שחר בן מאיר הוא עורך דין ופעיל ציבורי.  

״התפקיד של המערכת המשפטית הוא לגשר על הפער בין החוק לכללים של מוסר וצדק. אני רואה את עצמי אנרכיסט, אבל למערכת המשפטית יש לה מקום לעשות את התפקיד הזה. המילה אנרכיסט יותר מדי גדולה, אבל נזרום איתה, אני לא שייך לשום הארגון״. 

״חלק מהעתירות שהגשתי בתקופה שנתניהו היה ראש ממשלה, היו עם יובל יועז. עצרנו מירושלים לאכול חומוס. הוא שאל אותי מה התיק החשוב שלי? אמרתי לו לדעתי התיק של תנובה של הקוטג׳. עד אז אף אחד בישראל לא הצליח בתביעה ייצוגית על מחיר מופרז. ב-2016 התביעה הזאת אושרה וזאת הייתה הפעם הראשונה בישראל. אחריה, היו עוד לא מעט תביעות, חלק אושרו, חלק לא אושרו, העילה הזאת מומשה בישראל דרך הקוטג׳ ותביעות אחרות. המערכת המשפטית זה לא מדע של מתמטיקה. מערכת משפטית זה מערכת שחיה בתוך חברה נתונה״. 

״צריך להבין בין המושג פוליטי למפלגתי. אני לא חבר בשום מפלגה. הרעיון להיות במפלגה הוא מנוגד לאופי שלי. אני שייך יותר לצד השמאלי. היהדות של לרוץ עם דגלים בירושלים, זה לא יהדות בעיניים שלי. העובדה שאתה יהודי והמדינה יהודית, היא מטילה עליך חובות. האירוע המכונן של העם היהודי זה מעמד הר סיני, מה קרה באירוע המכונן הזה? הם קיבלו אדמות בשטחים הכבושים? הם לקחו על עצמם חובות״. 

״התפקיד של העיתונות זה לבקר את השלטון. צריך חופש ארגוני בעיתונות. למשל ׳ישראל היום׳, זה פוגע בחופש העיתונות, גם בחופש הבחירות שלנו. נתניהו קיבל עיתון תעמולה שלם, שמחולק בחינם, והוא עדיין לא היה מרוצה. אני הגשתי עתירה ליו״ר וועדת הבחירות שיכריז על כל העיתון כתעמולה. המשיבים טענו שליו״ר וועדת הבחירות אין בכלל סמכות להכריז על עיתון שלם כתעמולה. הוא לא קיבל את הטענה שלהם, הוא קיבל את הטענה שלי״. 

״אני לא יודע איך יקבל תיק 4000, לפרקליטות יש מכשולים לא קטנים להוכיח את עבירת השוחד, אבל יש עוד הרבה עדים וצריך להמתין. ביחס עבירת הפרת האמונים, המצב של הנאשם הרבה יותר קשה. הפרת אמונים זה קיים. אני לא רואה איך הוא יוצא מזה״.