The Daily Sicha - השיחה היומית

1) איתא בגמ' ש"מכאן ואילך דמוסיף יוסיף", שמט"ו באב ואילך, שהלילות מתארכין והימים מתקצרין, הנה מי ש"מוסיף לילות על הימים לעסוק בתורה, יוסיף חיים על חייו". ובזה ישנה הוראה נפלאה עד כמה יקר כאו"א מישראל: תורת אמת אומרת לכאו"א שעליו להתבונן דמהלך השמש הגדול מסביב לכדור הארץ הגדול, דזה גורם שהלילות מתארכין מט"ו באב ואילך, ה"ז כדי שהוא יוסיף בתורה! 2) דובר בהתוועדות קודמת באופן ד"רעש גדול" שבתי-כנסת ובתי-מדרשות צ"ל פתוחות (גם) בלילות כדי שיוכלו ליכנס וללמוד תורה, ובפועל "אין קול ואין עונה"... כי נשארו סגורות! ולכן, כאשר באים מט"ו באב, דמכאן ואילך "דמוסיף", בלימוד התורה בלילות, "יוסיף" ("חיים על חייו"), ה"ז הזמן לחדש את ה"רעש" עד"ז עוה"פ וכו'.

1) משיחת לילדי מחנות קיץ יומיים שיחיו, יום ב' פ' עקב, י"ג מנחם-אב ה'תשל"ט. 2) משיחת כ"ף מנחם-אב ה'תשל"ט

לזכות ר' זאב הכהן וזוגתו מרת פריידא הינדא שיחיו טייטלבוים ליובל החתונה שלהם ביום חמשה עשר באב
לברכה והצלחה בכל הענינים ‏בגו"ר

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-08-2023

מלשון המשנה "לא היו ימים טובים לישראל כט"ו באב וכיוהכ"פ שבהן . . בנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים, ומה היו אומרות, בחור שא נא עניך וראה מה אתה בורר לך וכו'" – מוכח שגם ביוהכ"פ הי' זה הסדר! והביאור בזה מונח בלשון המשנה "בחור שא נא עיניך וכו'", מלשון נשיאות והרמה: הבנות ישראל ש"יוצאות וחולות בכרמים וכו'" עמדו אז בדרגא נעלית יותר מה"בחור", עד שאמרו ופעלו שה"בחור" ירים את עיניו ולבחור וכו'. והלימוד: גם א' מ"בני ישראל" שהוא בחי' "בחור" מלשון "בחור מעם", ומובן שלא רק שאינו מביט בענינים אסורים או מאוסים אלא גם בעניני רשות שבעולם, "ממון" או "יופי" וכו', בוחר הוא המובחר – "קחו מקחכם לשם שמים" – וע"י בירור הניצוצי קדושה וכו' נפעל כללות ענין ה"שידוכין" ו"נישואין" בין הקב"ה וישראל וכו' – הנה בט"ו באב וביוהכ"פ פועלות ה"בנות ישראל" דוקא בה"בחור" שיהי' "שא נא עיניך" – שהעבודה ד"קחו מקחכם לשם שמים" שלו יהי' באופן נעלה עוד יותר!

ב' חלקים מהתוועדות אור לט"ו באב ה'תש"מ

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-08-2023

1. כ"ק מו"ח אדמו"ר ביאר את הפסוק "אל יעזבנו ואל יטשנו" – שהבקשה היא שלא יהיו עניני טעות בעבודת הבירורים. כסיפור הידוע אודות הגביר ובעל-עגלה, שהגביר קיים מצות "עזוב תעזוב עמו", והבעל-עגלה – מצות "הכנסת אורחים"... ולאחרי 120 שנה פסקו בב"ד של מעלה שנשמותיהם הן "נשמות תועות" ועליהן לירד למטה שנית והבעל-עגלה יתקן מצות "עזוב תעזוב", והגביר – מצות "הכנסת אורחים"... אם ישנם כאלו שכחם בכיס אבל ניגנו יותר, ואלו שכחם בפה והרשו לעצמם להלוות כסף לתת יותר צדקה – שישלימו זאת עכשיו ולא לדחות זאת עד לאחרי 120 שנה... 2. עפ"י רוב אלו שנוסעים ל"קאָנטרי" אינם צריכים, ואלו שצריכים – אינם יכולים (כסיפור על "נשמות התועות")... בכל אופן אלו שצריכים לנסוע ואפי' אלו שנוסעים כי כך רוצים – שיהי' להם קיץ בריא ושמח וינצלו את שהותם שם להפיץ יהדות. וכאשר הנסיעה היא מתוך החלטה זו – הנה מה שלא יהי' אח"כ בפועל, הרי הוא מילא את השליחות!

