עושים היסטוריה עם ערן ניצן Osim Historia

ב-1912 נתקל סוחר עתיקות בספר עתיק ומרשים, כתוב בכתב סתרים בלתי קריא. מאז ועד היום מנסים מפצחי-צפנים, חוקרים והיסטוריונים לפענח את המסתורין של 'כתב יד וויניץ' ולחשוף את צפונותיו: האם מדובר ביצירה בלתי מוכרת של רוג'ר בייקון, המדען המפורסם בן המאה ה-13, או אולי חלילה בתרמית מתוחכמת שהפילה ברשתה את קיסר האימפריה הרומית הקדושה?...

האזנה נעימה,
רן.

http://www.ads.ranlevi.com/2020/06/22/umkhalifa-osimhistoria-voinichrerun/

במשך כמעט מאה שנים, פיספסו המיקרוביולוגיים עובדה חשובה: שהחיידקים המבוייתים שהם חוקרים במעבדה שונים מאוד מהחיידקים שבטבע. ד"ר אילנה קולודין-גל, מומחית לסוציו-מיקרוביולוגיה, טוענת שההבדל בין החיידקים המבוייתים וקרובי משפחתם שבטבע הוא כמו ההבדל בין פודל וזאב פרא... בפרט, אחד ההבדלים המהותיים בין השניים הוא בהתנהגות החברתית שלהם. כן, קראתם נכון - חיידקים הם לא היצורים הבודדים שתמיד חשבנו שהם, אלא מנהלים קשרים חברתיים סבוכים ויוצרים מושבות ענק שבהן לחיידקים שונים יש תפקידים שונים.

אשמח להערותיכם לגבי הפורמט החדש, וכמובן להצעות למרואיינים מרתקים נוספים לשיחות הבאות.

האזנה נעימה!
רן.

http://www.ads.ranlevi.com/2020/06/15/takeaway-osimhistoria-kolodkin-interview/

הקלישאה הנפוצה ביותר לגבי פרויקט מטוס הלביא היא שמדובר היה ב'פרויקט שאפתני'. אבל מה בדיוק הפיל את מטוס הקרב הישראלי? האם נכשל הפרויקט בגלל העדר כישורים מתאימים של המהנדסים הישראליים, או שאולי תכנון וייצור של מטוס קרב מודרני - ובפרט, מטוס קרב שיעמוד בשורה הראשונה של מטוסי העילית בעולם - מציב אתגרים אחרים, קשים יותר לפתרון?
מתארחים בפרק: מנחם שמול, טייס הניסוי הראשי של הלביא, ואהרון פוגל, לשעבר ראש אגף התקציבים באוצר.
תודה לנתן פוזניאק שערך את הראיונות שתשמעו בפרק.

האזנה נעימה :-)
רן.
http://www.ads.ranlevi.com/2020/06/09/mossad-osimhistoria-lavi/

עד לפני כמה עשורים בלבד, קרקעית האוקיינוסים הייתה רחוקה ובלתי מושגת כאילו הייתה על הירח. כמה חוקרים אמיצים שמו נפשם בכפם וירדו אל המעמקים בצוללות פרימיטיביות- ומה שגילו שם הפתיע את כולם…מוזר יותר מהמאדים. בפרק נספר על מסעה של הספינה "צ'אלנג'ר", על וויליאם ביבי, ועל הצלילה אל שקע מריאנה, המקום העמוק ביותר בכדור הארץ.

http://www.ads.ranlevi.com/2020/06/03/takeaway-osimhistoria-underthesea-rerun/

את הפרק הקודם סיימנו עם טוויסט מפתיע בעלילה: למרות הספקות שהפגינו מהנדסיה של פיליפס כלפי טכנולוגיית דחיסת הנתונים המהפכנית שהמציא יאן סלוט, סגן-הנשיא של החברה החליט לעזוב את משרתו ולהצטרף אליו.
בפרק זה נשמע על סיומה המפתיע של הפרשה, נגלה את העקרונות האמיתיים מאחורי הטכנולוגיה - ונשמע על הקשר האפשרי בין בינה מלאכותית ודחיסת מידע.
האזנה נעימה :-)
רן.
http://www.ads.ranlevi.com/2020/05/26/panda-osimhistoria-datacomp-p2/

