ואם פרידה- סיפורים על גירושים ומערכות יחסים

אסנת היא מומחית לסרנדיפיטי וחוקרת את הרעיון הזה בעולם, בארץ וגם על עצמה.

דיברנו על סרנדיפיטי בעולם הדייטים, על הרחבת הזדמנויות, ועל זה שהאפליקציות גורמות לפעמים לפספס הזדמנויות כי מגיעים אליה חדורי מטרה ולא פתוחים לחקירה, וכך עלולים לפספס הכרויות משמעותיות.

דיברנו על לחיות כאישה ללא זוגיות בסביבה זוגית

דיברנו על קנאה בחברות שמוצאות זוגיות, ותהינו אם יש דבר כזה קנאה טובה.

דיברנו בכמה הקשרים על אחווה וחברות נשית שאין שני לה.

השאלה שיצאתי איתה מהפרק היא, האם אנחנו יכולים לשנות תפיסה כשאנחנו נכנסים לאפליקצית הכרויות, ולהפוך את ההכרויות בה לשלל הזדמנויות: חברות? הזדמנות עסקית? הזדמנות חוויה שאינה זוגית/ מינית, וכן, אולי גם זוגיות.. מה דעתכם/ן?

מאיה היא ד"ר לספרות צרפתית, מומחית לתרבות צרפת וגם חוקרת שואה.

השיחה איתה דילגה בין הסיפור הפרטי שלה, לבין מערכות היחסים והדייטים בצרפת. שלה ובכלל.

היא ברחה לצרפת כי גירושי הוריה כאבו לה מאוד. היא חיה בפריז כעשר שנים, וחזרה לארץ כדי להתחתן עם אהוב ליבה.

היא טוענת שלמרות שהיתה בינהם אהבה גדולה, הם לא התאימו.

טקס הגירושים ברבנות, ריתק אותה והיה מעניין ואפילו נעים מבחינתה. הדיינים שהרגישו בכך והעריכו זאת, מחאו לה כפיים.

מאיה הסבירה לי דברים מאוד מעניינים על חייה ועל דייטים בצרפת, ובכלל על השפעת התרבות הצרפתית על מערכות יחסים שבהן לדוגמה מקובל שלגברים יש מאהבת מבוגרת יותר שקובעת עליו, ודואגת (עד כמה שזה מוזר לשמוע) שהזוגיות עם אישתו של מאהבה תשמר. זה מכתיב בין היתר את זה שנשים מבוגרות נחשבות מאוד בקרב הצעירים הצרפתיים.

ואז אחרי כל התיאוריות., נחשף לפתע הלב של מאיה. היא לא התאפקה וסיפרה שכמו הצרפתיות, אחרי תקופה ארוכה של חיזורים, היא נכנעה לגבר שאיתו יש לה עכשיו מערכת יחסים, והתאהבה. זה היה רגע קסום ומתוק.

לקראת סוף הפרק דיברנו גם קצת על נשים בשואה.

למדתי הרבה בפרק הזה. כדאי לכם גם.

בגיל צעיר הדס חלתה בסרטן והחלימה, אחרי זמן קצר היא לקתה בהתקף לב בעקבות מצב לבבי נדיר.

היא הבינה שכל האירועים הדרמתיים בחייה, כולל הגירושים, היו תולדה של סטרס. ניצלתי את האמירה הזאת שלה כדי לעשות פאוזה ולדבר קצת על הקשר המוכח מחקרית בין סטרס לבין מצבנו הבריאותי, ועל החשיבות האדירה של הפגת סטרס בתוך עומס חיינו.

למרות ולצד מצבה הבריאותי, הדס נוסעת ברחבי העולם, עושה טרקים (גם עם הילדים), עושה יוגה, וגם רצה ומתכוננת למרתון.

בשולי הדברים, הדס דיברה איתי גם על שמירה או אי שמירה על שם המשפחה של הגרוש, אבי ילדיה.

