The Daily Sicha - השיחה היומית

א' מהוראות הבעש"ט [ששמו "ישראל" מדגיש הקשר שלו עם כל ישראל] היא, שמכל דבר יש ללמוד הוראה בעבודת ה'. ההוראה: א) מחודש אלול שבו תוקעים בשופר, שענינו 1) להעיר את האדם ולעוררו להתנהג כראוי (כפי שנהוג ב"צבא" שמעירים את החיילים ע"י תרועה בחצוצרות). 2) לעורר על ההכנה לקראת הכתרת הקב"ה כמלך בר"ה (כפי שנהוג בעת הכתרת המלך שמריעים בחצוצרות). ב) מפ' שופטים שמתחילה ב"שופטים ושוטרים תתן לך וגו'", שכל יהודי צריך להעמיד "שופטים" שתפקידם להורות את הדרך המתאימה עפ"י תורה, ו"שוטרים" שתפקידם לדאוג שהדברים יבוצעו בפועל. ג) ממ"ש בשיעור חומש היומי "תמים תהי' עם ה' אלקיך", שכל היום – לא רק בעת התורה והתפילה אלא גם בזמני האכילה ושתי' ומשחק וכד', וכל אברי הגוף – חדור "עם ה' אלקיך". וההחלטה על כ"ז ב"ראש חודש" פועלת על כל החודש.

א' השיחות דיום ד' פ' שופטים, בדר"ח אלול ה'תשמ"ג, להתלמידים ולהתלמידות דמחנות קיץ יומיים - "צבאות השם" - שיחיו

לע”נ מרת יהודית בת ר' נתן ע"ה פרידמאן, ליום היארצייט שלה כ"ט מנחם-אב. ת.נ.צ.ב.ה.
נדבת בנה ר' ניסן שי' פרידמאן

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-08-2023

הוראה ממ"ש בשלישי דפ' שופטים ע"ד שבט לוי "לא יהי' לכהנים הלוים . . חלק ונחלה . . ה' הוא נחלתו" - הם מקבלים כל צרכיהם מן המוכן ע"י הקב"ה: ענין זה מתבטא במיוחד אצל ילדי ישראל שאינם צריכים לטרוח בשביל צרכיהם אלא מקבלים את הכל מה' מן המוכן באמצעות הוריהם. וחידוש נפלא בהמשך לזה בהתחלת רביעי דפ' שופטים: בדרך כלל התחלקו הכהנים לכ"ד משמרות וכו' אבל "כי יבוא הלוי מאחד שעריך וגו'" וברצונו להביא "קרבן" - להתקרב לה', נותן לו ה' את האפשרות לעשות את זה גם אם אין זה ה"משמר" שלו וכו'; הקשר עם חודש אלול ר"ת "אני לדודי ודודי לי" - ההתחלה עם ההתנדבות של האדם להתקרב להקב"ה, ע"ד ענינו של הלוי ש"נדבה רוחו אתו.. לעמוד לפני ה' ולשרתו וכו'".

משיחת ג' אלול ה'תשמ"ח

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-08-2023

צ"ל השתדלות מיוחדת בנוגע לחינוך ילדי ישראל. כי לאחרי כל ה"נחמות" שישנם מוסדות רבים המתנהלים ברוח היהדות, הרי עדיין ישנו מספר גדול של ילדי ישראל שהם בבחי' "שה אובד". ולמרות שנמצאים במדינה כארה"ב שבה יש רשות לכאו"א להתנהג כפי רצונו, "לעשות כרצון איש ואיש", אעפ"כ ישנם הורים רבים ששוכחים לגמרי על המושג ד"ואל היהודים ככתבם וכלשונם" ושולחים את ילדיהם לבתי-ספר כאלו ששם מקבלים הם חינוך שזהו היפך שכל הישר, ועאכו"כ – היפך היהדות! ובאמת, רובם ככולם של הורים אלו נתחנכו בעצמם בבתי-ספר כאלו בגלל טעות הוריהם, ובמילא ה"ה בבחי' "תינוקות שנשבו". ולכן דרושה השתדלות מיוחדת להסביר להורים אלו את הנחיצות של חינוך יהודי הראוי לשמו. ובימינו אלו, שרובם ככולם כבר באו לידי החלטה שה"דולר" בפ"ע אינה תכלית בחיים, בנקל יותר להשפיע עליהם ובדברים היוצאים מן הלב וכו'.

