ואם פרידה- סיפורים על גירושים ומערכות יחסים

כשהיא נכנסה לעולם הדייטים, לי החליטה לגשת לפרופיל שלה באפליקציות כמו אל מוצר שיש לשווק ולבדל. היא סיפרה לי על המסע שעברה דרך 50 דייטים על ספסל, משבר בריאותי וטיפול רגשי ועד לזוגיות הטובה שלה היום, שנמצאת במרחק של כמה שעות נסיעה ממנה.

היה משהו אחד שבו דעותינו היו ממש שונות, ואשמח לשמוע את שלכם/ן.

היא סיפרה שאחרי דייטים שלא צלחו, היא נהגה לתת ולבקש משוב, כדי ללמוד ממי שמולה איך להשתפר. אני בדיוק ההיפך. חושבת שאין בזה טעם, כי כל אחד יכול לראות בך משהו אחר, להתלהב או להירתע בדיוק מאותה תכונה.

אממש אמח לשמוע מה אתם אומרים. האם יש בזה תועלת?

"ואם פרידה אז ככה", היא סדרת פרקים קצרים, בהם מומחים בתחומי מערכות יחסים ופרידות, משתפים ברעיונות ובכלים פרקטיים, שאפשר לקחת וליישם ולשפר את מערכות היחסים שלנו עם בני או בנות הזוג שלנו ועם עצמנו.

הפעם, ענתה לשאלה שלי כרמית וייס , מנחת הורים, מוסמכת מכון אדלר, מתמחה בתהליכי פרידה וגירושים. ומטפלת רגשית בגישת LICBT. היא נתנה כמה דגשים וכלים חשובים שיכולים לעזור לכל הורה להיטיב את החיים של הילדים שלו או שלה אחרי פרידה. מה שהיה הכי מעניין זה שלהבדיל ממה שנהוג לחשוב, פרידה של הורים יכולה ממש לשפר לילדים את החיים.

אני מזמינה אתכם ואתכן לקחת לפחות דבר אחד מהפרק הזה ולישם אותו.

