ‏לצאת "החוצה" ולהסתובב בין ילדים ולפרסם שה' מנהיג העולם! וכמו שביאר כ"ק מו"ח אדמו"ר שהמס"נ של רבי עקיבא, שכל ימיו "חיפש" מס"נ "מתי יבוא לידי ואקיימנו", לא מגיעה למס"נ של אברהם אבינו שהלך בעצמו‏ – ‏בין הגוים‏ – ‏להקריא בשם הוי' א-ל עולם!

ב' חלקים משיחת י"ט כסלו ה'תשכ"ו

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=31-10-2023

The Tzemach Tzedek had a set time each month when he would personally test all the children in the cheder where his son, the Rebbe Maharash, learned, and after testing them he would give them prizes. When we talk about going out to gather Jewish children and teach them Alef-Beis, some people claim: I’m a big maskil and oved etc., why should I occupy myself with this, when others can do it? But we must know that this is a “mitzvah applicable to the body”: in order for one’s body to become more refined etc., he must go against his nature, by gathering Jewish children to teach them Alef-Beis – just like the Tzemach Tzedek, who personally took the time every month to engage in the education of young children! And even if until now one was busy with mesiras-nefesh and contemplating the Divine oneness, he must know that there’s an even greater service – to go to the “outside” and gather children and teach them that Hashem runs the world! As my father-in-law the Rebbe explains, the mesiras-nefesh of Rabbi Akiva, who strove for mesiras-nefesh – “when will I have the opportunity to fulfill it” – isn’t as great as the mesiras-nefesh of Avraham Avinu, who personally went out among the gentiles to influence them to call out by the name of Hashem, G-d of the world!

Two excerpts from sicha of 19 Kislev 5726

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=31-10-2023

הוראה ממ"ש [בשני דפ' וירא] בנוגע לאברהם אבינו "למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך הוי' לעשות צדקה ומשפט". (שחינך את בניו כך, וכ"ש שכך הי' אצלו). – שהתעסקותו בעניני צדקה וחסד – "לעשות צדקה ומשפט" – לא היתה מצד טבע נפשו אלא בגלל שזהו "דרך הוי'". ועפי"ז יובן מ"ש במדרש שאם האורחים של אברהם לא רצו לברך את ה' על האוכל שקיבלו הי' אברהם מצער אותם וכו' עד שברכו את ה', כי כל מטרתו בעשיית החסד היתה כדי לפרסם עי"ז שלא רק ש"יש בעה"ב לבירה זו" אלא ש"א-ל עולם" (ולא "א-ל העולם") – כל מציאותו של העולם אינו אלא הקב"ה שמהווה אותו וכו', וכשלא הי' יכול לפעול א"ז ע"י עשיית החסד השתמש בגבורה, ועוד.

משיחת מוצש"ק פ' מטות-מסעי ה'תשל"ט

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-10-2023

Regarding Avraham Avinu, [the second aliyah of] Parashas Vayera states, “For I have known him because he commands his sons and his household after him, that they should keep the way of Hashem to perform righteousness and justice…” (and if he educated his children to do so, he certainly did so himself): Avraham’s tzedakah and kindness – “performing righteousness and justice” – weren’t a function of his nature; rather, he did it because that is the “way of Hashem.” And this is why, as the Midrash states, Avraham would use unconventional means, if necessary, to get his guests to thank Hashem for the food he served them, even requiring them to pay for it until they agreed: the point of his acts of kindness was to spread G-dliness in the world, to the extent not only of a “Master in this palace,” but of Keil Olam (not Keil Ha’Olam) – meaning that the whole identity of the world is only that of Hashem Who creates it etc.; first he tried to do this with Chesed, but if that didn’t work, he resorted to Gevurah etc.

Excerpt from sicha of Motza’ei Shabbos Parashas Matos-Masei 5739

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=30-10-2023

החילוק בין עבודת הבירורים בכלל ועבודת הנסיונות בפרט: בנוגע לעבודת הבירורים צריכים "לחפש" בירורים כדי לבררם וכו', משא"כ בנוגע לנסיונות הרי מתפללים בכל יום "אל תביאני . . לידי נסיון", וכדי לעמוד בנסיון צריך תוקף גדול יותר, אבל כאשר עומדים בנסיון – ה"ה מתבטל לגמרי ולא נשאר ממנו שום רושם כלל. ולכן כאשר בא לאדם ענין שמונע ממנו לקיים הלכה ברורה בשו"ע – עליו לדעת שאי"ז מציאות אמיתית אלא נסיון בלבד, ולמרות שכדי לעמוד בנסיון צריך תוקף גדול – הרי ודאי שיש לו את הכח לזה, ואז יראה שמלכתחילה לא היתה זו מציאות אמיתית כלל!