משיחת פורים ה'תשמ"ג

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-08-2023

א) כינוס ילדים לתורה, תפלה וצדקה מביא ברכות ה' לעולם כולו, ובמיוחד כשזה מתקיים בזמן שבתי הספר סגורים ה"ז מוסיף עוד יותר בזכותם ופעולתו בעולם כולו. ב) הוראה ממ"ש בתחילת פ' שופטים "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך": על כאו"א להעמיד "שופט ושוטר" לשמור על ה"שערים" של המחשבה, דיבור ומעשה שלו, וכן של העינים ואזנים ופה וכו', שרק דברים טובים יעברו דרכם וישתמשו בהם, ועי"ז נזכה לקיום מצוה זו בפשטות תיכף ומיד ממש!

א' השיחות יום ג' פ' שופטים, ב' אלול ה'תשל"ז לילדי מחנות קיץ יומיים שיחיו

לע”נ ר' משה ב"ר ניסן ע"ה ליום היארצייט שלו כ"ה מנחם-אב. ת.נ.צ.ב.ה.
נדבת בנו ר' ניסן שי' פרידמן

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-08-2023

תפקידו המיוחד של חודש אלול הוא ההכנה לשנה החדשה הבעל"ט. ומכיון שראש השנה קשור עם יום בריאת העולם, ו"על שלשה דברים העולם עומד על התורה.. עבודה.. גמ"ח", מובן שבחודש אלול צ"ל העבודה בג' קווין אלו. כמובא בספרים שב"אלו"ל" ישנו כמה ר"ת, הכוללים פסוקים שתוכנם ג' הקווין של תורה, עבודה וגמ"ח. וכדי שהעולם תהי' "על מלואו" כמו קודם מיעוט הירח ה"ז ע"י ענין התשובה. ולכן גם את זה נכלל בא' מר"ת של אלול. ונוסף ע"ז ישנו העולם כפי שיהי' לעת"ל, "אלה תולדות פרץ - תולדות מלא", עוד יותר "מלא" מלפני מיעוט הירח, לכן נכלל בר"ת של "אלול" גם ענין הגאולה. וכן תהי' לנו, שע"י העבודה בענינים אלו - תורה, עבודה, גמ"ח ותשובה - נזכה לראות את ה"עולם על מלואו" - בביאת מלכא משיחא.

א' השיחות דהתוועדות מוצש"פ ראה, מבה"ח אלול ה'תשל"ט

לע”נ הרה"ח התמים ר' אליעזר דניאל ב"ר שמואל יעקב ע"ה מייערס ליום היארצייט שלו כ"ג מנחם-אב. ת.נ.צ.ב.ה.

•

לזכות ר' ישעי' וזוגתו מרת הינדא שי' ראטנברג לכבוד יום הנישואין שלהם כ"ה מנחם-אב - לברכה והצלחה בכל הענינים בגו"ר

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-08-2023

זה שכל ימי השבוע מתברכין מיום השבת שאז "כל מלאכתך עשוי'" פועל שגם המלאכה שהוא עושה במשך השבוע תהי' מתוך בטחון בה' כאילו "כל מלאכתך עשוי'". וכידוע הסיפור עם הבעש"ט שדפק על חלונו של א' ואמר שהוא צריך פרנסה והלך, והסביר את הנהגתו עפמ"ש [בסיום שישי דפ' ראה] "וברכך ה' אלקיך בכל אשר תעשה", שאע"פ ש"אין סומכין על הנס" ויש לעשות לבוש עפ"י טבע לפרנסה‏ – ‏"בכל אשר תעשה", אבל לזה מספיק שיעשה איזה עשי' קטנה, "דפיקה בחלון", ולאח"ז יש לסמוך על ברכת ה', וכמו א' שלבושו ארוך מידי אפשר להכשל בו..., ועד"ז אין להרבות ב"לבושים" עפ"י טבע כי זה יכול לקלקל... אלא יש להחליט שמספיק עבורו "דפיקה בחלון" ושאר היום יקדיש לתומ"צ, וכך הוא כלי ראוי לברכת ה'‏.

