ומתוק האור - פודקאסט עיוני בהלכה ובמחשבה

לינק לאתר

__________________

בשיעור האחרון שלנו על פסח, עסקנו איך לא? בליל הסדר.

הלילה אליו מתנקזת כל העשייה שלנו בתקופה האחרונה, כל הניקיונות, כל הקניות, כל העבודה הקשה, הכל בשביל הרגע הזה.

לא אמרתי אלא בשעה שמצה ומרור מונחים לפניך.

__________________

עברנו יחד על ההגדה, ממש לפי הסדר של קדש ורחץ והשתדלנו לעסוק בכל סימן גם מהפן ההלכתי וגם מהפן המחשבתי.

__________________

ושאלנו שאלות, כי זה מה שעושים בפסח, לא?

שואלים שאלות.

שזה בכלל דבר מעניין, למה שואלים כל כך הרבה שאלות?

ויש לרב קרדוזו רעיון נפלא פה, שחופש נמדד ביכולת לשאול שאלות, בדיקטטורות לא שואלים, עבד לא שואל - הוא פשוט עושה.

בן חורין הוא מי שמסוגל לשאול שאלות.

__________________

לקראת הסוף, דיברנו על מידות הנפח של חז״ל וניסינו להבין איך הגענו ממידת ״זית״, למשהו שהוא יותר דומה לאפרסק :)

דיברנו על השיעורים השונים ומה לנהוג למעשה.

__________________

פסח כשר ושמח!

__________________

נשמח לשיתופים ותגובות

לינק לאתר

__________________

שיעור מיוחד לכבוד פסח, הפעם על הכשרת המטבח.

__________________

פתחנו במקור לגיני בליעה ופליטה, דיברנו על סוגי כלים שונים ממתכת ועד לחרס.

דיברנו על הדעות השונות לגבי כלי זכוכית, ועל הדעות השונות לגבי כלי מתכות בימינו.

__________________

ואז עברנו לדבר על כשרות המטבח בפסח, עברנו ממש על כל הכלים השונים, מקרר, תנורים, מיחם, כיריים.

הסברנו איך להכשיר כל דבר ודבר.

מקווה בעז״ה שהיה ברור, ושיהיה לנו פסח כשר ושמח.

__________________

נשמח לשיתופים ותגובות

דף המקורות בספריא

לינק לאתר

__________________

והפעם צללנו לתוך הלכות תערובות, אבל לא ממש דיברנו על תערובות בפסח, הרי לרובנו זה לא באמת רלוונטי.

כמה פעמים כבר קרה לכם שנפלה לכם חיטה לתוך התבשיל בפסח?

__________________

אבל ידיעת דיני התערובות בפסח, תעזור לנו בהבנת הלכות אחרות שחשובות לנו לכשרות המאכלים.

למשל, מה הדין של מאכל שיש בו רק מעט חמץ, האם הוא בטל ב60?

​הבאנו את המקורות לאיסור התערובת בפסח, ולמדנו שלדעת חלק מהראשונים, יש בפסח איסור לאו מיוחד על תערובת.

__________________

עצרנו כדי להבין למה, הרי בכל התורה יש הלכות תערובות למה צריכים לאו מיוחד לחמץ?

הבאנו מהרב חיים סבתו חידוש מעניין של סבו, על הקשר בין המילה ״כל מחמצת לא תאכלו״, לבין ״תועבת השם כל גבה לב״.

בנוסך דיברנו גם על החשיבות של המצה כמבטאת את היותנו שווים, כולנו בני אדם, ואין לאחד להתנשא על חברו.

כל כך הרבה פעמים בהיסטוריה המדוכא הפך למדכא, ואת הדבר הזה בדיוק התורה מנסה למנוע.

היא רוצה שדווקא בזמן מכת בכורות, נאכל לחם עוני.

אלו דברים שהבאנו בשם בעל ספר התודעה.

__________________

אחרי שהבנו את עקרונות הלכות תערובות והביטול, ואחרי שהכרנו את חמץ נוקשה ואת דיני נפסל מאכילת כלב, עברנו לדון במוצרים.

דיברנו על תרופות בפסח, ועל סבונים, משחות שיניים ומשחות נעליים.

מה מהם צריך כשרות ומה לא?

וגם איך בודקים אם משהו באמת נפסל מאכילת כלב?

__________________

נשמח לשיתופים ותגובות

דף המקורות בספריא

לינק לאתר

אז המשכנו בהלכות מצה, והפעם על מצה עשירה ועל שרויה.

אבל רגע קודם, הבאנו את דברי פרופסור זהר עמר על הקשר המרתק בין מחמצת למצרים.

__________________

מסתבר שלחם חמץ היה גאוות מצרים, המצרים היו מומחים לענייני לחם עד כדי שהיה להם ״שר האופים״, שר מיוחד ממונה לענייני אפייה והחמצה.

הבאנו עוד דוגמאות נוספות לענין הזה, כמו בסיפור יוסף ועוד.