נגענו קצת בהמנעות מזוגיות ובאחת הסיבות לכך, מה שגם השאיר אותי עם השאלה, למה הרבה נשים וגברים מפחדים מזוגיות במקום לראות בה אושר ונחמה. מה דעתכם/ן?

את מיכל הכרתי במסגרת העבודה. בפגישה הראשונה הבנתי מיד שמדובר בבחורה קסומה ומיוחדת, וכבר בפגישה השניה דיברנו על זה שהיא תבוא להתראיין אצלי, בלי שהכרתי בכלל את הסיפור שלה.

מיכל היא צעירה יפה, ענוגה, רגישה וחריפה.

כשיצאה מהארון בתקופת הצבא, ההורים שלה בחרו לנתק איתה קשר. מה שמעניין בסיפור הזה בין היתר הוא שההורים שלה הם אנשים משכילים מאוד. אבא שלה קרדיולוג מצליח.

מאז מיכל חיה את אתגרי החיים ללא עורף משפחתי. זו נשמעת חוויה מאתגרת מאוד.

זה השפיע על הבחירה הלא נכונה כהגדרתה, לכניסה שלה למערכת היחסים המשמעותית הראשונה שלה, בה הייתה שמונה שנים.

גם מערכת היחסים השניה לא היתה מיטיבה מספיק. היא הבינה שמערכות היחסים שלה היו לא סימטריות . היא הבינה שהיא יודעת לתת בטחון ורוצה גם לקבל אותו.

היום אחרי תקופה לבד, ואחרי תהליך של עבודה עצמית, היא בשלה ליישם את מה שלמדה על עצמה. היא רוצה אהבה.

דיברנו על יכולת חלימה לצד פחדים. זה נושא גדול. בעיקר למי שנחל/ה אכזבה גדולה.

דיברנו גם על טינדר ועל הביקורת של מיכל על הגישה של המשתמשות באפליקציה.

זו שיחה כנה וחשופה, שיש בה הרבה עצב וגם צחוק.

זו שיחה עם בחורה סופר אינטיליגנטית שנותנת הרבה חומר למחשבה על משפחה, על מערכות יחסים ועל זוגיות.

השאלה שיצאתי איתה מהפרק היא יותר תדהמה. על זה שיש הורים בעולם שמתנכרים לילדים שלהם על רקע של נטיה מינית, או סתם כי הם שונים מהם. מישהו יכול לפצח עבורי את התעלומה הזאת?

בשבעה באוקטובר 2023, אלמוג היתה גרושה טריה. כשמחבלים חדרו לנירים, הקיבוץ בו היא חיה, היא היתה בממ"ד עם הילדים, והגרוש שלה היה בבית שלו מעבר לכביש ולא יכל להצטרף אליהם.

אלמוג בטוחה שאם היא לא היתה גרושה, היא וילדיה לא היו היום בחיים. למה? כי כל האחריות היתה רק עליה, מה שגרם לכך שיצר ההישרדות שלה שלט בסדרת הפעולות שעשתה בחדות חושים שהצילה אותם.

אירועי השבעה באוקטובר קרעו את המשפחה שלה. ושברו את חייה ומאז היא בונה אותם מחדש.

אלמוג שיתפה אותי במאמץ להתמקם במקום חדש, למצוא דרך להשתייך, על הכמיהה לנוח בחיקו של גבר, ועל הפחד מלהרפות כי חוסר האונים מזכיר רגעי זוועה.

דיברנו על מחירים של זוגות פרודים שעוברים טראומה על איך זה משנה אותך כאישה כאם וכבת זוג. על המוכנות להסתפק ברסיסים של אור עד שתהיי שלמה שוב.

השאלות שאיתן יצאתי מהפרק הן, האם אפשר בזוגיות לנוח, להתמסר ולשחרר אחיזה ועדיין להרגיש בטחון ובשליטה? והאם אישה לבדה היא אכן אמיצה יותר מאשר כשיש לצידה גבר שאפשר טיפה להסתתר מאחוריו? מה דעתכם/ן?