מיד לאחר שיעלה הפרק נפתח דיון בנושא בקהילת "ואם פרידה אז יחד" בפייסבוק. מוזמנים/ות להצטרף https://www.facebook.com/share/g/1DtEKnYjwi

~~~~~~~~

אפשר ליצור קשר עם כרמית וייס

ב: https://carmitweiss.co.il

או ב: [email protected]

או ב: 050-6619890

כבר עשור שלירון כותבת טור במעריב און ליין על תהליך הפרידה שלה ועל החיים כגרושה וכנשואה בשנית.

דיברנו על הילד שלה שקורא גם לבעלה הנוכחי "אבא", ועל הדכאון שחוותה אחרי הלידה שהבהיר לה בין היתר שהיא צריכה להתגרש.

הנושא שהיה שזור לאורך כל השיחה שלי עם לירון הוא נאמנות לעצמי לעומת ההשתדלות, כנות עצמית וידיעת האמת אל מול הסבלנות והנסיון שמערכת יחסים תצליח. (זה כמובן נכון לעוד תחומים בחיים)

היכן לדעתכם/ן עובר הגבול? מתי אנחנו צריכים לתת צ'אנס , להשתדל ולהיות סבלניים, ומתי אנחנו צריכים להבין שאנחנו מנסים לשכנע את עצמנו, שאנחנו מתחילים לבגוד בעצמנו ושהגיעה העת לשחרר ולהמשיך הלאה?

"ואם פרידה אז ככה", היא סדרת פרקים קצרים, בהם מומחים בתחומי מערכות יחסים ופרידות, משתפים ברעיונות ובכלים פרקטיים, שאפשר לקחת וליישם ולשפר את מערכות היחסים שלנו עם בני או בנות הזוג שלנו ועם עצמנו.

הפעם, ממש במהלך מבצע "שאגת הארי, נתן לנו תמיר ארז, מטפל זוגי עם מומחיות במיניות, כלים לחיזוק הזוגיות שלנו בזמן חירום בו הלחץ וחוסר הודאות שולטים.

אני מזמינה אתכם ואתכן לקחת לפחות דבר אחד מהפרק הזה ולישם אותו.

~~

אפשר ליצור קשר עם תמיר ארז- מטפל זוגי ופסיכותרפיסט גופני , עם מומחיות במיניות

באתר שלו: Tamirerez.co.il

או בטלפון: 0548072424

השם של הפרק עם ריקי מדבר בין היתר על שינוי דפוסים. ב(כמעט) גיל 60, אחרי 30 שנות זוגיות, כשיוצאים לחיים חדשים ולזוגיות חדשה זה נושא שמופיע במלוא תפארתו.

זה פרק עם המון צחוקים שמנסה לתת מקום גם לעצב ולרגשות קשים.

ריקי ואני דיברנו על תחושת האכזבה והבושה שהביאו עימם הגירושים, בפני אמא והדודות ובפני האנשים ברחוב, אפילו אלה שלא באמת מכירים אותה.

דיברנו על הודעה עקומה לילדים על הפרידה, ועל כעס וריחוק בעקבותיה וגם על איחוי הקשר איתם.

דיברנו על חברים טובים וגם על כאלה שמאכזבים.

דיברנו על פרק ב' וגם קצת על מלחמות.

השאלה שאיתה יצאתי מהשיחה עם ריקי, היא האם בן זוג בפרק ב' ששונה לגמרי מבן הזוג הקודם זו פשרה או הישג או תיקון, או מראה. מה דעתכן? דעתכם?

דפנה, או כמו שאני קוראת לה 'דפנול', היא חברה אהובה שלי כבר המון שנים. להבדיל ממני היא חיה בחו"ל, להבדיל ממני היא התחתנה ארבע פעמים, ולהבדיל ממני אין לה ילדים. עדיין יש לנו המון על מה לדבר.

בביקור המולדת האחרון שלה, התיישבנו לשיחה מיוחדת על סיפור חייה הזוגי/ משפחתי, שהתחיל כשהכרתי אותה בגיל 19 עם גירושי הוריה, והמשיך בארבעה חתונות, והאמת שגם בלוויה אחת.

היא אישה מאוד מיוחדת. אוהבת אדם על אמת.

צריך לדעתי ללמוד ממנה (ודיברנו על זה בפרק) על חוסר שיפוטית ועל התייחסות לחיים ולמערכות יחסים בקלילות.

היא באה פתוחה לסקור את הסיפור שלה ולענות בכנות על שאלות כמו: למה להתחתן בכל פעם מחדש, ולמה בעצם אין לה ילדים, למרות שהיא מאוד אוהבת ילדים.

דפנה היא אישה צנועה שחושבת שהסיפור שלה לא כזה מיוחד. היא אומרת שכולם מיוחדים, ובמקרה שלה זה פשוט נשמע יותר אקזוטי.

השאלה יצאתי איתה מהשיחה היא, האם באמת צריך לקחת את החיים ובעיקר מערכות יחסים יותר בקלילות, כדי שהן תצלחנה. מה דעתכם ודעתכן?

תמיר גבר שמבטא רגשות, והוא עזר לי לדייק את ההבדל בין שיח על רגש שבא ממקום שכלתני ומודע, לבין שיח רגשי. זה ממש לא אותו דבר.

דיברנו על הפער בשיח בין בני זוג בהם אחד יותר שכלתני ואחד יותר רגשי, ועל תרגול ופיתוח מיומנות בשיח מקרב.

