תזונה קשובה

למידע נוסף על אימוץ הרגלי אכילה בריאים קראו את הספר "⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠תזונה קשובה⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠".

דמייני רגע עולם מושלם, בו את קלילה, אנרגטית, חיונית ושמחה רוב הזמן, ללא מחלות או תרופות, עם אוכל בריא שזמין תמיד, עם הרגלי אכילה בריאים וטבעיים, עם המון זמן פנוי ואנרגיה לעשות דברים, בלי להתעסק יותר מדי באוכל ובלי להשתעבד למטבח... איזה כיף זה היה אה?

אבל אם במציאות את מבלה רוב היום מול המחשב, רצה בין פגישות, ואחר הצהריים במשמרת השנייה בתיזוזים עם הילדים – הפרק הזה בשבילך! איך אפשר לשמור על תזונה קשובה כשאת עסוקה כל היום ומרגישה שאין לך זמן להשקיע באוכל שלך, ולכן אוכלת את מה שזמין לך בדרך כלל?

בפרק ניתן כלים פרקטיים לאכול בריא בלו"ז עמוס ולהצליח להתמיד בזה, נדבר גם על מה עושים אם רוב היום אנחנו לא בבית, איך נמנעים מפיתויים, מצבי יציאה משגרה (חגים, חו"ל), ועוד...

למידע נוסף על אימוץ הרגלי אכילה בריאים קראו את הספר "⁠⁠⁠⁠⁠⁠תזונה קשובה⁠⁠⁠⁠⁠⁠".

כולנו יודעים שפירות וירקות הם בריאים לנו, אבל חשבתם פעם לאכול בעיקר אותם לאורך היום שלכם? זה נשמע קיצוני, אבל יש קהילה רחבה בארץ ובעולם שעושה זאת! גם מחקרים מצאו כי תזונה מסוג זה יכולה לתרום רבות לבריאות שלנו: להגנה ולטיפול במחלות שונות, לאזן את משקל הגוף, לחזק את מערכת החיסון, לעזור בבעיות פריון, ולשפר את תפקודי הקשב.

תזונת הרואו-פוד מבוססת בעיקר על פירות וירקות, אך גם על קטניות אגוזים וזרעים, והבסיס שעומד מאחוריה הוא שחימום המזון הורס אנזימים חשובים בו, שיכולים להעניק בוסט של אנרגיה לתאי הגוף שלנו.

זה אולי נשמע מגביל, אבל יש כ"כ הרבה מגוון של פירות וירקות, ות'כלס איזה כיף זה לאכול סלט עשיר! או לנשנש פלטת פירות! אז אל תשללו מראש, תאזינו לפרק, וגם אם הוא יעזור לכם להעלות את צריכת הפירות והירקות, כבר הרווחתם...

למידע נוסף על אימוץ הרגלי אכילה בריאים קראו את הספר "⁠⁠⁠⁠⁠תזונה קשובה⁠⁠⁠⁠⁠".

לעולם לא אשכח את שלב הטעימות עם הבכורה שלי. למרות כל הידע שלי בתזונה, מצאתי את עצמי חסרת אונים ונגררת לדפוסים שהבטחתי לעצמי שלא אעשה (כמו להתעצבן שלא אוכלת או להכריח).

יש כל כך הרבה לחץ סביבתי על השלב הזה, וגם בתור אמא זה תמיד נתפס כאחד הדברים החשובים והמהותיים – הזנת ילדיי, ולכן הפרק הזה כ"כ חשוב ויעניק ביטחון וידע להרגלי אכילה נכונים.

בפרק דיברנו על הקשר בין התזונה ליחסים, איזה אתגרים ישנם וכיצד להתגבר עליהם, כללים להזנה נכונה, וגם מה *לא* כדאי לעשות.

למידע נוסף על אימוץ הרגלי אכילה בריאים קראו את הספר "⁠⁠⁠⁠תזונה קשובה⁠⁠⁠⁠".