ב' חלקים מהתוועדות י"ג תמוז ה'תשט"ו

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=31-07-2023

ביאור הפנימי במ"ש [בראשון דפ' עקב] והי' עקב תשמעון וגו': ע"י העבודה ד"תשמעון" - מחשבה, "ושמרתם" - דבור, "ועשיתם" - מעשה, שמחדו"מ שלו הם כרצונו ית', נעשה "ושמר ה"א לך את הברית - מעשה - ואת החסד - מחשבה - ואת השבועה - דבור - אשר נשבע לאבותיך". ולפנ"ז נאמר "והי' עקב תשמעון" - תומ"צ ניתנו למטה דוקא, ולשם ממשיכים "את הברית וגו'". וזה קשור עם מ"ש רש"י עה"פ: "אם המצוות שהאדם דש בעקביו - תשמעון": כשה"תשמעון וגו'" הוא כי כך צוה ה' - ה"ז חודר עד לבחי' עקב. וההוראה: ישנם החושבים שלא מתאים להם להתעסק עם "דברים קטנים", "עקב", כמו להשפיע על ילד שיאמר מודה אני או ברכה או שילבש ט"ק, וע"ז באה ההוראה, שכל חשבונות כאלו אולי מתאימים לשכל של נפה"ב, אבל כדי שיהי' "תשמעון גו' ושמר ה"א לך וגו'", ה"ז יכול להיות אפי' בדברים "קטנים" כאלו וכו'.

א' השיחות יום ד' פ' עקב, כ' מנחם-אב ה'תשכ"ד

לע”נ הרה"ח ר' ראובן ב"ר תנחום וזוגתו מרת רבקה בת ר' יחיאל זלמן ע"ה דונין ליום היארצייט שלהם י"א מנחם-אב. ‏ת.נ.צ.ב.ה.
נדבת בני משפחתם שיחיו

•

לע"נ מרת צבי' אדל בת ר' צבי ע"ה ליום היארצייט שלה י"ב מנחם-אב. ת.נ.צ.ב.ה.

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-07-2023

1) ענין תענית תשעה באב הוא להיזכר על סיבת החורבן ש"ומפני חטאנו גלינו מארצנו", ע"מ שזה יבוא לידי מעשה ‏–‏ לבטל (סיבת) הגלות ולהביא את הגאולה. וזה קשור במיוחד לילדי ישראל, מכיון שא' הסיבות לחורבן היתה זה שביטלו תורה של ילדי ישראל, ה"ז מדגיש חשיבות ענין לימוד התורה של ילדי ישראל. 2) בנוגע לחורבן בהמ"ק כותב הרגצובי שאי"ז מאורע שאירע לפני 1900 שנה אלא החורבן נמשך בכל יום ויום!! וכן מפורש בירושלמי – "כל דור שאינו נבנה (בהמ"ק) בימיו מעלין עליו כאילו החריבו", וא"כ מובן עד כמה צ"ל הצעקה "עד מתי?!" היום!!..., והרי אפי' יהודי שלבו כ"לב האבן" ועומד ורואה איך שבהמ"ק נחרב ונשרף עכשיו הי' הרי "מרעיש עולמות" – "זאָגט תורה . . קער אַ וועלט היינט!!!".