תמיר הוא מטפל זוגי. דיברנו גם על טיימינג ומשך של טיפול זוגי והאם תוצאה טובה של טיפול כזה היא בהכרח שהזוג ישאר יחד. דיברנו גם על טיפול זוגי בזוגיות פרק ב' וג'.

נגענו קצת בנושא הכעס של ילדים שרואים את ההורים הגרושים שלהם בפריחה ומרגישים שהם בתחרות על תשומת הלב שלנו,

וגם קיבלנו סוף סוף הסבר למושג טנטרה ולקשר שלו למיניות.

יש בסוף הפרק גם בונוס: טיפים לשדרוג המיניות גם בלי ללכת לסדנאות.

השאלה שנשארתי איתה בסוף הפרק היא איך אפשר לגשר על הפער בתקשורת ובהתנהלות בכלל, בקשר בו אחת מבני הזוג רגשית יותר (בדרך כלל, מה לעשות, האישה) ואחד מבני הזוג (נו, הגבר) פועל הרבה יותר מהראש וחסום יותר רגשית, והאם זה שונה אצל בני זוג שהם מאותו מין? מה דעתכם?

יש בפרק הרבה מידע על שיטות לתרגול תקשורת טובה בזוגיות, והיכן למצוא מידע בנושא. זה הלינק לקורס הדיגיטלי של תמיר "יסודות מעשה האהבה"

https://advancedlovemaking.life/

את יוספה אני מכירה הרבה שנים. אני מחבבת ומעריכה אותה ואת הדרך האינדיבידואלית בה היא חיה את החיים.

יוספה היא אישה דעתנית ובולטת מאוד. בבית הספר של הילדים, ברחוב, ברשתות החברתיות.

היא בחרה ללמוד משפטים בגיל 50+ אחרי שהמדינה תבעה אותה.

היא משתמשת בפרובוקציות כדי לגרום לאנשים לשמוע את מה שיש לה להגיד.

למרות שהיא ידעה היטב לשם מה הגיעה אליי, היה קשה לה לדבר על אהבה וזוגיות. היא טוענת שהיא לא מבינה זוגיות, ושהיא לא כמהה אליה.

היא נעה בין דיבור על לימודי המשפטים והפעילות הפובליציסטית שלה לבין דיבור חופשי, אולי אפילו בוטה על סקס.

בסוף לדקות בודדות היא התרככה, הפגינה פגיעות, וכמעט הודתה בכך שהיא רוצה רומנטיקה ורגש.

אחת השאלות שנשארתי איתן בסוף הפרק היא, האם באמת יכול להיות סקס שמנותק באופן מוחלט מכל רגש? מה דעתכם?

אילאיל היא חברה טובה ומאוד אהובה שלי. מידי פעם אנחנו נוסעות לאילת יחד לכמה ימים. בפעם האחרונה החלטנו בנסיעה חזרה, לפתוח מיקרופון ולדבר.

דיברנו על חיים בזוגיות ארוכת טווח. על האתגרים, על הרווחים, ועל החופש שהיא ובן זוגה נותנים זו לזה וזה לזו כדי לצלוח אותה.

מאז שהיתה צעירה אילאיל נמשכת לחברת אנשים מבוגרים (הכוונה לזקנים). כך קרה באופן לא מפתיע שכבר שנים היא עובדת איתם, ובאופן טבעי היא חווה הרבה פרידות. גם על הנושא הזה אנחנו מדברות הרבה, וגם אליו נתנו הצצה בפרק הזה.

דיברנו גם על זוגיות, סקס וזימה של אנשים בגיל השלישי והרביעי, שזה נושא שאני תמיד חוקרת אותה לגביו ואני חייבת לומר שמה שהיא מספרת לי, נותן לי תקווה לעתיד :-).

אילאיל היא אישה חכמה שמבינה את החיים לעומק. אני אוהבת לפטפט איתה, ולהקשיב לה. כדאי לכם גם.

השאלה שיצאתי איתה מהנסיעה הזאת היא אילו פשרות עדיף לעשות בחיים בהקשרים של אהבה וזוגיות ועל מה לא לוותר. זו כמובן שאלה ענקית, אבל אם יש לכם אפילו משהו קטן להגיד לי עליה, אשמח לשמוע.

מאשה הלוי נחשבת לכוהנת ולדוברת של מערכות היחסים הא-מונוגימיות, למרות שהיא בכלל לא מתחברת למושגים כמו פוליאמוריה או א-מונוגמיה. היא פשוט חושבת שאנשים צריכים לקבל ולתת חופש לאהוב את מי שהם רוצים, מתי שהם רוצים, ובאיזה אופן שבא להם. פשוט ככה.

מאז שנכנסה בצעירותה למערכות יחסים זוגיות, היו לה כמה במקביל.היא שיתפה בפתיחות ובכנות שאני מאוד מעריכה, איך נראים החיים שלה עם שני בני זוג, על השיחה בה הודיעו לילדים ועל התגובות המגוונות שלהם אז וגם כיום.

מאשה מאוד אוהבת סקס, וחושבת שתשוקה זה דבר שכל אחד חייב לחוות בחיים.

ואם פרידה, אז דיברנו גם על ההורים שלה ועל הפרידות מהם לא מזמן.

השאלה שיצאתי איתה היא למה למען השם רבים מאיתנו (גם אני) מבינים שאם יחיו בכמה מערכות יחסים, ירוויחו מזה הרבה (בדיוק כמו בריבוי חברויות שאינן זוגיות), ועדיין לא מסוגלים לחיות כך. אנחנו לא מפסידים? מה דעתכם ודעתכן?