סמי נחמיאס, החוקר הפרטי, מבין שבשביל לבצע פריצה כמו זו שאירעה במוזיאון לאמנות האיסלאם צריך פורץ מחונן - וצוות. ההבנה הזאת, לצד טיפ שהוא מקבל מאסיר משוחרר, מובילים אותנו לחשוד באחד הפורצים הגדולים בתולדות ישראל. כינויו: המוח. כשברזומה של "המוח" כבר שתי פריצות נועזות במיוחד, זה רק מתבקש שהזרקור יופנה אל הפורץ הירושלמי שכל המדינה כבר שמעה עליו. אבל האם התפנית בעלילה, שמגיעה 24 שנים אחרי השוד, תחזק את החשד נגדו - או שמא תזכה אותו?

את הסדרה הפיקו גיא בן נון ובן אור הברי. מגישה: שפרה קורנפלד.
רוצים לשמוע את פרקי ההמשך? הם כבר באוויר! חפשו באפליקציית הפודקאסטים שלכם ״שוד השעונים הגדול״

החשוד המרכזי הראשון הוא השען הארמני, שעובד במוזיאון ומתחזק את האוסף היקר. לחוקרים יש את כל הסיבות לחשוד בו: יש לו גישה למוזיאון, הוא מכיר את המבנה ואת האוסף היטב, ובקיא ברזי המסחר בתחום. אבל האם יצליחו למצוא הוכחה חותכת למעורבות שלו? ומה מגלה החוקר הפרטי שמחליט להיכנס לחקירה ללא הזמנה?


את הסדרה הפיקו גיא בן נון ובן אור הברי. מגישה: שפרה קורנפלד.
רוצים לשמוע את פרקי ההמשך? הם כבר באוויר! חפשו באפליקציית הפודקאסטים שלכם ״שוד השעונים הגדול״

באפריל 1983 הגיעו עובדי המוזיאון לאמנות האיסלאם לעוד יום עבודה, ונדהמו לגלות שמאה ושישה פריטים מאוסף השענות השלישי בשוויו בעולם - נגנבו. שלל בשווי רבע מיליאד דולר נעלם מהמוזיאון הקטן בירושלים, והמשטרה נכנסה מיד לחקירה. מי היו החשודים המידיים? איך נראתה זירת הפשע הלא-אופיינית-בעליל? וכיצד הגיע מלכתחילה אוסף יקר כל-כך למוזיאון לא מוכר בירושלים?

את הסדרה הפיקו גיא בן נון ובן אור הברי. מגישה: שפרה קורנפלד.
רוצים לשמוע את פרקי ההמשך? הם כבר באוויר! חפשו באפליקציית הפודקאסטים שלכם ״שוד השעונים הגדול״

מלאכת הכתיבה, ולא רק במדע הבדיוני, אינה מסתיימת ברגע שבו הסופר כותב את המילים 'סוף' וקם מהכסא. מאותו הרגע, ולעיתים אפילו הרבה קודם לכן, נכנסים לתמונה שרשרת ארוכה של בעלי תפקידים שלכל אחד מהם יש את היכולת לרומם את הספר- או לרסק אותו. סיפורו של ז'ול ורן, אחד מהסופרים הגדולים של המדע הבדיוני ובכלל, הוא דוגמא מאלפת לשתי האפשרויות הללו. כיצד הציל עורכו את וורן את הקריירה של הסופר הטירון לפני שהספיקה אפילו להתרומם מהקרקע - וכיצד כמעט חיסלו תרגומים גרועים את המוניטין שלו?
האזנה נעימה,
רן

אלברט איינשטיין נחשב לאחד מאבותיה המייסדים של תורת הקוונטים - אבל חוסר הנכונות שלו לקבל את המוזרוּת של התיאוריה הזו כפשוטה יצרה פער הולך וגדל בינו ובין קהילת הפיזיקאים.
איינשטיין לא ויתר: כשנה לאחר שברח מגרמניה הנאצית והצטרף למכון למחקר מתקדם בפרינסטון, ארה"ב, הוא חבר לשני פיזיקאים אחרים - בוריס פודולסקי ונתן רוזן - ויחד, השלושה הסתערו על תופעה נוספת ובעייתית במיוחד של תורת הקוונטים, מתוך כוונה ברורה להשתמש בה כדי להוכיח לכל שאר עולם הפיזיקה שתורת הקוונטים לא נכונה - או לכל הפחות, שחסר בה משהו מהותי ועמוק מאוד.

