ואם פרידה- סיפורים על גירושים ומערכות יחסים

את לאה הכרתי לפני כעשר שנים בקורס כתיבה. זו היתה אהבה ממבט ראשון. מיד הרגשנו שאנחנו אחות קטנה ואחות גדולה זו של זו.
מאז אני עוקבת אחריה ואחרי ההתפתחות המקצועית והאישית שהיא עשתה.
עם השנים היא הפכה להיות מורה שלי ליוגה (בערוץ היוטיוב המעולה שלה "לאה יוגה").
עקבתי אחרי הזוגיות היפה שהיתה לה והסתיימה בכאב לב בגיל הקריטי הזה שבו היה נראה שהם תיכף מקימים משפחה.
לאה ובן זוגה (שניהם דתל"שים) החליטו להפרד יום לפני התור שנקבע מראש לשאיבת הביציות שהיא החליטה לעשות כדי לשמור אותן ליתר בטחון לטיימינג המדויק להם להביא בו ילדים לעולם. אולי זה מה שעזר לה בין היתר להתמודד עם הפרידה ובצידה הפחד שהכמיהה למשפחה ולילדים לא יחמקו ממנה בגלל הגיל.
מהשיחה שלנו יצאתי עם השאלה: עד מתי נכון לחכות לזוגיות "רגילה" ולבניית משפחה "נורמלית"' לפני שמוותרים ומגשימים את חלום ההורות ללא בן או בת זוג. nv sg,fo?
זה פרק על אישה מוכשרת ויפה עם חלום ותקווה

הדס היתה רוב חייה הבוגרים במערכות יחסים. היא היתה נשואה פעמיים, ונכנסה לזוגיות הנוכחית שלה זמן קצר אחרי הגירושים.
בשלב כלשהו היא כמעט הפסיקה את הקשר ואז הבינה שבעצם מצאה, אבל שנדרשת עוד עבודה על עצמה.
דיברנו על פחד מאינטימיות ומה הקשר בינו לבין FOMO.
דיברנו על תקשורת מקרבת ועל שינוי דפוסים.
דיברנו גם על החופש לבחור ולהיות מי שאנחנו.
הדס שיתפה בכנות באמביוולנטיות שלה לגבי כניסתה המהירה למערכת יחסים חדשה אחרי הגירושים, והתהיה אם הייתה צריכה להיות קצת לבד עם עצמה לפני כן.
השאלה שנשארתי איתה בסוף השיחה היא אחת ה-שאלות: איך עושים את האבחנה בין קשר ששווה להשאר בו, להשקיע ולהתאמץ עליו, ולבין קשר שצריך לשחרר ולהמשיך לחפש את הטוב ביותר.

במסע פסיכדלי בפרו קיבלה שירית תשובה לאיך צריכים להראות הפרידה והקשר בינה לבין בן זוגה לשעבר.
מאז הם משקיעים מאמץ רב בקשר שלהם. לא כי הם חברים, ולא רק כי ההורים של הילדים שלהם, אלא כי הם בני ברית, וכי הם המשפחה אחד של השניה.
שירית אומרת שהם יפרדו רק על הקבר של אחד מהם.
את שנת השפל הקשה ביותר במערכת היחסים שלהם הם חוו שנים אחרי הפרידה.
מאז שהתפייסו הקשר שלהם הוא הכי טוב שהיה אי פעם.
אחרי הפרידה היתה לשירית מערכת יחסים ארוכה עם "רווק ללא". דיברנו על המאפיינים שיכולים להיות לקשר כזה, ועל היתרונות והחסרונות שבו.
דיברנו גם על הכרויות מחוץ לאפליקציות.
דיברנו גם על תקשורת עם ילדים בהקשר הזה, ועל זה שעם כל הרצון להביא נקודת מבט חיובית ואופטימית, צריך גם להסתכל לכאב ולעצב בעיניים.
השאלה שנשארתי איתה בעקבות השיחה עם שירית היא מה מהותו של קשר בין בני זוג שהיו פעם אהובים והקימו יחד משפחה, ובחרו יום אחד להפרד. האם הם באמת נפרדים? האם הם יכולים להפוך להיות זרים? מה דעתכם?