אולי תופתעו לשמוע, אבל מעדנים קפואים היו נפוצים אפילו במדבריות של איראן ומצרים כבר לפני אלפי שנים. מהם 'בתי קרח', מיהו 'מלך הקרח' - וכיצד איפשרה הוספת מלח לקרח את המצאת הגלידה המודרנית?
בנוסף, מהו קירור באמצעות לייזר, וכיצד הוא מאפשר לחוקרים לקרר דגימות חומר זעירות לטמפרטורות של כמה מיליוניות המעלה מעל האפס המוחלט.

האזנה נעימה!
רן
http://www.ads.ranlevi.com/2020/05/19/takeaway-osimhistoria-kirur-rerun/

יאן סלוּט, טכנאי טלוויזיה הולנדי, טען ב-1999 כי פיתח טכנולוגיית דחיסה מהפכנית - טובה פי *מאה מיליון* מאלגוריתמי הדחיסה הטובים ביותר כיום. האם דחיסה כה דרמטית היא בכלל אפשרית? כיצד פועלים אלגוריתמי הדחיסה שבזכותם אנחנו יכולים להנות מסרטוני יוטיוב, סדרות בנטפליקס ומוזיקה בספוטיפיי?
בנוסף, פינה מיוחדת בשיתוף רשות הטבע והגנים על תופעת 'זיהום האור' - והשפעתה על בעלי החיים והצמחים שסביבנו.

האזנה נעימה,
רן.

אם כשאתם שומעים את המילה 'נפט', אתם חושבים על קורמורנים מסכנים מכוסים בנוזל שחור וסמיך – אתם לא לבד: הנפט מקבל יחסי ציבור גרועים ביותר בעשורים האחרונים. אבל הנפט הוא יותר מאשר מזהם בלבד – נהפוך הוא, הוא אבן הפינה של הציוויליזציה המודרנית.
בפרק זה נשמע על ההרכב הכימי המרתק של הנפט, על בארות הנפט הראשונות ועל המצאה מרתקת שגרמה לאלפי נשים לנשוך, לשרוט ולמרוט שערות של נשים אחרות.

האזנה נעימה,
רן.

מנקודת המבט של גרמניה הנאצית, הדרך אל המוות בשואה הייתה זהה עבור נשים וגברים. מעדויות רבות של ניצולות שואה אנחנו מבינים שהמסלול שעברו נשים וגברים בדרך למותם היה שונה במהותו: משלב הסלקציה והפרידה מהילדים, דרך התמודדות עם הלם קשה ותנאי היגיינה ירודים ועד פפגיעה בזהות הנשית והעצמית כאחד. בפרק מיוחד זה מתוך הפודקאסט 'עושים זיכרון' נשוחח עם ד"ר נעמה שיק מיד ושם על החוויה הנשית באושוויץ.

מנקודת המבט של גרמניה הנאצית, הדרך אל המוות בשואה הייתה זהה עבור נשים וגברים. מעדויות רבות של ניצולות שואה אנחנו מבינים שהמסלול שעברו נשים וגברים בדרך למותם היה שונה במהותו: משלב הסלקציה והפרידה מהילדים, דרך התמודדות עם הלם קשה ותנאי היגיינה ירודים ועד פפגיעה בזהות הנשית והעצמית כאחד. בפרק מיוחד זה מתוך הפודקאסט 'עושים זיכרון' נשוחח עם ד"ר נעמה שיק מיד ושם על החוויה הנשית באושוויץ.

האזנה נעימה,
רן.