משיחת מוצאי ש"פ האזינו, י"ג תשרי ה'תשל"ט

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-10-2023

The distinction between the service of birurim [elevation of the spiritual spark within physical matter] in general, and the service of being tested in particular: one is supposed to strive for birurim etc., but regarding tests we daven every day “do not bring me...to a test.” To withstand the test requires extraordinary strength, but when one does so, the challenge is completely nullified and no impression of it remains at all. Therefore, when a person encounters something that prevents him from fulfilling a clear law in the Shulchan Aruch, he must know that it is not a true reality, but only a test; through it requires great strength to withstand it – he surely has the capability to do so, and then he will see that it never really existed at all!

Excerpt from sichah of Motza’ei Shabbos Parashas Haazinu, 13 Tishrei 5739

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=29-10-2023

לזכות פריידא בת צירל שתחי' ליום ההולדת שלה י"ד מרחשון - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

עה"פ במגילה "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר" מבאר אדמו"ר האמצעי ש"ששון" הוא כשהשמחה היא בהעלם. וזהו הקשר למ"ש בגמ' עה"פ ש"ששון זו מילה", כי השמחה ("קיבלו עליהם בשמחה") בקיום מצות מילה [שבפ' לך לך] היא בהעלם מפני "צערא דינוקא" ו"רואה דם בנו שנשפך". וזהו המענה לשאלה: למה קיימים בעולם, במצב ד"אכתי עבדי דאחשורוש אנן", ענינים המצערים, עד כדי כך, שאי אפשר להיות אז בשמחה בגילוי רק בהעלם, באופן ד"ששון", ואפי' לזה קשה להגיע?! התשובה לזה היא מצות מילה: מצות מילה קשורה עם "צערא דינוקא" ו"רואה דם בנו שנשפך", ואעפ"כ ה"ה שמח (בהעלם) בשעת מעשה, כי מבין שאין דרך אחרת ודוקא עי"ז נפעל הענין ד"ברית עולם בבשרכם" (כי ה' רצה שענין זה יבוא ע"י תקונו של האדם, נשמה בגוף, דוקא, ולכן לא נולד מהול), ועד"ז צ"ל בנוגע הצער בעניני העולם וכו'.

משיחת פורים ה'תשל"ה

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-10-2023

On the posuk, “The Jews had light and joy, and gladness (sason) and honor,” the Mitteler Rebbe explains that sason means hidden joy. This is the connection between the Gemara’s statement that “sason refers to milah” – because the joy (“they accepted it upon themselves with joy”) of a bris milah (Parashas Lech Lecha) is hidden, since the baby experiences pain and the father sees “his son’s blood being spilled.” Similarly, in the era when “we are still servants to Achashverosh,” there is pain in the world, to the extent that we can only experience hidden joy – sason – and even that is difficult to attain. But just as the mitzvah of milah involves pain, and nevertheless, one has (hidden) joy, because he understands that this is the only way to make an “everlasting covenant in your flesh” (because Hashem wanted us to perfect the world, which is why He doesn’t cause people to be born circumcised) – so, too, regarding the pain in the world etc.

Excerpt from sicha of Purim 5735

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=27-10-2023

לע"נ ר' טובי'ה ב"ר חיים יהושע ע"ה זקלס ליום היארצייט שלו י"ב מרחשון. ת.נ.צ.ב.ה.
נדבת ר' מאיר שי' זקלס

מסופר בפ' לך לך [בראשון דפ' לך לך] איך שאברם עשה חזקה בארץ ישראל עי"ז ש"ויסע אברם הלך ונסוע הנגבה". ולכן אף שבתחלת הסדרה נאמר שהקב"ה אמר לו "לזרעך אתן את הארץ הזאת" ‏–‏ לשון עתיד, הנה ההליכה שלו בא"י פעלה (גם) מ"ש בסיום הסדרה, שהקב"ה אמר לו בברית בית הבתרים כמ"ש בשישי דפ' לך לך] "לזרעך נתתי את הארץ הזאת" ‏–‏ שכבר נתן בפועל ממש. ועד"ז בזמננו, צ"ל "הליכה" בכל ארץ ישראל ‏–‏ ליישב את כל השטחים של ארץ ישראל! וישנה ההבטחה שזה יעבור בשמחה ובטוב לבב ובשלום! כיון שכבר "לזרעך נתתי". ולא נוגע שיהי' ב"קול רם" אלא העיקר שתהי' ההתיישבות בפועל!