למיטל היו פנטזיות על משפחה אידאלית, זוגיות אידיאלית והורות אידיאלית. בפועל היא חיה במציאות של זוג צעיר עם ילדים צעירים ועומס רב. הזוגיות נדחקת לפינה זנוחה.

היא היתה מתוסכלת וחיפשה את החופש והמימוש שלה. בשלב מסוים כבר לא יכלה לחיות את החיים שתגלגלה אליהם, וביקשה להפרד.

היא טרפה את הקלפים ועברה מסע של ריפוי, התפתחות מואצת, והרבה למידה על זוגיות, מיניות והורות.

מה שיפה ולא טריווילי בסיפור שלה הוא שמיטל לקחה אחריות על החלק שלה בזוגיות. היא הפסיקה להאשים את בן זוגיה, והתחילה לבדוק איך היא פגעה בזוגיות ומה היא יכולה לשנות בעצמה.

אחרי שהם חזרו סביב משבר רגשי של מיטל, הם תיקנו את הזוגיות שלהם. מיטל שיתפה אותי בשלושת הדברים שבהם הזוגיות שלה שונה היום לחלוטין ממה שהיתה בגלגול הקודם.

השאלה איתה יצאתי מהשיחה היא, האם כל זוג בכל מצב תעסוקתי, כלכלי, עם או בלי מעטפת של משפחה, יכול באמת בתוך שגרת החיים העמוסה של גילאי ה30+ למצוא דרך להשקיע בזוגיות ולטפח אותך. נשמע שהתשובה ברורה, אבל אני לא כל כך בטוחה. מה דעתכם?

על שירה שמעתי מזיו בן זוגה בשנה האחרונה, שהתארח אצלי בעבר.

היא דתל"שית. בת עשירית ואחרונה, והיחידה שהתגרשה.

לה עצמה יש ארבעה ילדים שנאלצו לחיות תקופה ארוכה בבית בו אמא ואבא נפרדו, אבל בצל סכסוך עמוק לא הפרידו בתים.

לצד הפרידה שירה גם עשתה שינוי תעסוקתי מפתיע שעזר לה גם להגדיר מחדש את הכח והעצמאות והזהות שלה.ניסינו להבין מה עומד מאחורי מושגים שחוקים כמו נרקסיזם וזוגיות רעילה.

דיברנו על הקטנה ולעומתה מציאת כוחות פנימיים לצמיחה וחיזוק עצמי.

שמחתי לשמוע על התיקון והריפוי שהיא חווה בקשר שלה עם זיו. קשר בו היא חווה אהבה ותקשורת בריאה, ובעיקר קשר שמאפשר לה להביא את עצמה במלואה, ולבוא כמו שהיא בבטחון ובנינוחות.

השאלה שנשארתי איתה בעקבות הפרק הוא למה הרבה נשים (ממש לא רק שירה), צריכות לקבל כאפה כדי להפסיק לאפשר לבני הזוג שלהן להקטין אותן ולעשות להן גז לייטינג. מה דעתכם ודעתכן?

לעלמה זהר יש עדיין פנטזיה שיש להרבה ילדים, שההורים שלה יחזרו (כשיפגשו בגן עדן). זה כל כך מתוק בעיניי.

היא התחתנה פעמיים, אבל דווקא מערכת היחסים המשמעותית ביותר שלה עם אב בנה, לא היתה כרוכה בנישואים. כשהיא פגשה אותו בפעם הראשונה היא ידעה שיהיה אב ילדיה, שזה מעניין כי זה היה יותר חזק מהידיעה שהם יהיו זוג.

הם היו יחד שנים בודדות, והיום הם הורים משותפים וגם חברים. הם עדיין יוצאים לבלות גם בלי הילד. הם עדיין רבים על שטויות ועושים ברוגזים של ימים. הם משפחה.