1) משיחת יום ב' פ' ואתחנן, י"א מנחם-אב ה'תשל"ח– לילדי מחנות קיץ יומיים שיחיו 2) ג' חלקים משיחת י"ב תמוז ה'תשד"מ

לע”נ מרת לונה בת ר' אברהם הכהן ע"ה אבן חיים ליום היארצייט שלה י"א מנחם-אב. ת.נ.צ.ב.ה.
נדבת בנה ר' אברהם שי' אבן חיים

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-07-2023

א) ההכנה לט' באב, יום הולדת משיח צדקנו, היא בערב ט' באב; ברביעי דפ' ואתחנן מדובר ע"ד עשה"ד שהתחלתם "אנכי ה"א אשר הוצאתיך מארץ מצרים וגו'" א) יצי"מ היא השרש לכל הגאולות. ב) עי"ז נעשו בנ"י עבדי הקב"ה והרי "הקונה עבד עברי כקונה אדון לעצמו", ובמילא כאשר בנ"י מכריזים בתוקף שאינם רוצים עוד גלות‏ – ‏מוכרח ה' (כביכול) להוציאם מהגלות; ויה"ר שיקויים בפשטות ה"ואתחנן" של כ"א שתבוא הגאולה "זאָל זיין נאָך תיכף ומיד.. דער מנחם בפשטות וואָס דאָס איז דאָך שמו של משיח, אַז "מראה באצבעו ואומר זה" הנה משיח צדקנו בן דוד בא און גייט אריין אַהערצו אין בית מדרש וביהכנ"ס, ותיכף ומיד עם ענני שמיא בנערינו ובזקנינו בבנינו ובנותינו מיט נשיא דורנו, וואָס האָט זיך אויכעט משיח צדקנו, משיח בן דוד, בראשנו, גייט יעדערער פון אונז מיט עם צוזאַמען אין אַ אופן של ריקוד הכי גדול..."

ב' חלקים משיחת אור ליום ד' פ' ואתחנן, ח' מנחם-אב ה'תשמ"ט

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-07-2023

כ"ק מו"ח אדמו"ר סיפר פעם אודות יהודי פשוט מחסידי אדה"ז, שהי' מאריך מאוד בתפלתו גם בימי החול ובכל ג' התפלות של היום. על שאלת החסידים איזה שייכות יש לו לאריכות התפלה?... ענה שפעם שמע "וואָרט" מאדה"ז: "זכור ושמור בדיבור אחד [כמ"ש ברביעי דפ' ואתחנן ובפרש"י] – יש לזכור ולשמור בכל דיבור, בכל דבר, את ה"אחד" שבו. ועם "וואָרט" זה התפלל חסיד זה במשך ארבעים שנה בכל יום יום! וזוהי ההוראה לאלו האומרים שהם לא שייכים לעניני עבודה וכיו"ב שתובעים הרביים וכו' – כל אחד, אפי' אם הוא איש פשוט שאינו יודע אפי' פירוש המלות, שייך לעבודה פרטית זו – לזכור ולשמור בכל דבר את ה"אחד" – הדבר הוי' שבכל דבר ודבר.

משיחת פורים ה'תשח"י

לע”נ ר' משה ב"ר אברהם ע"ה מלכא ליום היארצייט שלו ז' מנחם-אב. ת.נ.צ.ב.ה.
נדבת ר' דניאל שי' מלכא

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-07-2023

1) "ואתחנן" הוא א' מעשר לשונות של תפלה, והוא גם מלשון "מתנת חנם"‏ – ‏התורה שניתנה במתנה; הענין ד"ואתחנן" בפשטות הוא תפלת משה רבינו "אעברה נא ואראה את הארץ וגו', ואע"פ שבפועל לא נכנס לארץ אבל "ראייתו" פעל פעולתו וכו'. ולעולם קוראים פ' זו בשבת (נחמו) שלאחרי ת"ב, והיינו, שת"ב הוא יום בפ' ואתחנן! ויה"ר שיקויים בקשת משה (- נוסף כפי פירוש החסידי שרצה לפעול שעבודת ה' תהי' בבחי' ראי', גם) כפשוטו! 2) בנוגע לשלימות הארץ: במקום להתעסק ב"פוליטיקה" יש להתעסק בענינים של פועל‏ – ‏ליישב בפועל ממש את כל השטחים כדי שלא ייכנס צר ח"ו אפי' "על עסקי תבן וקש", ובפרט שזה מיוסד על דיבור ה' "לזרעך נתתי את הארץ הזאת"! ו"אל יבוש מן המלעיגים"!‏

