בתחילת ליל הסדר אנו מכריזים על המצה כעל לחם עוני. מה המשמעות של המצה מעבר לזיכרון שיעבוד מצרים? האם ניתן למצוא בעוני משמעות לגאולה? הרב מסביר את מהות הייחס בין מאפייני העוני והגאולה הקיימים במצה, החל מעיו ןבפשט המפרשים וכלה בהצגת כיוונים אמוניים בתהליך הגאולה.

הסיבה שאנו פותחים את ה'מגיד' בפרשיית "ארמי אובד אבי" - ולא בספר שמות - היא כדי שנחווה את הסיפור מנקודת מבט של התבוננות כלפי העבר מתוך הטובה שיש לנו.

ההגדה נראית למתבונן בה כאוסף דברים שאינו קשור זה לזה. נעיין במקור להגדה, ומתוך כך נבין את הסדר וההיגיון שבסדר ליל הפסח.

ההגדה היא יצירה מופלאה הנותנת למצוה מהתורה משמעות רבת עוצמה שעם ישראל לדורותיו גדל ומתחנך על גביה. נפתח את הסדרה בהבנת המצוה מהתורה ובתוספת של חכמים למצוה זו. 

ההלל מחולק לשני חלקים בין חלק ה"מגיד" ולחלק ה"הלל", ומתוך כך עולה שאלה מה מקומו של ההלל בליל פסח. בליל הסדר ההלל הוא לא כמו הלל הקורבן אלא משהו ספונטני וטבעי יותר.

מצוות סיפור יציאת מצרים עניינה העברת האמונה לבנים. בליל הסדר אנו מבססים את האמונה על החיבור ההסטורי: 'בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים'. חובה עלינו להשקיע בהעברת המסורת לכל הבנים ובמיוחד ל'רשעים', להשריש בקרב הבנים את האמונה.

הרב הסביר את מבנה ההגדה כנובע משילוב של שתי תפיסות - חינוכית ומחשבתית. מצד אחד מהצד החינוכי אנו מתמקדים ב'עבדים היינו' וביציאה הפיזית ממצרים. אבל מבחינה מחשבתית עלינו להבין שהסיפור מתחיל באברהם אבינו ומסתיים ב'קרבנו המקום לעבודתו'.

רבים מסבירים את חומרת איסור חמץ משום שהוא מסמל את היצר הרע. הרב העמיק ברעיון זה לאור כמה מתורותיו של ה'תפארת שלמה' (האדמו"ר מרדומסק) על פסח.

מצוות סיפור יציאת מצרים עניינה העברת האמונה לבנים. בליל הסדר אנו מבססים את האמונה על החיבור ההסטורי: 'בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים'. חובה עלינו להשקיע בהעברת המסורת לכל הבנים ובמיוחד ל'רשעים', להשריש בקרב הבנים את האמונה.

הרב עמד על המבנה של ארבע שאלות 'מה נשתנה' שמבטאות את המתח הקיים בליל הסדר בין השעבוד והקושי לבין החירות, המלכות והשמחה.