מורה טוב יודע לגרום סקרנות לימודית, אך הסקרנות לבד אינה מספיקה, ומורה טוב צריך לתת מענה לסקרנות, ולהשאיר ביד התלמיד מענה החרוט בתודעתו. בשביל כך ממקדים חכמים את ההגדה כולה לשלושה מסרים קצרים - פסח, מצה ומרור.

האינטלקט אינו דרך לבירור אמת ושקר בלבד, אלא גם דרך לחוות חוויות, וחוויה אינטלקטואלית היא חוויה ככל החוויות האחרות. חכמים תיקנו לנו לחוות את סיפור יציאת מצרים בדרכים שונות וגם דרך חוויה אינטלקטואלית.

על אף שבסיסה של עבודת ה' הרגילה היא במעשים, דווקא בליל הסדר על האדם לבצע את המצווה באופי של חירות, בעולמו הפנימי, ולאו דווקא בצורה מעשית כלשהי. כיצד הדבר בא לידי ביטוי? במהלך השיעור הרב סקר מספר דרכים להגיע לחירות על פי האופי של ליל הסדר.

האם מותר לבער לפני פסח פירות שביעית שהם חמץ? מחד ישנו חיוב ביעור חמץ ומאידך יש דין של 'לאכלה ולא לשריפה'. במהלך השיעור מתבררת שאלה זו לאור דין שריפת תרומה, שגם בה יש דין 'משמרת תרומותיי'.

אין סיפור ללא עלילה, וגם לסיפור יציאת מצרים יש עלילה. נחלקו האמוראים מהי העלילה, ואנו פוסקים כשני הדעות. משמעות הדבר שבליל הסדר אין אנו מספרים סיפור אחד על יציאת מצרים, אלא אנו מספרים שני סיפורים שונים.

הסקרנות היא הבסיס לתהליך של למידה, ולכן ההדרכה המתודולוגית כיצד ליצור סקרנות היא הפתיחה להגדה של פסח.

לקראת פסח, מנהגים והלכות בהכנות לחג.

מדוע בעל ההגדה בוחר לענות לבן הרשע בפסוק שנזכר בתורה כתשובה לבן שאינו יודע לשאול? מה מאפיין את קורבן פסח? מצד אחד קורבן חובה שכל אחד מישראל חייב בו ומצד שני אינו נחשב קורבן ציבור? מה הרעיון שהוא מבטא?

הרמב"ם משתית את המצווה לספר ביציאת מצרים בליל הסדר על הפסוק "זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים", כלומר יסוד המצווה הוא הזכירה. ביאור הייחודיות של זכירה זו ביחס למצוות זכירת יציאת מצרים שבכל יום ויום, והמהות המיוחדת של ליל הסדר.

מדוע לליל הסדר קוראים כך? הלא דווקא בלילה זה נעשו דברים רבים שלא כסדר, המצה נעשתה בחיפזון, הגאולה היתה ניסית - מהו הסדר שבלילה זה? במהלך השיעור הרב עונה על שאלה זו מכמה זוויות שונות המאירות את הלילה הזה באור חדש.