
Sign up to save your podcasts
Or


זה שמשה לא רצה להורות בעצמו בבקשת בנות צלפחד "תנה לנו אחוזה וגו'" אלא הקריב משפטן לפני ה' [כמ"ש בשלישי דפ' פינחס] מבואר במפרשים "כיון שגילו בנות צלפחד בטענתן שלא הי' אביהן מעדת שונאיו של משה (עדת קרח) הי' בזה קירוב הדעת למשה, ואילו הי' דן את דינן הי' כאילו נוטל שוחד דברים..". וההוראה: מי לנו גדול ממשה שקיבל תורה מסיני וכו', פוסק שאין להרהר אחריו, ובודאי הי' עליו החיוב והזכות להשיב על שאלתן, ולאידך, ה"שוחד" ששייך כאן הוא אפסי: אפי' בשעת מעשה לא הי' משה זקוק לקירוב דעת של בשר-ודם כי סמך על ה' - "בוקר ויודע ה' וגו'", עאכו"כ ל"ט שנה לאח"ז, ואעפ"כ לא רצה לדון בגלל זה - כ"ש אנשים שאינם כמשה וה"שוחד" הוא דבר שבהווה, שאין לסמוך ע"ע אלא - "עשה לך רב"!
משיחת אור לי"ז תשרי ה'תשמ"ז
ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-07-2023
בשלישי דפ' פינחס נאמר "אך בגורל יחלק את הארץ". ענין ה"גורל" הוא למע' מטעם ודעת, וכמ"ש "בחיק יוטל גורל ומה' כל משפטו". ובעבודה: כללות העבודה ד"כיבוש הארץ" ו"חלוקת הארץ" צ"ל בהקדמת העבודה דמס"נ למע' מטו"ד. והיות שהציווי "לאלה תחלק הארץ" "בגורל" קאי על כאו"א מישראל, הרי בודאי שכל יהודי יגיע לעבודה דחלוקת הארץ עם בחי' ה"גורל" שבנפשו. ואשרי חלקו וגדול זכותו (והאחריות) של מי שמגלה את בחי' ה"גורל" בנפשו של הזולת. ולאחרי הקדמת העבודה דמס"נ, "גורל", צ"ל גם "לרב תרבה נחלתו ולמעט תמעיט נחלתו" – העבודה עם הכחות פנימים, עפ"י טעם ודעת. דישנם ענינים, כמו לימוד התורה, שצ"ל "לרב", ויש ענינים, כמו צרכי הגוף, העסק בעניני פרנסה וכמה מהרווח לוקח לעצמו (והשאר נותן לצדקה), שצ"ל "למעט".
ג' חלקים משיחת יום ג' פ' פינחס, ט"ו תמוז ה'תשמ"ב
לע”נ הרב אורי עזרא ב"ר יוסף יהודה ע"ה ליום היארצייט שלו ט"ו תמוז. ת.נ.צ.ב.ה.
נדבת בנו ר' ישעי' מנחם מענדל שי' ליפש
ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-07-2023
[המשך] עפ"י הכלל ש"אין בפרט אלא מה שבכלל" מובן, שכאשר האדם עובד עבודתו ב"עולם קטן" שלו לשחרר היצ"ט מ"מסך הברזל" שמעמיד בפניו היצה"ר, ולמרות שנמצא בסביבה שמתנהגת כמו ב"ג'ונגל", מנצל הוא את הכחות שבטח יש לו לא להתפעל מפיתויי היצה"ר, כולל הטיעון שאח"כ יעשה תשובה... (ובאמת, ברוב הפעמים גם תשובה לא יכולה לתקן הנזק והעגמ"נ וכו'), והוא "סר מרע" לגמרי, עד שאת התוקף גופא שהי' לו עד עתה מתאות הממון והכבוד וכו' מנצלו לטוב – פועל ענין זה ב"עולם גדול" [שחרורם של בנ"י הנמצאים במדינה ההיא, "מאחורי מסך הברזל"], כפס"ד הרמב"ם שיתכן שפעולה א' תביא "תשועה והצלה" לכל העולם! וכמו שראו התוצאה של פעולת בעל הגאולה במסירת נפש בהיותו יחידי נגד מלוכה אדירה, ובזמננו צריכים רק מסירת הרצון להתנהג באופן של טוב וחסד ולא להתפעל מהיצה"ר – בנוגע לעצמו ובנוגע לזולת.
משיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז ה'תשמ"ג
ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-07-2023
ענין השחרור "מאחורי מסך הברזל" [המדובר לעיל] יש דוגמתו בכ"א בעבודה הפרטית: הסביבה של האדם משפיעה על הנהגתו האישית. וכאשר הסביבה – הן המשטר של מדינות העולם והן בחיים הפרטיים – מתנהגת כמו ב"ג'ונגל"... היפך הענין דצדק ויושר, בא אליו היצה"ר וטוען מדוע שילך נגד הזרם; כדאי שגם הוא יתנהג כן... ואם אינו מצליח בטענה זו, הרי בתור "אומן במלאכתו" מנסה בדרך הפכית – שכדאי לו להתנהג כן לפי שעה בלבד כדי שיהי' לו מעמד בחברה ועי"ז יוכל להפיץ צדק ויושר בכל מקום... (ואף שזה "מצוה הבאה בעבירה" – הרי אח"כ יעשה תשובה...). הנה אף שגם מצד התגברות הזו של היצה"ר על היצ"ט אינו יכול לבטל ח"ו את מציאות היצ"ט, אבל נוצרת "מחיצה של ברזל" המונעת בעד היצ"ט להנהיג את האדם. ועבודת האדם, "אדם לעמל יולד", היא – לשחרר את היצ"ט ולהוציאו "מאחורי מסך הברזל", ולהראות "דוגמא חי'" שעומד בתוקף נגד הזרם [המשך יבוא]
ד' חלקים משיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז ה'תשמ"ג
ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-07-2023
שלילת קביעת יו"ט חדשים – "קמייתא בטול (ש"בטלה מגילת תענית") אחרנייתא מוסיפין (בתמי')" – אינו שייך לקביעת יו"ט על נס שאירע בזמן הגלות ובחו"ל שאינו קשור עם ביהמ"ק וירושלים בבנינה. והביאור: נס שנעשה בזמה"ג ובחו"ל, מורה על גודל מעלת האור שבזה, שביכולתו לחדור ולהאיר גם במקום החושך. ואור זה מתגלה ע"י ביטול העלם והסתר שבחשכת הגלות. וזהו מה שדוקא בזמה"ג ניתוסף עוד יו"ט. ועד"ז בנוגע היו"ט די"ב-י"ג תמוז: בעת ההיא הי' העלם והסתר גדול ביותר, אמנם מצד התגלות העצם של הרבי, ביטול ותוקף עצמי, נתבטל ההעלם וההסתר עד שגם הג.פ.או. עצמם הודו שצריכים לשחררו! וזהו מה שהרבי סיפר שבשבתו במאסר נכנסו פעם לחדרו בשבת לצלם אותו ומצאו אותו מתפלל כשטליתו מכסה את פניו, והלכו. כשחזרו עוה"פ, ראה אותם הרבי ועשה איזה תנועה בידו, נבהלו, והלכו! (כשחזרו אמר שבשבת אסור להצטלם). דמצד העצמיות של הרבי נפעל שגם מציאות כזו שהניצוץ האלקי שבה נסתר ונעלם לגמרי, שכאשר היא רואה עצומ"ה כפי שיושב מעוטף בטלית על הראש – מתבטלת! וכח זה נותן הרבי לכאו"א מאתנו, ואין להתפעל ממניעות ועיכובים, כ"א רק לא ישימו-לב לזה ויעשו "תנועת ביטול עם היד", מתוך ביטול ותוקף עצמי – יתבטלו כל ההעלמות והסתרים למעלה מן הטבע!