ג' חלקים משיחת מוצש"ק פ' לך לך ה'תשל"ח

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-10-2023

[The first aliyah of] Parashas Lech Lecha states that “Avram travelled, continually travelling southward,” thereby taking possession of Eretz Yisrael. Therefore, though in the beginning of the parashah Hashem tells Avram, “I will give this land to your offspring” – at the end of the parashah, Hashem tells him during the Bris Bein Habesarim [in the sixth aliyah], “I have given this Land to your offspring” – He had already given it to him. And so, too, in our times: we must “go” throughout the entire Eretz Yisrael – and settle all the territories! We are promised that this will happen with joy and gladness of heart, and peacefully, because it’s already been “given.” And this doesn’t need to be done loudly; the main thing is to actually do it!

3 excerpts from sicha of Motza’ei Shabbos Parashas Lech Lecha, 5738

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=26-10-2023

ביאור במה שנאמר לאאע"ה בברית בין הבתרים [בשישי דפ' לך לך]: "ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה ואחר כן יצאו ברכוש גדול": כל ענין הגלות (אינו לצער בנ"י ח"ו, אלא) הוא כדי שעי"ז "יצאו ברכוש גדול", שיתוספו עליהם גרים" - לגלות אלקות בכל מקום ומקום ולעשות מהתחתונים דירה לו ית', ולקרב כל יהודי ליהדות גם אם הוא נמצא בפנה נדחת בעולם וכו'. ולכן כשא' טוען הרי נמצאים אנו בחושך כפול ומכופל, ובשביל מה להתעסק לקרב איזה ילד/ה ליהדות או לעורר יהודי שיוסיף בקיום תומ"צ וכו'? - הוא מוותר על ה"רכוש גדול", העיקר שיצאו כבר מה"ועבדום וענו אותם"! עליו לדעת האמת - בלי ה"רכוש גדול" הרי כל ה"ועבדום וענו אותם" הוא ללא תועלת! ועד"ז בנוגע להכוונה בירידת הנשמה למטה בכלל.

משיחת י' שבט ה'תשל"ד

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-10-2023

During the Bris Bein Habesarim [in shishi of Parashas Lech Lecha] Hashem told Avraham Avinu: “and they will enslave them and oppress them for four hundred years, and afterwards they will go out with great possessions”: The whole point of exile (isn’t to cause pain to the Jewish people, chas v’shalom, rather it) is for them to “go out with great possessions” – “so that converts will join them” – to reveal G-dliness everywhere, to turn this lowest world into a dwelling for Hashem, and to draw near every Jew, even in a far flung corner of the world etc. Therefore, when a Jew says, we’re in a dark and bitter exile, why must I focus on influencing another Jew to increase in Torah and mitzvos etc. – one must know the in truth, without the “great possessions,” it’s as though the whole exile is for naught! And the same applies in general to the soul’s descent into this world.

Excerpt from sicha of 10 Shevat 5734

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=25-10-2023

ידוע מאמר הגמ' "גדולה לגימה שמקרבת", כפי שלמדים מהעדר הלגימה "שהרחיקה שתי משפחות מישראל (עמון ומואב), שנאמר על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים" (ולכן לא יבואו בקהל). והנה ה"פירוד" בין עמון ומואב התחיל עוד בזמנו של אברהם אבינו, כמ"ש בפ' לך לך [בשלישי דפ' לך לך] ע"ד הפירוד שבין אברהם ללוט "ויסע לוט גו' ויפרדו איש מעל אחיו", שמזה נעשה אח"כ הפירוד שבין בנ"י לעמון ומואב (בניו של לוט). ועוד זאת, מזה שדוקא "אחרי הפרד לוט מעמו" התגלה השכינה לאברהם בהיותו נשמה בגוף, מובן, שמדובר ב"פירוד" כזה שיש לו תפיסת מקום גם בדרגא כזו שממנה באה הקישור דמעלה ומטה (שהוא נעלה יותר מ"מעלה" ו"מטה" כשלעצמם). הנה גם בנוגע לפירוד שכזה אמחז"ל ש"גדולה לגימה שמקרבת"! וזהו הדיוק "גדולה לגימה שמקרבת", כי הכח לפעול קירוב גם בנפרדים שהפירוד שלהם נוגע בדרגא נעלית שכזו – נמשך מלמע' מסדר השתלשלות – "גדולה". ואם אפי' כוחה של לגימה של אינו יהודי (שבעצם הם נפרדים) הוא גדול כ"כ, עאכו"כ לגימה של בנ"י, שבעצמיותם מקורבים הם, שגדול כוחה של לגימה לפעול שיומשך ויתגלה ענין זה. וכ"ז נפעל ע"י "לגימה" כפשוטה.