דיברנו על עצמאות ועל להיות לבד ועל אי הזדקקות לגבר, ומצד שני על התמכות הדדית כהורים וכחברים דווקא אחרי הפרידה.

דיברנו על להיות מפורסמת באפליקציות.

דיברנו על מעבר דירה שמתרחק מהאבא ואפילו על רילוקיישן.

דיברנו על רווחים ומחירים שמשלם ילד שאמא שלו מתחתנת שוב.

הגענו גם למחשבות ולדיבורים על גיל המעבר על זקנה וסקס.

השאלה שנשארתי איתה בסוף השיחה היא מה מרוויחים (כי מה משלמים זה די ברור) ילדים שאמא שלהם מתחתנת שוב (או עוברת לגור עם מישהו). מה דעתכן/ם?

~~

זו הזדמנות לספר לכם שעלמה תעביר סדנת כתיבה במהלך ריטריט יום שאני מנחה עם גלית אורן אבנשטיין ב30.1.26, בתל אביב.

עוד פרטים אצלי בפייסבוק Ori Nir Winter

לובה עלתה לארץ מאוקראינה עם אימה האהובה והמיוחדת. היא נפטרה כשהיתה צעירה מאוד בסמוך ללידה בנה הראשון.
אבא שלה לא עלה איתן לארץ. אחרי הרבה מאוד שנים של נתק, כשכבר גר בארץ, קראו לה מבית החולים וביקשו שתבוא כי הוא מאושפז וחולה מאוד . היא הצליחה לגלות אמפטיה ולהיות שם בשבילו.
היא ליוותה גם את בעלה שהיה חולה סרטן קשה מאוד. לאחר שהחלים, הם הבינו שנפשו לא החלימה מהטראומה שעבר, והם התגרשו אחרי שלא הצליחו לגשר על הפערים בינהם.
אחרי הגירושים היא נכנסה למערכת יחסים עם חבר ילדות. שנקטעה בעקבות תאונת דרכים קשה, שהותירה אותו נכה ועם פגיעת ראש קשה. היא ליוותה אותו עוד שנה באשפוזים ובטיפולים עד שאחותו שכנעה אותה לעזוב.
מגיל צעיר, לובה תמיד היתה עם גבר. אחרי הדרמות שעברה היא בחרה במודע להיות לבד. לצאת לבד, לבלות לבד. ללמוד להיות בלי גבר. לקחה לעצמה שנה עם עצמה בלבד.
השאלה שיצאתי איתה מהשיחה עם לובה היא האם כדי שתתקיים זוגיות היא צריכה להיות קצת יותר טובה מהלבד? מבינים למה אני מתכוונת? מה דעתכם?

טל עברה בילדותה התעללות מינית קשה. היא מחקה אותה מהזכרון ובגיל 28, ברגע אחד סביב החתונה שלה היא נזכרה בהכל. במקום לנקום ולכעוס היא בחרה לשקם את החיים שלה.

היא עברה טיפולים רבים, ובסופו של דבר לאחר שעברה ניסיון אונס בגיל 42, היא הבינה שטיפול מיני היא הדבר הנכון עבורה כדי לשקם את עצמה.

היא עשתה הסבה מקצועית, והפכה ממהנדסת בוגרת הטכניון, לפסיכותרפיסטית ולמטפלת מינית.

טל גרושה כבר לא מעט שנים, והיו לה לא מעט קשרים ומערכות יחסים, וזה מבלי שהייתה אי פעם באפליקציות. איך זה יכול להיות? גם על זה דיברנו.

טל היא אישה מרגשת ברמות. היא חכמה, עוצמתית, חיובית, ארצית ורוחנית כאחד. היא דוגמה שצריך ללמוד ממנה על שיקום ועל לקיחת אחריות על החיים שלנו.