__________________

את זה בדיוק רצתה התורה להרחיק מאיתנו, הרי דבר ידוע הוא (כך טוען הרש״ר הירש וכך החזיק הרב זקס) שהתורה ניסתה להרחיק אותנו כמה שיותר מתרבות מצרים הקלוקלת.

על הרקע הזה ברור שהתורה הייתה צריכה להרחיק אותנו מהלחם העשיר והחמץ של מצרים, חזרה אל לחם העוני של הפלאחים העבריים.

__________________

משם עברנו לדבר, איך לא? על מצה עשירה.

הבאנו את המקורות בחז״ל לנושא עיסה שנילושה במי פירות, ראינו את דעות הראשונים השונים בנושא, ועדות של רבי אברהם בן הרמב״ם שדעתו של אביו למעשה להחמיר בזה.

__________________

ראינו את דעות האחרונים ואז עברנו לדבר על עוגיות פפושדו.

הסברנו את שיטות המקילים, והבאנו את החששות שיש בנושא הזה.

השתדלנו להציג את הדברים כפי שהם, דבר אמור מפי אומרו.

__________________

לקראת סוף השיעור עברנו לדבר על מצה שרויה, מה מקור המנהג ובמה באמת צריך להיזהר.

והאם יש מניעה למרוח שוקולד על המצה למי שמחמיר בשרויה? ספוילר: לא.

__________________

נשמח לשיתופים ותגובות

https://www.sefaria.org.il/sheets/553043.72?lang=he&with=all&lang2=he

לינק לאתר

________________

אז דיברנו על חמץ, אבל באופן מפתיע רוב הפוסקים לא עסקו בשאלה מה זה בכלל חמץ.

כלומר לכולנו ברור שחמץ נוצר מעירוב של קמח ומים, אבל מה התהליך שקורה שם?

ולמה הגמ׳ אומרת שעיסת אורז שתפחה היא לא חמץ?

_________________

הבאנו את ההגדרה הביוכימית של חמץ והסברנו את ההשלכות שלה.

ראינו את המקורות שדנו בהבדלים בין חמשת מיני דגן לשאר הדגנים והקטניות, ואת דברי הגמרא המפורשים שבקטניות אין דיני חמץ.

_________________

ורג לפני שהמשכנו עסקנו בחומרת איסור חמץ. הבאנו את דברי הרדב״ז שלא מצא שום סיבה הלכתית לכך שחמץ כל כך חמור, והיה חייב להשתמש בסיבה הרעיונית שחמץ הוא יצר הרע.

הבאנו גם את הסברו של המהר״ל, למה מצה היא לחם עוני, ולמה זה חשוב במיוחד בתחילת הדרך.

__________________

משם עברנו לדבר על מנהג הקטניות, למה האשכנזים לא אוכלים קטניות בפסח.

הבאנו שלוש הסברים מדברי בעל הגהות מיימוניות.

הבאנו את דברי ר״י עמדין שממש רצה לבטל את מנהג הקטניות, ואת דברי החולקים עליו.

עסקנו בהלכות קטניות ואת ההבדל בין קטניות אפויות לשמן קטניות.

__________________

נשמח לשיתופים ותגובות

דף המקורות בספריא

לינק לאתר, לתגובות ומעקב

________________

בפרק הזה שהוא הפרק הראשון מהלכות פסח, עקבנו אחרי המקורות למצוות בדיקת חמץ.

מדברי התלמוד הבבלי ברור שזו מצווה דרבנן, אבל מעניין לראות שמהירושלמי דווקא משמע שיש לזה לפחות אסמכתא מהתורה.

________________

אבל למה בכלל בודקים חמץ?

ראינו את מחלוקת רש״י והתוספות בענין, וצללנו לדברי הערוך השולחן כדי ללמוד את ההבדלים ביניהם והתוצאות (הנפק״מ) ההלכתיות.

בין היתר דנו באיסור ״בל ייראה ובל ימצא״, ובגדרי מצוות ״תשביתו״.

_________________

לאורך כל השיעור למדנו גם את הצד המחשבתי של ההלכה, שהרי ההלכה לא מנותקת מהמטרה.

אם התורה אמרה לבדוק חמץ, ודאי שיש כאן ענין בפני עצמו.

הבאנו את דברי הרב י״צ רימון, והחידוש שלו שרק בגלל שחז״ל תיקנו הרחקה כזאת מחמץ, של חיפוש בחורים וניקוי יסודי, אנחנו כל כך נזהרים היום מחמץ.

________________

אז אם כך ודאי שיש דברים בגו, אז הבאנו את דברי הרב קוק, שהחירות האמיתית היא כשהאדם נאמן לצלם האלוקים שבתוכו, אבל כל הזמן צלם האלוקים שלנו מוסתר על ידי כל מיני דברים חיצוניים.

לפני שנזכה לחירות בפסח, אנחנו צריכים לעמול להסיר את כל החמץ, כל האוויר שממלא אותנו ומסתיר לנו את עצמנו.

_________________

דף המקורות זמין באתר ספריא