משיחת אור לה' מרחשון ה'תשכ"א – התוועדות "צאתכם לשלום" לאורחים שי'

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-10-2023

The Gemara states, “offering food is great, because it brings near…”, as we see from the fact that Amon and Moav’s failure to provide food for the Jewish people resulted in them being distanced from the Jewish people. This divide already began in the time of Avraham Avinu, as it says in [shelishi of] Parashas Lech Lecha, “Lot traveled…and they parted from one another,” which eventually resulted in the divide between the Jewish people and Lot’s descendants Amon and Moav. The fact that it was specifically “after Lot parted from him” that the Divine Presence was revealed to Avraham (a soul in a body), indicates that this is the sort of divide that has a valid place, and that it even has an effect on heaven and earth being connected (a level even higher than heaven and earth themselves). And even regarding this kind separation our Sages said that “offering food is a great thing”! It is called “great” because this ability to bridge even a divide at such a lofty level comes from a place that transcends seder hishtalshelus. And if “food” offered by a non-Jew (who are inherently separate) can have such a great effect, we can understand that “food” shared among Jews, who are inherently connected certainly has a lofty effect, causing those lofty levels to be revealed. And all this happens through “food” in the simple sense.

Excerpt from sicha of 5 Cheshvan 5721 – at the farbrengen bidding farewell to Tishrei guests

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=24-10-2023

בשיעור היומי בספר המצוות להרמב"ם לומדים אודות דיני בכור, שיש בו קדושה, ושאסור לאכול בכור (בהמה) חוץ מירושלים. וההוראה: כל דבר שהוא ראשון צריך יהודי להקדיש לה'. לדוגמא, יהודי צריך להתחיל את היום בענין של קדושה, ולכן מיד כשניעור משנתו אומר מודה אני לפניך וכו'. ונוסף לזה, צריך לפעול שגם המקום שבו מקדיש את ה"בכור" לה' יהי' מקום של קדושה – "ירושלים", ובדוגמא הנ"ל – לעשות גם החדר שבו אומר "מודה אני" מקום קדוש. בשיעור היומי בספר הי"ד להרמב"ם, כותב: "כל הבכורות אדם רואה (אם יכולים לאכלן במומן) חוץ מבכור עצמו". וההוראה: אין לאדם לסמוך על עצמו בענינים השייכים ונוגעים אליו, כי יתכן שהוא "משוחד" ואינו רואה הדבר כפי שהוא לאמיתתו.

משיחת יום ה', ח"י תשרי, ב' דחוה"מ סוכות ה'תשמ"ו להילדים והילדות ד"צבאות השם" שיחיו

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-10-2023

Today’s portion of Sefer Hamitzvos discusses how a firstborn is holy, and that a firstborn animal may not be eaten outside of Yerushalayim. The lesson is: Anything that comes first must be sanctified to Hashem. For example, a Jew must begin the day with something holy; therefore, the first thing he thinks and says upon waking up is Modeh Ani etc. Moreover, the place in which one sanctifies the “firstborn” must be turned into a holy place – “Yerushalayim” – for example, the room in which he says Modeh Ani should become a holy place. Today’s Rambam states that “A person can inspect all firstborn animals [for blemishes] except his own firstborn animal.” The lesson is: When it comes to something that personally affects someone, he cannot not rely on himself to objective, but must rather ask someone qualified.

Excerpt from sicha of Thursday, 18 Tishrei, second day of Chol Hamoed Sukkos 5746 – to Tzivos Hashem

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=23-10-2023