אם את בסביבות גיל ה 40 כדאי לך להאזין לפרק הזה, כי יכול להיות שאת חווה כל מיני תסמינים שלא ידעת מהם ואלו תסמיני גיל המעבר, או אולי את בתקופה שלפני גיל המעבר וגם שם יש תסמינים שלא תמיד ברורים לנו. חשוב מאוד לדעת, כי עצם הידיעה דווקא מרגיעה וגם אפשר להקל על המיחושים. על כל זאת דיברנו בפרק, וגם על איך תזונה יכולה לעזור ומה כדאי לאכול?

הלינק לקבלת החוברת על גיל המעבר (או בכניסה לאתר של מיכל גרשוביץ): https://did.li/T7CCN

למידע נוסף על אימוץ הרגלי אכילה בריאים קראו את הספר "⁠⁠⁠תזונה קשובה⁠⁠⁠".

הילד המתבגר שלך עומד מול המקרר ולוקח מכל הבא ליד ובסוף מתלונן שאין אוכל? הילדה המתבגרת שלך אוכלת רק בחדר ולפעמים את מגלה שוקולדים מוסתרים בארון? היציאות האינסופיות למסעדות, לקניון, לגולדה, והטלפונים לביט לקפיטריה מטרידים אותך?

אם זה המצב כדאי להקשיב לפרק הזה. ישראל נמנית בחמישייה הפותחת בשיעורי ההשמנה של בני נוער, כשאנחנו חיים בחברה שמקדשת רזון. השילוב הזה יכול ליצור בעיות והפרעות באכילה, ולכן זה נושא שחשוב לדבר עליו. בפרק נדבר על השינויים בתזונה בגיל ההתבגרות, מה האתגרים ואיך צריך להתייחס אליהם.

למידע נוסף על אימוץ הרגלי אכילה בריאים קראו את הספר "⁠⁠תזונה קשובה⁠⁠".

אם אנחנו אנשים שונים, לכל אחד גנים שונים, אופי אחר, סדר יום אחר, אז למה שהתזונה שלנו תהיה זהה?

יש היום המון טרנדים בתזונה, כמו פלאו, צום לסירוגין, דיאטה קטוגנית ועוד, שלמעשה מחליטים על כללים אחידים לכולם, אבל הרבה פעמים הם נכשלים משום שלא לכולם זה מתאים.

סבתא רבתה שלי הייתה אומרת: כל אדם כמו הוא, וזה מה שאני אוהבת ברפואה ההודית, האיורוודה, שהיא מסתכלת על כל אדם כאינדיבידואל, ומתאימה לו את התזונה שנכונה לו. אין מזון אחד שמתאים לכולם, כי לכל אדם מערכת עיכול אחרת.

חשוב גם לדעת שמערכת העיכול שלנו היא מערכת מרכזית, וכשיש פגיעה בה - שאר המערכות של הגוף יפגעו, כי אין תהליך של הזנה ובנייה. וזו הסיבה שהפרק הזה כ"כ חשוב.

בפרק נדבר על מה מתאים לאכול למי ולמה? איך הרפואה ההודית מחלקת את בני האדם ל-3 טיפוסים ומתאימה להם את התזונה? איך אפשר לדעת שמשהו לא תקין בגוף? איזה תזונה מתאימה למחלות מסוימות? איך להתייחס לסטרס ולשפע שמאפיינים את החיים שלנו?

למידע נוסף על אימוץ הרגלי אכילה בריאים קראו את הספר "תזונה קשובה".

אנחנו חיים בעולם של שפע! אבל האם באמת כך...? האם השפע בסופרמרקט הוא באמת שפע?

בפרק מרתק עם חוקר ההיסטוריה והפוליטיקה של הרפואה והתזונה: ד"ר אורי מאיר-צ'יזיק, נבין מדוע אנחנו אוכלים את מה שאנחנו אוכלים היום (ולמעשה מתרחקים מהאוכל שלנו), מה היה פעם (ולמה היה הרבה יותר פשוט), איך הפוליטיקה משפיעה על הכל (והאם יש לנו בכלל בחירה?), וכיצד הממשלה בעצמה גורמת לנו לאכול פחות בריא (גם לשם היא נכנסת).