‏א' השיחות דהתוועדות אור לט"ו באב ה'תשל"ח

לע"נ הרה"ח הר"ר יואל ב"ר רפאל נחמן הכהן קאהן ליום היארצייט שלו ו' מנחם אב. ת.נ.צ.ב.ה.
נדבת הרה"ח ר' יוסף יצחק שי' פריז

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-07-2023

שמו של האריז"ל קשור עם הגאולה: "יצחק" - לעת"ל יאמרו ליצחק דוקא "כי אתה אבינו". "בן שלמה" - בזמן שלמה הי' שלימות השלום מעין השלום דלעת"ל, ועד"ז בנין ביהמ"ק בפועל הי' ע"י שלמה דוקא, ואילו זכו הי' בנין שלמה - בנין נצחי. עפי"ז מובן שביום ההילולא של האריז"ל, שבו "מתגלה ומאיר למטה כל מעשיו תורתו .. ופועל ישועות בקרב הארץ", ה"ז זמן מסוגל ביותר ל"ישועה" העיקרית דגאולה האמיתית והשלימה. ובפרט שהרי "כלו כל הקצין". וההוספה במעשינו ועבודתנו, כולל - עריכת "סיומים" בתשעת הימים, ונתינת הצדקה ש"מקרבת את הגאולה", תזרז עוד יותר הגאולה תיכף ומיד ממש.

משיחת יום א' דפ' ואתחנן, ה' מנחם-אב ה'תשמ"ט

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-07-2023

"אלה הדברים אשר דבר משה וגו'" [תחילת פ' דברים] ואמרז"ל שהן דברי תוכחות שהזכירן ברמז. וצ"ל למה הוכיחם ברמז, והרי תכלית התוכחה היא כדי לפעול על השומעים?! ועוד: הרי בפ' עקב הוכיחם בגלוי ובפרטיות?! ויש לקשר זה עם מ"ש בסיום ההפטורה דשבת זו "ציון במשפט תפדה ושבי' בצדקה", כי שני הענינים בפסוק זה "משפט" (תורה) ו"צדקה" (מצוות) הם בדוגמת ב' אופנים אלו בתוכחה, בנסתר ובגלוי: המצוות כפי שהם בתורה הם ברמז ובהעלם, ועיקר הגילוי הוא כמו שהן נמשכות במעשה המצוות בפועל. והביאור: כל א' מבנ"י הוא עבד של ה', ויש ב' סוגי עבד: "עבד נאמן", תכלית העילוי בעבד, ועבד פשוט. ובדוגמת שתי הבחי' בפסוק "ציון במשפט וגו'": "ציון" קאי על פנימיות הנשמה שלא שייכת בה שבי' ח"ו אלא שיכול להיות שאינה בגילוי, והתגלותה היא ע"י תורה שאינה מקבלת טומאה וכו'. ו"שבי'" קאי על כחות הגלויים שבהם שייכת שבי' ח"ו, ופדייתן היא ע"י עשי' דוקא ‏–‏ מעשה המצות. וזהו מה שבתוכחה של משה היתה ב' סוגים הנ"ל: בבחי' עבד נאמן, ועד"ז בבחי' ציון שבכאו"א, שבהם שייך ענין בלתי רצוי רק בדרך רמז ‏–‏ התוכחה הוא בדרך רמז, ובבחי' עבד פשוט, ועד"ז בכחות הגלויים שבכאו"א, שבהם שייכת ענין השבי' ח"ו ‏–‏ התוכחה הוא בגלוי.

מאמר ד"ה אלה הדברים וגו', אור ליום ג' פ' דברים, ערב ר"ח מנחם-אב ה'תשל"ו

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-07-2023