משיחת י"ב תמוז ה'תשי"א
לזכות דבורה בת שיינא שתחי' ליום הולדת שלה י"א תמוז - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
•
לזכות חנה מושקא בת שטערנא שרה תחי' ליום הולדת שלה י"ב תמוז - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
נדבת הורי' ר' חיים ברוך ושטערנא שרה שיחיו אלבסקי
ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-06-2023
1. ישנה מעלה ב"מגבעות אשורנו אלו האמהות", ספי' הבינה, הבנה והשגה שעל ידה הוא הנהגת המדות וכו', על "מראש צורים אראנו אלו האבות", ספי' החכ', מס"נ וכו'. ועד"ז בכל בית ישראל – בנוגע לאיש ואשה כפשוטם: לפעמים הפירוש במאחז"ל "איזוהי אשה כשירה העושה רצון בעלה" הוא, שהאשה צריכה ליצור רצון אצל בעלה בנוגע להנהגה בבית וחינוך הילדים, כי בהיותה בבית וקרובה יותר לילדים, הרי החלטות אלו הן בידה, משא"כ הבעל – או שהוא עסוק בתורה ותפלה או שח"ו להיפך (שגם אז יכולה לגלות רצון הפנימי של בעלה וכו'). אבל עפ"י רוב הפירוש במאחז"ל הוא כפשוטו, שרצון הבעל בזה מתעורר בעצמו, והאשה עושה רצונו. 2. מבלי הבט על זה ש"נשים רחמניות בשלו ילדיהם" וטוענות שיש לשחרר הילדים בתקופה זו גם מלימודי קודש, כי "התעייפו" במשך הח' חדשים... הנה אדרבה – יש לנצל זמן זה שגם הגויים משחררים מהחיוב דלימודי חול ולהוסיף על שעות לימודי קודש!
ב' שיחות דהתוועדות י"ג תמוז, ה'תשכ"ב
לע"נ מרת אסתר גיטל בת ר' יצחק ע"ה ענגעל ליום היארצייט שלה ט' תמוז. ת.נ.צ.ב.ה.
נדבת בנה ר' אהרן שלמה הכהן שי' ענגעל
ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-06-2023
מכללות השקו"ט של בלק ובלעם בפ' בלק, שקודם אמר ה' לבלעם "לא תלך עמהם" ואח"ז הסכים שילך וכו' – לומדים בגמ' ב' דברים שסותרים א' לשני: א) "בדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו" – ברצון שלמעלה. ב) "חוצפא כלפי שמיא מהני" – לא ברצון שלמעלה. ומובן שבפועל שייך להיות רק א' מהם, ובעבודה: כשיש יהודי שלא רק שרוב עניניו הולכים לעניני גשמיים בפועל אלא רוצה כך, וצד השמאל טוען שא"כ יש "להוליך" אותו בדרך זה ולנתק אותו מצד הקדושה בכלל ח"ו – הנה העצה היא להתעורר נגד זה בתוקף של חוצפא ומסירות נפש. ולאידך: יהודי שנמצא במצב ירוד ביותר עד ש"נדון למות" רוחני ר"ל, ו"המלך" שפוגש אותו רוצה להשאיר אותו בחיים, אבל צד השמאל טוען כנגד בחוצפא שעפ"י דין ה"ה "נדון למות" – עונים ש"בדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו", ובמצב זה, כל יהודי רוצה בפנימיות נפשו ללכת בדרך הקדושה.
משיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז ה'תשח"י
ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-06-2023
לומר "לחיים" עבור כל יהודי רוסיא שה' יוציאם אל המרחב וכו'. מבין הראשונים שיצאו משם ישנם שנמצאים בכפר חב"ד, ועוסקים בביסוסו ולעשותו "מרכז" שממנו יתפשטו מעיינות החסידות בכל א"י ומשם גם לחו"ל – שיהי' להם ברכה והצלחה במילוי השליחות שנתן להם כ"ק מו"ח אדמו"ר, וסוכ"ס יפעל שיעשו זאת מתוך הרחבה בגשמיות כפשוטו ובריאות הנכונה, ובנים ובני בנים עוסקים בתומ"צ. ואשרי חלקם של כל אלו שיסעו מחו"ל להתיישב שם למלא השליחות שכ"ק מו"ח אדמו"ר נתן נותן ויתן בעתיד, ובטח יהי' להם בריאות הצלחה וכל המצטרך בפרנסה גשמית כפשוטה. וכל הקשיים שהיו עד עתה אינו אלא נסיון בלבד כדי להגבי' אותם ברוחניות ובגשמיות; המדובר אינו שייך כלל אודות א"י בכללותה ומצות ישוב א"י וכו', אלא נסיעה להתיישב בכפ"ח כדי למלא שליחות חסידית של רבותינו נשיאנו הקשורה עם הפצת המעיינות חוצה. ואלו שרוצים להצטרף עכשיו – יכולים, ותבוא עליהם ברכה.
