חוקרי המכון צ'ק פרייליך, עפר שלח ועופר גוטרמן דנים באפשרויות ובכלים שיש בידי ישראל ויתר הצדדים המעורבים במאמצים לסיים את המלחמה בעזה ולהוביל למציאות חדשה ביום שאחריה, אחרי שטראמפ פרסם את רעיונותיו בנוגע להגליית תושבי עזה והעברתם למדינות אחרות ובינוי השטח שנחרב במהלך המלחמה.

האם החזון השאפתני שהציג טראמפ יכול להתניע תוכנית מדינית ממשית עם ביצוע בשטח או שמדובר ברעיונות שמחייבים מרכיבים נוספים כדי שיתגבשו לכדי תוכנית מדינית? על איזו בעיה במציאות שהתהוותה בעזה במשך שנים מבקש טראמפ לתת מענה וכיצד הוא מעוניין לשלב את הרעיונות האלה בחזונו לגבי הנורמליזציה האזורית?

מה הן התוכניות הקיימות בצבא כיום בנוגע לאפשרות של המשך לחימה או למציאות ה"יום שאחרי"? האם הצבא ינסה להשתלב בעידוד "הגירה מרצון" - והאם מהלך כזה יכול לספק את המטרה של הכרעת חמאס? מדוע צה"ל זקוק לתהליכי בנייה מחדש בעקבות חודשי המלחמה ובהינתן היעדר תוכנית מדינית ליציאה מהמלחמה כעת?

וגם: כיצד העולם הערבי וחמאס מגיבים לתוכנית טראמפ, בדגש על ניסיון לייצר אלטרנטיבה למציאות הנוכחית בעזה, ומהן המשמעויות מבחינת ישראל בכל הנוגע לאלטרנטיבה זו?