משיחת מוצש"ק פ' תזו"מ ה'תשל"ט

לזכות חי' שרה בת נינה שתחי' וויינבוים ליום הולדת שלה כ"ד מנחם-אב
לשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות

•

לזכות מאיר בן אודלי' שי' כנף ליום ההולדת שלו כ"ב מנחם-אב - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
נדבת אביו ר' שלמה שי' כנף

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-08-2023

הטעם לפסק הרמב"ם שבעיר הנדחת [שבשלישי דפ' ראה] מועלת תשובה אף שלא מצינו בשום מקום שתשובה מועלת לאחרי התראה ומעשה (כמ"ש הראב"ד), מבאר הרגוצו'בי שתשובה פועלת רק שלא יהי' להם דין של עיר הנדחת, בסייף וממונם אבד, אלא כיחידים, בסקילה וממונם פלט. וצ"ל: א) התשובה גורמת לו עונש חמור יותר – סקילה?! ב) עדיין צ"ע איך יכולה התשובה לבטל את העונש של עיר הנדחת? והביאור: גדרו של עיר הנדחת הוא שמ"רבים" נעשה מציאות אחת, וענין זה שייך בעצם רק בקדושה ובבני ישראל מצד נשמתם שמקושרת עם ה' אחד והם עושים את נשמתם עיקר. אלא שמצד ענין ה"בחירה" יש מציאות כזו גם בצד ההפכי – עבודה זרה, אבל גם שם ה"ז רק בגלל שמדובר בבנ"י. וכיון שעיקר הדין דעיר הנדחת הוא מצד הנשמה, מצד המחשבה – פנימיות (ולא המעשה של ע"ז), ולכן תשובה (שאינה מבטלת מעשה, אבל) מבטלת (הפגם שבפנימיות –) הדין של עיר הנדחת, ובדרך ממילא יש לו דין חדש של יחיד.

ב' חלקים משיחת י"ט כסלו ה'תשכ"ה

לזכות ר' שניאור זלמן בן חוה לאה וזוגתו מרת שיינא בת חנה שיחיו ליום הנישואין שלהם ביום כ"א מנחם-אב
לברכה והצלחה בכל הענינים לאויוש"ט

•

לזכות שטערנא שרה בת חי'ה רחל תחי' ליום הולדת שלה כ"א מנחם-אב - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
נדבת בעלה ר' חיים ברוך שי' אלבסקי

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-08-2023

ביאור בתורת בעל-ההילולא על המשנה שלומדים ביום היארצייט "מחט שהיא נתונה על מעלת המערה הי' מוליך ומביא במים, כיון שעבר עלי' הגל – טהורה". תפקיד ה"מחט" הוא לחבר ב' דברים. ובנמשל: עבודת כ"א מישראל היא להיות "מחט" המחבר את דברים הגשמיים לאלקות. עבודה זו נעשה ע"י ה"חודה של מחט" שמורה על התקיפות של היהודי, שע"י עושה "חור" בדברים הגשמיים ומעביר דרכו את ה"חוט" של האור האלקי בתוך העולם. אלא שעושה עבודה זו, ה"מחט", צ"ל קשור ודבוק בה', "טבול במקוה". לשם עבודה זו, לחבר את עניני העולם לאלקות, "מניח" ה' את בנ"י ב"מים רבים" – טרדות עוה"ז, ובפרט בזמן הגלות, אבל רק על "מדריגה העליונה" קרוב ליציאה מהמקוה – היציאה מהגלות אל הגאולה, ומסתפקים ב"עבר עלי' הגל" וכו'. וע"י הטבילה ב"מי הדעת הטהור", ענין התורה, נעשים ישראל טהורים ובכחם לעשות את עבודתם.

