תודעה על הצלחת - המסע לריפוי מערכת היחסים עם האוכל, הגוף והמשקל.

הפרק הזה אני אדבר על אחד הנושאים שמפחידים את כולנו - עליה במשקל אחרי ירידה.

איך מתמודדים עם הפחד הזה ואיך מתחילים לשחרר אותו?

איך משחררים את הספירה או הבקרה?

מה כן תקין בתנודות המשקל בזמן שמירה?

איך לומדים לסמוך על עצמנו ולהתנהל ביותר ביטחון בלי אובססיה לספירה,שקילה ועוד?

מה עזר לי לא לעלות ולשמר את הירידה ולנוע ללא פחד?

מקווה שתהנו מהפרק ושהוא ייתן לכן את התמיכה במקום הזה, ממש חשוב לי שתספרו לי מה הרגשתן והאם הפרק הזה עזר לכן.

אוהבת!

אפשר לנוע לשיפור ושינוי מתוך קבלה, אהבה ולא מתוך שנאה לעצמנו.

אפשר לייצר ערך עצמי שמבוסס הרבה מעבר למראה, משקל או הכשלונות וההצלחות שלנו.

ואהבה עצמית זה לא אומר בהכרח לעוף על עצמי במראה

הפרק הזה אני עונה לעוד נושא שהצפתן בפניי והוא על איך לנוע מתוך אהבה וקבלה ולא מתוך שנאה ואיך לשפר את הקשר שלנו עם עצמנו.

עוד יהיה לזה חלק נוסף כי זה נושא מאוד גדול אבל עד אז- ספרו לי האם זה שינה בכן משהו ומה הרגשתן מול הפרק?

אוהבת מלא! חשוב לי לשמוע אתכן.

למה אנחנו "הורסות לעצמנו" לפעמים במודע ולפעמים לא?

איך זה בא לידי ביטוי, איך לרפא את זה ואיך בכלל זה מתקשר לאקט של אהבה עצמית והגנה על עצמנו?

הפרק הזה אני עונה על נושא שאתן הצפתן- איך להעמיק במקומות "ההרס" והצללים שלנו ולעשות איתם עבודת ריפוי, איך לצאת מהדפוסים האוטומטיים לאט ובטוח ולעשות את השיפט.

פרק קשה לעיכול מעט אבל גם פרק שאני אמליץ לכן לחזור עליו כמה ימים אחרי כי יש בו המון תובנות שיעזרו לכן וזה משהו שרק בשמיעה שניה ושלישית תוכלו להבין.

ספרו לי מה חשבתן ואיזה תובנות זה נתן לכן, זה חשוב לי לשמוע.

אוהבתתתת

שיחה פתוחה על  איך נראים טריגרים בחיים שלנו, איך זה בא לידי ביטוי גם באכילה וכמה הם באים ללמד אותנו על עצמנו, על הדפוסים שלנו ואיך להפוך לגרסה הרבה יותר טובה ומאושרת של עצמנו וכמה זה הרבה מעבר ל"רק אוכל" והאמת? אפילו לא באמת קשור אליו

לא הפרק הכי חד שלי אבל היו בו המון תובנות חשובות, שיח פתוח יותר והמון דוגמאות מהחיים אז מקווה שהוא כן יפגוש אתכן במקום הנכון. ספרו לי איך היה לכן 

אוהבתתת

אפשר לרדת במשקל גם בלי להכין הכל מראש, בלי לבשל או לקחת קופסאות וכן, גם אם יש לכן שגרה סופר עמוסה או שאתן בעיקר אוכלות בחוץ. אם אני ירדתי יותר מ70 ק"ג? גם אתן יכולות

האמת? רוב תקופת השמירה שלי וגם הרבה מהירידות, אכלתי בחוץ. עבדתי בחוץ.

אני לא מבשלת כמעט וגם זה משהו שקרה רק לאחרונה. אני לא נסחבתי אף פעם עם מיליון קופסאות ביום לעבודה או תכננתי לעצמי קופסאות לכל השבוע. ואתן יודעות גם מה הקטע? אני לא מאמינה בזה.

אני לא מאמינה בתלות נקודה! לא בבישול שלי, לא בכל הזמן לדאוג לאוכל מוכן בקופסאות.. כי מה קורה אם זה לא הולך? ובואו יש תקופות בחיים (ואצלי חמסה לא היה חסר תקופות מאתגרות)

יותר מזה? גם המחקרים תוכמים במה שאני אומרת לכן כאן.

אז איך כן עושים את זה? תקשיבו לפרק ותגידו לי מה אתן חושבות :)

אוהבת!

וחשוב לי להבהיר, אפשר לשלב הכל בגירעון! ה- כ- ל ! כל מאכל, זה פשוט עניין של ניהול תמהיל נכון.

אני קוראת לזה- להרגיש בגז על ניוטרל.

זה יכול להיות אחרי תקופה של גירעון שקצת התרגלנו, אולי כבר התחלנו להרגיש יותר סבבה עם עצמנו ואולי אנחנו בדיוק בשלב אחרי שריפאנו את מערכת היחסים עם האוכל..

אבל אם עדיין קיים רצון לרדת במשקל- זה יכול להיות ממש מתסכל. לרצות משהו ושאנחנו לא מצליחות לבחור בו.

שם מתחיל כעס, שיפוטיות והמון לחץ על עצמנו בניסיון לייצר "מוטיבציה"

אז איך מטפלים במצב הזה?

