בהגדה של פסח שני רבדים, אחד גלוי והשני נסתר. הגלוי - סיפור העבר, סיפור יציאת מצרים. הנסתר - צפיה לעתיד, צפיה לליל הסדר במקדש הבנוי על מכונו.

חכמים הטמיעו בהגדה את עולמם ההגותי ואת כשרונם המתודלוגי, וכך נוצרה היצירה המופלאה של ההגדה. בשיעור זה נברר מה מטרתה של ההגדה ומדוע השקיעו בה חכמים השקעה כל כך משמעותית. 

אדישות היא אויב גדול של האנושיות. השומע את סיפור יציאת מצרים אינו יכול להישאר ציני, והוא אמור להבין את המשמעות הקיומית של סיפור זה, ולהפנים את ההשלכה של הסיפור על חייו. אדם עם טיפת רגישות אמור לפרוץ בשירה אדירה של הודיה לקב"ה על כל הטוב שהוא זכה בו.

מדוע קוראים את שיר השירים בפסח והאם מדובר בספר קודש? מהן הדמויות השותפות במגילה זו, מה אופיין ומה תפקידן? במהלך השיעור יתבררו שאלות אלו כשאלות יסוד ומבוא ללימוד מגילת שיר השירים המלאה צפנים ורמזים, ולא משאירים מקום לספק בכך שמדובר במשל.

במהלך השיעור הרב סקר מקורות שונים ביחס למספר נקודות במצוות סיפור יציאת מצרים - מדוע לא מברכים על מצווה זו, האם נשים חייבות במצווה ומה עניינה של האמירה "פסח מצה ומרור". מתוך מכלול הדברים העלה הרב את הדגשת מימד החוויה שבסיפור יציאת מצרים ובצורך בהתחדשות הסיפור בכל שנה, התחדשות החורגת ממחזור הסיפור שסופר בעבר אל עבר סיפור רלוונטי וחדש המכניס את המספר לשרשרת הדורות המספרת ביציאת מצרים.

מה מיוחד בליל הסדר, ובמה שונה מצוות סיפור יציאת מצרים מהמצווה להזכיר את יציאת מצרים בכל יום? במה באה לידי ביטוי אופייה של מצווה זו שמוגדרת כסיפור ולא כהזכרה? במהלך השיעור הרב סקר סיפורי יציאת מצרים שונים מהתנ"ך כהדגמה למימושים שונים של מצוות סיפור הגאולה - יציאה ממצרים והגעה לארץ, התקרבות לעבודת ה' לאחר שאבותינו היו עובדי עבודה זרה ויציאה מעבדות לחירות.

מורה טוב יודע לגרום סקרנות לימודית, אך הסקרנות לבד אינה מספיקה, ומורה טוב צריך לתת מענה לסקרנות, ולהשאיר ביד התלמיד מענה החרוט בתודעתו. בשביל כך ממקדים חכמים את ההגדה כולה לשלושה מסרים קצרים - פסח, מצה ומרור.

האינטלקט אינו דרך לבירור אמת ושקר בלבד, אלא גם דרך לחוות חוויות, וחוויה אינטלקטואלית היא חוויה ככל החוויות האחרות. חכמים תיקנו לנו לחוות את סיפור יציאת מצרים בדרכים שונות וגם דרך חוויה אינטלקטואלית.

על אף שבסיסה של עבודת ה' הרגילה היא במעשים, דווקא בליל הסדר על האדם לבצע את המצווה באופי של חירות, בעולמו הפנימי, ולאו דווקא בצורה מעשית כלשהי. כיצד הדבר בא לידי ביטוי? במהלך השיעור הרב סקר מספר דרכים להגיע לחירות על פי האופי של ליל הסדר.

האם מותר לבער לפני פסח פירות שביעית שהם חמץ? מחד ישנו חיוב ביעור חמץ ומאידך יש דין של 'לאכלה ולא לשריפה'. במהלך השיעור מתבררת שאלה זו לאור דין שריפת תרומה, שגם בה יש דין 'משמרת תרומותיי'.