ב' חלקים משיחת יום ב' דפ' ראה, כ' מנחם-אב ה'תשמ"ט, לילדי מחנה קיץ "גן ישראל" נ.י. שבאו להשתתף בתפלת ההילולא

לע"נ הרה"ת ר' יחיאל דוב ב"ר אברהם מנחם ע"ה נעלקען

ליום היארצייט שלו כ' מנחם-אב

ת.נ.צ.ב.ה.

נדבת משפחתו שי'

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-08-2023

ההוראה ממ"ש בשני דפ' ראה "והי' המקום אשר יבחר ה' אלקיכם בו לשכן שמו שם, שמה תביאו . . עולתיכם וזבחיכם וגו'": הפסוק קאי על ביהמ"ק שם מביאים את הקרבנות (וזהו הראי' למ"ש הרמב"ם שהתכלית של ביהמ"ק הוא שיהי' מקום "מוכן להקריב בו קרבנות"), וכיון ש"יעדערער וויל דאָך אַז בקרוב ממש זאָל מען קומען 'אל המקום אשר יבחר ה' . . לשכן שמו שם'" ולהקריב שם את הקרבנות, הרי ההכנה לזה היא ע"י שכל אחד עושה מהמקום בו הוא נמצא, "מה' מצעדי גבר כוננו" ‏–‏ משכן לו ית', ומביא שם "עולותיכם" ‏–‏ ענין התפלה (כנגד התמיד ‏–‏ קרבן עולה, כולו לה'), ו"זבחיכם" ‏–‏ העבודה ד"כל מעשיך לשם שמים" ו"בכל דרכיך דעהו". וזהו א' הטעמים לענין הגלות ש"אחד מכם גולה לברביא ואחד מכם גולה לסמטריא", כדי לברר את המקום בו נמצאים ולהעלות משם את הנצוצות קדושה וכו'.

ב' חלקים משיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב ה'תשל"ו

לע”נ מרת טאבא נעכא בת ר' וואלף ע"ה רוס ליום היארצייט שלה י"ט מנחם-אב. ת.נ.צ.ב.ה.
נדבת בנה ר' יעקב שי' רוס

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-08-2023

איתא בירושלמי, ומובא בפרש"י ברביעי דפ' עקב, "למה סמך הכתוב מיתת אהרן (בשנת הארבעים) לשבירת הלוחות (בשנה הראשונה) ללמדך שקשה מיתת צדיקים לפני ה' כשבירת הלוחות". ביאור הקשר בין מיתת צדיקים לשבירת הלוחות עפ"י מ"ש במדרש עה"פ [על הלוחות הראשונות] "חרות על הלוחות" – "חירות ממלאך המוות", נמצא דשבירת הלוחות היתה הנתינת מקום למיתת צדיקים. ובעבודה: לוחות הראשונות עצמם היו "מעשה אלוקים", ו"חירות ממלאך המוות" – דביקות תמידית בה' גם מצד הגוף וחלקו בעולם, ובמילא "אלמלי לא נשתברו לוחות הראשונות לא נשתכחה תורה מישראל", שלא הי' שייך ענין ה"שכחה" וחלישות (כמו שלא שייך שאדם ישכח ע"ע) ו"יצה"ר הוא מלאך המוות" ו"מלאך המוות" כפשוטו. משא"כ בלוחות שניות, אף שהי' כתוב עליהם כל מה שהי' כתוב בלוחות הראשונות, אבל היו מעשה ידי משה, ובמילא היתה נתינת מקום לשכחה וכו'. ועפי"ז מובן מדוע "קשה" כ"כ הענין דשבירת הלוחות הראשונות אף לאחר שניתנו לוחות שניות, ועד"ז "קשה מיתת צדיקים" כ"כ אע"פ שנשארו כתבים ותלמידים וכו', כיון שיש נתינת מקום לשכחה וחלישות בנוגע לפעולה בעולם.

משיחת כ"ף מנחם-אב ה'תשכ"ח

לזכות ר' אברהם דוד הכהן בן לאה שי' טייטלבוים ליום הולדת שלו ט"ז מנחם-אב
לשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-08-2023