כמה חלקים מהתוועדות יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז ה'תשי"ט
ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-06-2023
כ"ק מו"ח אדמו"ר סיפר פעם ב' סיפורים, ומצירוף שניהם – יכולים אנו להסיק מסקנא בנוגע אלינו. סיפור א': פעם, בזמן שאדה"ז הי' עושה נפשות להרב המגיד, נכנס לבית המדרש בשקלאָוו, ושאלו אותו כו"כ קושיות, וניגן אדה"ז ניגון, ואז הרגיש כ"א שנפתחו אצלו שערי חכמה שבנפש ונתיישבו אצלו כל הקושיות. סיפור ב': פעם נשאל הצ"צ איך מעמיד את חייו בסכנה כאשר בו תלויים רבים מבנ"י? והשיב: הבנים. ואיבעית אימא – שהאחדות של החסידים תנהיג אותם לקראת משיח. והענין: בכחו של ניגון, שנוגע לפנימיות הלב, לפתוח ולפשט העקמומיות שבלב ולבטל כל קושי שמפריע לעבודת ה'. ובנוגע אלינו: אף שאין כאן ניגון שניגן אדה"ז, אבל יש כאן ניגון שניגנו מתוך אחדות של חסידים. הדברים אמורים בקשר לענין קשה – הסברא לשלוח עוד "מנין" לארץ ישראל למשך כמה שנים. המרכז שלהם יהי' כפר חב"ד ומשם יסייעו בהפצת המעיינות בכל הארץ.
ג' חלקים משיחת פורים ה'תש"כ
ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-06-2023
1) מהנשיא בישראל בא הנתינת-כח לכל ההולכים בדרכיו, תלמידיו ותלמידי-תלמידיו, באותם ענינים שהוא הי' בבחי' "ראש". ובתור נשיא ישראל ש"הנשיא הוא הכל" – צריכים כל ישראל להתנהג בדרכיו (גם אלו שלע"ע לא רוצים). 2) רועה ישראל דואג לכל צרכיהם כפי שהוא מרגיש מה הם, ונותן להם אותם לפי כחן. ומזה מובן שלמרות גודל מעלתו, הנה השייכות של כ"א – בדורו ובדורות שלאח"ז – אליו היא שייכות כזו שעל ידה מקבל את כל צרכיו ועניניו וכו', ומה שהוא מקבל – משפיע בעצמו לאחרים. 3) נחת-רוח הגדול ביותר לבעל המאסר והגאולה הוא כאשר רואה ש"זרעו" חיים עם אותם ענינים שבהם הוא חי והיו חשובים לו עד שמסר נפשו עליהם – שכל בנ"י, גם מי שב"שם ישראל יכונה" – ששם "ישראל" בשבילו הוא רק כינוי – יקיימו תומ"צ, ובאופן שישפיעו כך גם על עוד יהודים. ועי"ז "אף הוא בחיים" גם באותו מקום ש"זרעו בחיים" – בעוה"ז הגשמי. 4) המענה לשואלים איך יחזיקו מעמד ברגעים אחרונים של הגלות כאשר גדולי ישראל עזבו אותנו לאנחות ר"ל: כמו שפסק כ"ק מו"ח אדמו"ר בנוגע לאביו נ"ע לאחרי הסתלקותו ש"לא יעזוב צאן מרעיתו", ו"מה עד כאן . . אף להלן עומד ומשמש" ומעורר רחמים רבים וממשיך כל ההמשכות ונותן כח וכו' כמו שהי' בחיים חייתו בעלמא דין.
משיחות שנת ה'תשל"ט: 1) מוצאי ש"פ האזינו, י"ג תשרי. 2) מוצאי ש"פ ויצא, ט' כסלו. 3) י"ג תמוז. 3) מוצאי ש"פ מטו"מ, מבה"ח מנ"א.
ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-06-2023
From the publisher's feed