ניתן גם טיפים איך אפשר לשפר את הרגלי האכילה, איך להתנהל בסופרמרקט או בבית, וגם מה באמת בריא לאכול והאם יש מזונות על.  

למידע נוסף על אימוץ הרגלי אכילה בריאים קראו את הספר "⁠תזונה קשובה⁠".

הילד אוכל רק פיתה עם שוקולד פסטה ושניצל... הילדה לא מוכנה לטעום מאכלים חדשים... הוא לא עולה במשקל... כל הטיול רק חיפשנו לה משהו שתאכל... מה עושים? 

בררנות באכילה זו סיטואציה מטרידה לכל הורה. זה יכול להראות מהצד כמו פינוק, ולהפוך למאבק בין הילדים להורים, אבל חשוב להבין שהילדים לא "עושים דווקא", משום שאכילה בררנית היא לא מבחירה. 

הורים לילדים בררנים מתארים ילדים שאוכלים רק מאכלים מסוימים, או באופן כללי לא אוהבים הרבה סוגים של אוכל, ואף נרתעים ממרקמים מסוימים, או לא אוהבים לטעום מזונות חדשים. ישנם הורים שממש מתארים מצב שהילד אוכל 3-4 סוגי מזון ומסרב לכל השאר. 

בפרק הזה נבין מהי בדיוק אכילה בררנית ומתי היא הופכת להפרעה, איזה סימנים מקדימים יש ומה הסיבות, מאיזה גיל כדאי לטפל ולמה זה חשוב, איך אפשר לעודד אכילה מגוונת, מה ההורים צריכים (ולא צריכים) לעשות, איזה אוכלוסיות יותר מועדות לאכילה בררנית וגם מה לגבי מבוגרים? 

למידע נוסף על אימוץ הרגלי אכילה בריאים קראו את הספר "⁠תזונה קשובה⁠".

והאמת, שקשה מאוד לא לאכזב, ולהתמודד מול כל השפע הזה מסביב, ממתקים, חטיפים וג'אנק-פוד מכל עבר, המסכים ששואבים אותנו לספה במקום החוצה לפעילות הגופנית, האכילה הרגשית שעוזרת להתמודד עם הקשיים. אם למבוגרים קשה עם זה, אז בטח שלילדים. 

בפרק הזה נקבל מידע קצת אחר, שיכניס אמון למערכת היחסים, עם האוכל וגם עם ההורים. נדבר על: תופעת ה"שמנופוביה", מה משפיע על האכילה של הילדים, מה יגרום להם לאכול יותר בריא, האם ילדים יכולים להיכנס לדיאטה, איך מתמודדים עם השפע מסביב, מה עושים עם אכילה רגשית והסתרה, איך אפשר להפחית את הריבים על האוכל ואיך ההורים יכולים לעזור. 

למידע נוסף על אימוץ הרגלי אכילה בריאים קראו את הספר "⁠תזונה קשובה⁠".

גסטרונומיה היא תחום שחוקר את יחסי הגומלין בין המזון לתרבות. כלומר איך התרבות שלנו משפיעה על סוגי המזון, הכנתו והיחס אליו. מזון הוא נדבך חשוב בתרבות האנושית. אפשר להבין את זה באמצעות תרגיל קצר: תעצמו את העיניים לרגע והיזכרו במאכל ילדות אהוב. איך הזיכרון הזה גורם להרגיש? אנשים יכולים לבכות מהזיכרון של סלט הכרוב של סבתא שלהם למשל. עד כדי כך ההשפעה של האוכל גדולה עלינו. כלומר היא לא רק פיזית, אלא גם רגשית.

בפרק הזה נדבר עם מיכל אנסקי, שהיא גסטרונומית, יזמית ושופטת בתוכנית "מאסטר שף", וגם מרצה בבית הספר למדעי התזונה במכללת פרס, על ההבדל בין מזון לאוכל, מה הופך אוכל לטעים, איך אפשר לאבחן אנשים באמצעות אוכל, למה דיאטות נידונות לכישלון, מה החשיבות של מראה האוכל ואיך שינוי תזונתי יכול לשנות את הכל.