תיק טוק

היועץ האסטרטגי רונן צור טובל שוב בביצה הפוליטית. על התדמית: "אני אדם יצרי בתחום יצרי"; על המשבצת בקשת 12: "אין ניגוד עניינים, רק צרות עין"; על שפורר: "מותר לפעול בשיטות כוחניות מול עיתונאים שפועלים בשיטות לא אתיות". וגם על יוסי כהן. פודקאסט המכון לעיתונות

לאחר 5 שנים של הגשת התוכנית "העולם היום", נכנס ראש דסק החוץ של תאגיד השידור מואב ורדי למגרש חדש לחלוטין כמגיש חדשות שישי. בפודקאסט של המכון הישראלי לעיתונות הוא מסביר למה לא נבהל לרגע מהשר קרעי, מה ההבדל בכל זאת בינינו לבין הונגריה ופולין ואיך זה להיות אבא צעיר בגיל מאוחר

על ההדחה של ברדוגו ("חטף את המיקרופון השידורי לטובת מאבק אישי"), הביקורת נגדה ("קמפיין הכפשה") והפטור משירות צבאי שקיבלה ("הכל היה ידוע וגלוי"). וגם על המיזוגניה כלפיי היועמ"שית ביהרב מיארה. אחרי שנה וחצי בתפקיד ממלא מקום מפקדת התחנה, גלית אלטשטיין מתיישבת לראשונה לשיחה. בפודקאסט של המכון הישראלי לעיתונות היא אומרת: "בלי עמוד שידרה גלצ יכולה להפוך לתחנה פוליטית או טוויטר רדיופוני. זה לא המנדט שלה"

על התחרות מול הענקיות הבינלאומיות, לא רק על זמן הצפייה אלא גם על תקציבים; על הציפיות הגבוהות לייצר רייטינג מול ריאליטי, והאם יש בכלל חוקים לכתיבת דרמה איכותית. מנהלת הדרמה של קשת קרני זיו סוגרת עשור בתפקיד, ומתיישבת לשיחת סיכום – שהיא גם התחלה

איש התקשורת ישראל פריי שנעצר לחקירה על ציוץ בו שיבח מחבל לאחר שלא התייצב לחקירה, בשיחה לא שגרתית על המעצר, על התרגיל המשטרתי שעשו לו בדרך אליו, על האיומים שקיבל על חייו, וגם על מה בעצם הופך אותו לעיתונאי

על הריאיון האוהד עם סמוטריץ מלפני כמה שנים: "לא הייתי ערה אז לעוצמת הסכנה"; על ההתנגדות למהפכה המשפטית: "היא העמונה של המרכז-שמאל, והמחנה הזה ילך עד הסוף"; ועל הקושי הפרטי מול חצי משפחה שתומכת בנתניהו. עורכת וכתבת "הארץ" התיישבה לשיחה בפודקאסט של המכון הישראלי לעיתונות

בין כנס תמיכה למשנהו, הפרשן הפוליטי של כאן 11 יואב קרקובסקי, שנאלץ לחבוש את כובע המייצג את 950 עובדי התאגיד, מספר איך מגיעים בבוקר לעבודה שנמצאת תחת איום סגירה מידי - בפעם השנייה תוך 6 שנים. בפודקאסט של המכון הישראלי לעיתונות הוא אומר: "אין לנו שום בעיה שייכנסו כלי תקשורת נוספים ויתחרו בנו, אבל אל תפגעו בנו", ומבטיח שהעובדים יעשו הכול – אבל לא יחשיכו את המסך

בשיחה בפודקאסט של המכון הישראלי לעיתונות, מספר הכתב המדיני של וואלה ברק רביד מספר על הביקורת נגדו ("אנשים אוהבים שעושים להם נעים בגב. הרבה פחות נעים כשאומרים להם שהרגע מינו הומופוב, מיזוגן וגזען לאחראי על שני מיליארד שקל"), על פיטוריו המתוקשרים מחדשות 13 שבדיעבד נראים כפרומו לשינויים על מסך הערוץ ("העובדות מראות שטעיתי. טמנתי את ראשי בחול"), והסיקור המדיני בישראל ("הכתבים המדיניים ברובם עוסקים ברכילות פוליטית, במיוחד בטלוויזיה, כי זה מה שהעורכים שלהם מבקשים"). וגם, על הפעם ההיא שטראמפ ניסה לעזור לו

על האיומים שספג בעקבות החשיפה שהובילה לפרישתו של השחקן עומר אצילי מנבחרת ישראל, ההטרדה המינית שחווה לעיני אשתו והתקפי החרדה בצל הטילים והקרב על הבית בזיקים. וגם, המשפט ההוא שבכיר בחדשות אמר לו – וששינה את חייו. בראיון למכון הישראלי לעיתונות, אלמוג בוקר, כתב דרום ומגיש בחדשות 13 - לא נשאר חייב לאיש

על מיליוני השקלים שהשקיעה מכיסה, "סגנון הניהול הייחודי" והמערכת שנעזרת בשירותיה של פסיכולוגית. עינת פישביין סוגרת עשור כמו"ל "המקום הכי חם בגיהנום" עם איחוד כוחות של אתרי העיתונות העצמאית המובילים - ומתיישבת לשיחת סיכום שהיא גם התחלה בפודקאסט של המכון הישראלי לעיתונות. ראיון