האזנה נעימה :-)
רן

בימינו, רק מעטים זוכרים עד כמה היינו קרובים, לפני קצת מעט ממאה שנים, לאבד את היין כפי שאנחנו מכירים אותו. כנימה זעירה בשם 'פילוקסרה' עמדה להשמיד את כל זני גפן היין בכל העולם. צרפת, אומת היין הגאה, עמדה על סיפו של אסון כלכלי ותרבותי אדיר. כיצד הסתיימה מלחמת העולם כנגד הכנימה הזעירה?

במשך קרוב לשלושים שנה ביצע חיל הים עשרות מבצעי חיפוש אחר הצוללת האבודה אח"י דקר, כשהוא נסמך על מחקרים שנעשו על מצוף הירכתיים של הצוללת שמהן עלה כי הדקר שוכבת בעומק רדוד יחסית. אבל באמצע שנות התשעים החליטו בחיל לפתוח את הראש לכיווני מחשבה אחרים - וההחלטה הזו הובילה בתוך זמן לא רב לפריצת דרך בחקירה.
תודה למרואיינים בפרק: מאיר כתר, הדר קמחי ויחיאל געש. תודה לנתן פוזניאק שסייע בתחקיר ובראיונות.
אני מקדיש את הפרק הזה למשפחותיהם של חללי הדקר.
האזנה נעימה,
רן

בינואר 1968 עשתה אח"י דקר את דרכה מנמל פורטסמות' שבאנגליה לביתה החדש בישראל. בדרך, הצוללת החדשה והמתקדמת ביותר של חיל הים הייתה אמורה לעשות את מה שאף צוללת ישראלית לא עשתה לפניה: לחצות את הים התיכון כולו, מגיברלטר ועד חיפה - מתחת למים.
ואז, בעשרים וחמישה בינואר, היא נעלמה - ועל סיפונה שישים ותשעה לוחמים: האסון הגדול ביותר בתולדות הצי הישראלי. הרמז היחיד לגורלה של הדקר היה מצוף סימון חירום שנשטף אל חופיה של
רצועת עזה, והיווה את יריית הפתיחה לחקירה בלשית חסרת תקדים שנמשכה
שלושים שנה.
האזנה נעימה,
רן

ששוגרה תחנת החלל 'מיר' בשנת 1986, העולם היה לפות במלחמה קרה בין ארצות הברית וברית המועצות, והוואקום שמעל האטמוספירה היה נחלתן הבלעדית של סוכנויות חלל ממשלתיות. חמש עשרה שנה מאוחר יותר, כששבה מיר לכדור הארץ, העולם אליו חזרה היה שונה לחלוטין. זהו סיפורה של מיר, תחנת חלל שהייתה אחד מהפרוייקטים השאפתניים ביותר שהגתה האנושות. מיר סבלה מכמה תאונות מסמרות שיער, ביניהן שריפה בתוך התחנה והתנגשות עם חללית אספקה שפערה חור בדופן התחנה- אך עשתה היסטוריה בכל קנה מידה.

בנייתן של מכונות משתכפלות - דהיינו, מכונות המסוגלות ליצור עותקים חדשים של עצמן - היא קלה יותר מכפי שאולי נדמה בתחילה. גשושיות רובוטיות משתכפלות שכאלה, מסתבר, הן גם הדרך המהירה והיעילה ביותר לחקור את הגלקסיה שלנו. אבל תובנה זו הביאה את הפיזיקאי פרנק טיפלר להסיק כי אם ישנן ציוויליזציות חייזריות אחרות, הרי שהגלקסיה שלנו כבר הייתה צריכה להיות שוקקת וגועשת במיליארדי גשושיות רובוטיות שכאלה. מכיוון שאנו לא רואים גשושיות שכאלה סביבנו - הרי שאנחנו לבד ביקום...או שלא?
כיצד נוכל לבנות מכונות משתכפלות, והאם תחוללנה המכונות הללו מהפכה דרמטית בחקר וכיבוש החלל?
האזנה נעימה :-)
רן