כידוע, בתנ"ך, שם הדבר מעיד על מהותו. לחג הפסח ניתנו הרבה שמות, אך ניתן לראות שחכמים התמקדו והעדיפו לקרוא לו דווקא 'זמן חירותנו'. אך מדוע? למה מתוך עניינים רבים כל כך שהתגלו ועלו ביציאת מצרים ובגאולת ישראל - ההתמקדות נעשית דווקא בנקודה זו, בנקודת השחרור מהעבדות? למה חג שמבטא את היסוד והשורש של עם ישראל, נבחר להיקרא על שם השחרור מהעבדות? מהי בעצם הגדוּלה המצויה בנקודה זו?

שאלת החכם מופיעה כחלק מסדר ההגדה, ואנו קוראים אותה בכל שנה. אך, מה המשמעות של החזרה על שאלה זו, שוב ושוב לשמוע את דברי החכם ושוב ושוב לקרוא את התשובה שעונים לו. מה יוצא מהחזרה הזו על אותם הדברים, ומה יכולים אנחנו ללמוד מדברים אלו בכל פעם מחדש?

כמה חייבים לשתות בארבע הכוסות? האם חייבים לשתות דווקא יין? במָה צריך להתחשב כשמשתמשים ביין שביעית? מהו חיוב אכילת המצה ופרטיו, ומי מחוייב בו? מתי זמן האפיקומן ומהם פרטי חיוב אכילתו? מותר בכלל לצחצח שיניים אחרי אכילת האפיקומן? מהי בדיוק ההסבה? מתי חייבים להסב? - ומספר עצות מועילות להסבה ובאפיקומן.

גאולת מצרים כמוה כתיאור הגאולה, כמעוף הנשר - 'ואשא אתכם על כנפי נשרים'. גאולה בעלת תהליך מקדים וארוך, אשר מסתיימת במהירות גדולה, בחיפזון. גאולה אשר כנשר, נדמית כנקודה רחוקה וקבועה בשמים, נקודה שרק מתרחקת ומתרחקת ממך, עד אשר בתנועה אדירה ובתנופה - צולל אליך הנשר. מגיעה הגאולה ברגע אחד. אם כן, מה יכולים אנחנו ללמוד מהגאולה כשמתוארת היא כך? מה יציאת מצרים מגלה לנו גם על התקופה בה חיים אנו עכשיו, על גאולה ותהליכים?

בהגדה של פסח שני רבדים, אחד גלוי והשני נסתר. הגלוי - סיפור העבר, סיפור יציאת מצרים. הנסתר - צפיה לעתיד, צפיה לליל הסדר במקדש הבנוי על מכונו.

חכמים הטמיעו בהגדה את עולמם ההגותי ואת כשרונם המתודלוגי, וכך נוצרה היצירה המופלאה של ההגדה. בשיעור זה נברר מה מטרתה של ההגדה ומדוע השקיעו בה חכמים השקעה כל כך משמעותית. 

אדישות היא אויב גדול של האנושיות. השומע את סיפור יציאת מצרים אינו יכול להישאר ציני, והוא אמור להבין את המשמעות הקיומית של סיפור זה, ולהפנים את ההשלכה של הסיפור על חייו. אדם עם טיפת רגישות אמור לפרוץ בשירה אדירה של הודיה לקב"ה על כל הטוב שהוא זכה בו.

מדוע קוראים את שיר השירים בפסח והאם מדובר בספר קודש? מהן הדמויות השותפות במגילה זו, מה אופיין ומה תפקידן? במהלך השיעור יתבררו שאלות אלו כשאלות יסוד ומבוא ללימוד מגילת שיר השירים המלאה צפנים ורמזים, ולא משאירים מקום לספק בכך שמדובר במשל.

במהלך השיעור הרב סקר מקורות שונים ביחס למספר נקודות במצוות סיפור יציאת מצרים - מדוע לא מברכים על מצווה זו, האם נשים חייבות במצווה ומה עניינה של האמירה "פסח מצה ומרור". מתוך מכלול הדברים העלה הרב את הדגשת מימד החוויה שבסיפור יציאת מצרים ובצורך בהתחדשות הסיפור בכל שנה, התחדשות החורגת ממחזור הסיפור שסופר בעבר אל עבר סיפור רלוונטי וחדש המכניס את המספר לשרשרת הדורות המספרת ביציאת מצרים.

מה מיוחד בליל הסדר, ובמה שונה מצוות סיפור יציאת מצרים מהמצווה להזכיר את יציאת מצרים בכל יום? במה באה לידי ביטוי אופייה של מצווה זו שמוגדרת כסיפור ולא כהזכרה? במהלך השיעור הרב סקר סיפורי יציאת מצרים שונים מהתנ"ך כהדגמה למימושים שונים של מצוות סיפור הגאולה - יציאה ממצרים והגעה לארץ, התקרבות לעבודת ה' לאחר שאבותינו היו עובדי עבודה זרה ויציאה מעבדות לחירות.