אביב היא חברה שלי מהעבודה, ומאז שארנון נהיה בן זוגה אז כמובן שגם הוא. כשאני מתארחת בדירה שלהם על הים, קורים לי דברים מרגשים. הפעם ציוד ההקלטה שלי היה איתי במקרה, אז את פטפוט הלילה שלנו עשינו עם מיקרופונים דולקים.

מכיוון שהם זוג כל כך חכם ומעניין עם ניסיון רב במערכות יחסים ובפרידות, היה לי ברור שיצא כאן פרק משובח.

דיברנו על להקים לראשונה משפחה בגיל יחסית מאוחר, אחרי שארנון היה נשוי כבר פעמיים וגם לאביב היו מערכות יחסים ארוכות.

דיברנו על המשמעות של פרידות בעיצוב שלנו. לדעתה של אביב לפעמים הפרידות מעצבות אותנו יותר מאשר מערכות היחסים עצמן.

דיברנו על מוסד הנישואים והעלנו את השאלה האם הוא בעל ערך, ומה ערכו.

דיברנו גם על טיימינג ועל מוכנות לקשר, ועל פגישות שקורות במקום הנכון ובזמן הנכון.

מזל ששכנעתי אותם להעלות את הפרק. לדעתי הוא מעניין מאוד ונותן הרבה עניין וערך.

ליאת והגרוש שלה היו מהזוגות היפים והנכונים האלה, שנראה שהחיים שלהם מושלמים.

יום אחד בהופעה של עברי לידר, היא הבינה ברגע של הארה שהאש שבה כבתה. היא התעוררה. מאז היא עוברת מסע של התפתחות אישית.

ליאת שיתפה בתהליך שהיא עוברת ובכמה מהסדנאות שהיא עשתה.

עם זאת דיברנו על זה שלא חייבים להתגרש או לעבור אירועי קיצון בחיים על מנת לעשות קפיצת התפתחות אישית ושינוי עמוק.

ליאת מגדירה את עצמה "גרושה באושר". זה טייטל שצורם לי. דיברנו גם על זה.

דיברנו על הערך שיש בשבט של נשים גרושות, שבו אפשר לשתף ולהקשיב ולהתייעץ, ודיברנו על זה שחבל שלגברים יש את זה הרבה פחות.

דיברנו קצת גם על אקסים שהופכים לידידים, וגם על איזונים בחיים, שבאים אחרי תקופת סערה שמגיעה אצל רבות ורבים מיד אחרי גירושים

הדבר שאמרה לי ליאת ושאיתו אני הכי מסכימה הוא שתמיד בחיים חשוב להיות בתנועה.

זיו עשה חתכת תהליך של התפתחות אישית. היה לי קשה להאמין שהגבר המודע והרגיש שישב מולי עשה פעם לנשים גוסטינג. זה למרות שגם הוא עצמו נפגע מנשים שעשו לו גואוסטינג.

בשיחה המרתקת שהיתה לי איתו, דיברנו על קורבנות ועל ריצוי

דיברנו על עלבונות,

על בקשת סליחה,

על שחזור דפוסים ועל תיקון.

דיברנו הרבה על תפיסה שרואה בבן/ בת הזוג שלנו מישהו שיעזור לנו בריפוי שלנו, או על תפיסה הפוכה, שעל פיה עלינו לעשות את התיקונים שלנו עם עצמנו. זה העלה את השאלה האם או לשם מה אנחנו בכלל צריכים זוגיות, או שאולי הכי טוב זה ללמוד לחיות לבד עם עצמינו.

הדבר הכי משמעותי עבורי בשיחה היה השיח על עלבון. על זה שהרבה פעמים אנחנו לא נותנים מקום לעלבון שאנחנו חשים. מקטינים את עצמנו, מנסים להחליק

אני מקווה שהפרק הזה ילמד אנשים שני דברים:

לדעת לבקש סליחה, ולדעת לתת מקום לעלבון.

למרות שבין גל לבין יש כ15 שנים, שתינו התגרשנו בסמיכות, בתהליך פרידה עם אופי דומה, ושתינו עוברות במקביל חוויות דומות. השיחה איתה היתה שיחה של השתקפות והזדהות. שמעתי את עצמי מגרונה.

דיברנו על המורכבות שבפרידה ששומרים בה על קשר טוב,

דיברנו על קנאה,

דיברנו על ההבדל בין מתרגשת בת 34 ומתגרשת בת 50

גל החכמה והרגישה שאלה אותי שאלות וכך יצאתי בפרק הזה גם קצת מרואיינת וקצת יועצת, לגל וכנראה גם לעצמי.