קודם כל? זה לא מוטיבציה.עליה אנחנו לא מסתמכות ואם כן קצת? אנחנו צריכות לדעת לייצר אותה :) אבל מה כן הדרך?

שמעו, ירידה של 70 ק"ג מכריחה להתמודד עם המקום הזה שוב ושוב ושוב

גם מתוך ריפוי המערכת יחסים עם האוכל וגם מה שנקרא כבר עייפות התהליך

וגם האמת? גם בחיטוב הנוכחי, שאני סה"כ מרגישה סבבה, יודעת שאני נראית טוב

אז לא יקרה כלום אם שבוע אחד לא אהיה בגירעון.. נכון?

נכון. אבל שבוע ועוד שבוע ועוד שבוע ושם מתחיל תסכול שאני מכירה מקרוב. כי הרצון לא השתנה והוא חוזר כל פעם ומתחיל גם להפעיל לחץ.

ועל זה בדיוק הפרק- איך מתמודדים שם ומביאים את עצמנו לבחור למרות ש.. "לא יקרה כלום" ו"מותר"

בחירה רכה, לא אלימה. בחירה קשובה, נכונה.

ספרו לי מה חשבתן על הפרק והאם הוא עזר לכן, ממש חשוב לי לשמוע

אוהבת מלא!

כן זה קורה - עלייה במשקל גם באמצע תהליך ירידה.

זה מבאס, זה מציף הרבה תחושות קשות והאמת? שזו בעיקר הבעיה- לא העלייה עצמה.

הפרק הזה אני אדבר על איך מתמודדים בסיטואציה הזו, איך לדבר לעצמנו ולהרגיע את המיינד, איך לחזור לתהליך בכוחות מחודשים וגם- איך להתייחס לעצמנו יפה תוך כדי ולהרים אותנו ולא להישבר עוד יותר.

פרק מהלב שלי, אליכן. עם כלים פרקטיים לאיך מתמודדים עם הסיטואציה הזו.

ספרו לי מה חשבתן, זה ממש חשוב לי.

אוהבת!

“אם את לא יורדת במשקל את לא בגירעון קלורי” שמעתן את זה כבר?

יופי, זה נכון רק בואו נדבר על מה שלא מדברים עליו, למה בעצם אני לא בגירעון למרות שאני עושה הכל נכון?

למה אולי עד עכשיו ירדתי ופתאום זה נתקע בלי ששינינו כלום?

הפרק הזה נפתח את הכל!

מה זה באמת משקל תקוע, איך לאבחן את זה והכי חשוב איך לצאת מהלופ?

מקווה שהפרק הזה יעשה לכן סדר בדברים ומפה תדעו בדיוק מה לעשות.

ספרו לי מה חשבתן ואם זה עזר לכן, זה ממש חשוב לי.

אוהבת!❤️

קרה לכן שאכלתן משהו ממש טעים שתוך כדי האכילה חשבתן על כמה אתן רוצות עוד?

גם לי.

והפעם הפרק הזה שיתוף מתוך חוויה שלי

פרק קצת שונה, יותר אישי שבו אני ממש משתפת איך התנהלתי במצב הזה כדי לא להיכנס לבולמוס או לופ רע, בלי למנוע מעצמי ואיך לנהל שיח פנימי אחר. (וגם קצת נירמלתי שזה קורה כי בואו, זה קורה! לפחות לכאלו שמבינות מה זה כשהאוכל ממש ממש טעים חחח )

הפרק הזה סופר חשוב לי לשמוע אתכן, אם אהבתן והייתן רוצות עוד כאלו פרקים שהם יותר שיתופיים

מחכה לשמוע, אוהבת!❤️

איך להיות יותר מסופקות מהאוכל, שבעות וגם באמת להנות?!

איך להיות האחרונות שעדיין אוכלות בשולחן ולהתענג גם על כל ביס וביס? (בלי ללעוס לאט- אין זה לא עבד לי עד היום חחח)

יהיו כאן גם כמה טיפים מוזרים, אבל הם עובדים, מבטיחה לכן.

רק תנסו, מקסימום? תצליחו!

תמיד כששואלים אותי "איךךך" תקשיבו- זה קודם כל במקומות האלו

הם אלו שעזרו לי לרדת ולא פחות חשוב ואולי יותר? גם לא לעלות ולהצליח לשמור על המשקל בלי לשים לב אפילו.

ההרגלים האלו כל כך מוטמעים בי, שאני לא שמה לב אליהם בכלל.

ובאמת שכל אחת יכולה לקחת מכאן את הרעיון עצמו ולהתאים אותו להרגל שמתאים לה.

ותנו לי להגיד לכן משהו נדוש אבל נכון?

הסוד הוא באמת בהרגלים האלו.

אנחנו תמיד מחפשות "כאסח" שינוי מהיר, שעכשיו זה יקרה!

אבל.. רגע- איך נשמור על מה שעשינו? ובואו, שינוי לא קורה בדקה

ואם נסבול בו? אין לנו בכלל סיכוי.

ורק להגיד גם- זה שניתן יותר תשומת לב להרגלים זה לא קשור למהירות התהליך, זה פשוט התהליך מבפנים, אלו עמודי התווך. ברגע שיהיה קודם כל שינוי הרגלים- שם משתנים הדפוסים האוטומטיים בהמון דברים ואלו הם שישמרו עליכן גם בתקופות קשות. כי הם כבר הרגלים מושרשים.

ספרו לי מה חשבתן על הפרק ומה לקחתן ממנו, זה ממש חשוב לי לשמוע אתכן.

אוהבת❤️