תוך כדי השיחה הבנו, שגם כשאת גרושה צעירה, וגם כשאת בת 50 עם ילדים בוגרים, וגם כשאנחנו שמות עצמנו במרכז, בסופו של דבר אנחנו קודם כל אימהות. ותמיד הילדים שלנו יבואו לפנינו.

זה פרק שכדאי לגברים צעירים שמחפשים קשר ואהבה עם אישה מקסימה, לשמוע. הלוואי שיצא כאן שידוך ואסגור את השלישיה שלי לגן עדן :-)

בשיחה עם דנה נאמרה המילה "אהבה" 68 פעמים. לפחות. זה מבלי לספור את ההטיות שלה.

דנה לא ראתה אהבה אצל ההורים שלה, ולמרות שלא היה לה מודל לאהבה, היא לימדה את עצמה מהי אהבה עבורה.

כשהיא למדה לאהוב את עצמה, וכשהיא הבינה מהם הסטנדרטים של האהבה שהיא מייחלת לה, הגיעה אליה אהבה.

דנה עבדה כל החיים בעסק משפחתי, עד שהחליטה בסמוך לגירושים לצאת ולמצוא את דרכה האישית והמקצועית. כיום מלווה אבות בתהליכי גירושים והיא הביאה את נקודת המבט שלהם. את האתגרים והכאבים שלהם. לי כאישה היה חשוב שזה הוצג.

זו שיחה על אהבה, וגם על זוגיות ועל התפתחות אישית.

אורלי לא השמיעה את קולה כשהיתה ילדה, לא השמיעה את קולה כשהיתה נשואה, לא השמיעה את קולה בתהליך הפרידה.

לשיחה איתי היא הגיע עם אתגר להשמיע את קולה, אבל זה כמעט לא קרה..

דקות ארוכות הרגשתי שהשיחה לא מתקדמת, ואז רק אחרי זמן ממושך נפלטו לה מילים בודדות ושקטות ששפכו קצת אור על הסוד שמסתתר מאחורי המהוססות של אורלי.

היא הסכימה לדבר עליו קצת, אבל בשבילה זה היה המון. המסר העיקרי שלה ברור: שכשמרגישים שמשהו לא בסדר, צריך להכיר בו ולהתמודד עם הכאב, גם אם זה קשה מאוד.

אורלי עדיין פגועה כי לא ראו אותה, אבל בעיקר היא כועסת על עצמה שלא דיברה ולא דרשה את מה שהיא רוצה.

היום היא יודעת שתקשורת והדדיות הם הדברים שהכי חשובים לה בזוגיות.

השתדלתי לתת לאורלי להשמיע את קולה. אני מקווה שהוא נשמע.

חששתי שהשיחה עם אבישג תהיה לא רלוונטית לפודקאסט שלי. שלא תהיה מספיק עשירה או מעניינת. בכל זאת בחורה צעירה, וסיפור על פרידה אחרי קשר בן כמה חודשים בלבד.
בפועל, נוכחתי (ולא פעם ראשונה בחיים), שיש המון מה ללמוד מאנשים צעירים.
אבישג היא שחקנית ומחזאית צעירה ומוכשרת והחיים שלה נראים קצת כמו הצגה: אבא שלה מבוגר מאמא שלה ב15 שנים, היא התאהבה בגבר אירי שביקר בתל אביב, כשכבר היה לה כרטיס טיסה לאירלנד, אחרי הפרידה הדרמטית היא היתה על מטוס בדרך לאנגליה ביום שהמלכה מתה, ושניה לפני ההמראה החליטה לרדת מהמטוס, ולצאת למסע.
את אירוע הפרידה הדרמטי שחוותה, היא הפכה למחזה שמוצג בצוותא וברחבי הארץ. אבישג ואני דיברנו על נקודת המבט של צעירים בעולם הדייטים העכשווי, על אפליקציות, על מיקבול, על FOMO ועל יצירה והכוח שלה.
אני בטוחה שנשים וגברים מבוגרים מאבישג המוכשרת והחכמה, אפילו בהרבה, ילמדו מהשיחה שלי איתה הרבה מאוד.