עושים היסטוריה עם ערן ניצן Osim Historia

נגד רוני הוגש כתב אישום בגין ניהול משחק אסור. נזכיר שלפי חוקי מדינת ישראל, משחק אסור הוא משחק שבו מזל, ולא יכולת, מהווה מרכיב דומיננטי ומי שנתפס מנהל "משחק אסור" עלול להיענש בקנסות, בתיק פלילי ואף בתקופת מאסר. לרוני הוצגה עסקת טיעון: שעות עבודת שירות תמורת ההודאה שטקסס הולדם הוא משחק מזל. אך לתפישתו, ולדעתם של כמעט כל שחקני הטקסס הולדם בארץ ובעולם – טקסס הולדם הוא משחק שבו רכיב היכולת גדול בהרבה מרכיב המזל, ולכן סירב רוני לעסקה. הממסד המשפטי בישראל אינו שותף לדעה זו, ובשני מקרים שונים פסק בית המשפט כי טקסס הולדם הוא משחק אסור. וכך נוצר מצב שלדעת שחקני ההולדם  אבסורדי לחלוטין: המשחק שנחשב ללגיטימי ולמכובד בחוץ לארץ, ועל פי ההערכה בעל עשרות אלפי אוהדים אדוקים בישראל - אינו חוקי, ומי שמארגן משחקי טקסס הולדם הוא עבריין.

הנה חלקו השני של הפרק בנושא משחק הקלפים טקסס-הולדם,

האזנה נעימה!

שורש המחלוקת הגדולה ביותר בין שחקני הטקסס הולדם למערכת המשפט הישראלית הוא החוק הקובע כי "משחק אסור" הוא א’ - משחק שבו עשוי אדם לזכות בכסף, בשווה כסף, או בטובת הנאה – וב’, התוצאות תלויות בגורל יותר מאשר בהבנה או ביכולת.
מרכיב היכולת בטקסס הולדם הוא משמעותי מאד, וזו גם אחת הסיבות העיקריות לפופולריות שלו: הוא נתפס בעיני השחקנים כמשחק שיש בו הרבה יותר חכמה ואסטרטגיה מאשר בגרסאות הפוקר האחרות.
השאלה המתבקשת היא: מי מהמרכיבים האלה חשוב יותר לניצחון בטקסס הולדם, מזל או יכולת? והשאלה הזאת גם עומדת במרכז הפרק הזה ב"עושים היסטוריה", האזנה נעימה!

שורש המחלוקת הגדולה ביותר בין שחקני הטקסס הולדם למערכת המשפט הישראלית הוא החוק הקובע כי "משחק אסור" הוא א’ - משחק שבו עשוי אדם לזכות בכסף, בשווה כסף, או בטובת הנאה – וב’, התוצאות תלויות בגורל יותר מאשר בהבנה או ביכולת.

מרכיב היכולת בטקסס הולדם הוא משמעותי מאד, וזו גם אחת הסיבות העיקריות לפופולריות שלו: הוא נתפס בעיני השחקנים כמשחק שיש בו הרבה יותר חכמה ואסטרטגיה מאשר בגרסאות הפוקר האחרות.

השאלה המתבקשת היא: מי מהמרכיבים האלה חשוב יותר לניצחון בטקסס הולדם, מזל או יכולת? והשאלה הזאת גם עומדת במרכז הפרק הזה ב"עושים היסטוריה", האזנה נעימה!

הצצה לפודקאסט חדש שאנחנו עובדים עליו בחודשים האחרונים ואותו יצר יוסי מץ.
הפרק הזה עוסק באדריכלות מבני חברת החשמל: הסתכלתם פעם על המבנים הענקיים של תחנות הכוח? בישראל של שנות ה-20' לא היה למבנים האלו אח ורע. מי תכנן אותם ומי בחר את עיצובם, ומהם המאבקים וכוחות האגו שעמדו מאחורי ההחלטות?
 'מיטען חשמלי' הוא פודקאסט שיצרנו עבור חברת החשמל, והוא עוסק בעבר, בהווה ובעתיד של החשמל בישראל – היסטוריה, טכנולוגיה ואפילו אדריכלות.

הצצה לפודקאסט חדש שאנחנו עובדים עליו בחודשים האחרונים ואותו יצר יוסי מץ.
'מיטען חשמלי' הוא פודקאסט שיצרנו עבור חברת החשמל, והוא עוסק בעבר, בהווה ובעתיד של החשמל בישראל – היסטוריה, טכנולוגיה ואפילו אדריכלות.
 הפרק הזה עוסק בפנחס רוטנברג, מייסד חברת החשמל. אבל בזה לא מסתכמים חייו: הוא היה גם אדם מיוחד, עם סיפור חיים שמתחיל ברוסיה, עובר דרך אירופה וארה"ב ומסתיים בנהריים.
על העבר המהפכני שלו כחבר בשורות מפלגת הסוציאל-רבולוציונריים הרוסית, על מעלליו עם כומר בוגדני ושמו גאפון, וגם – איך גילה מחדש את יהדותו?

הצצה לפודקאסט חדש שאנחנו עובדים עליו בחודשים האחרונים ואותו יצר יוסי מץ.

'מיטען חשמלי' הוא פודקאסט שיצרנו עבור חברת החשמל, והוא עוסק בעבר, בהווה ובעתיד של החשמל בישראל – היסטוריה, טכנולוגיה ואפילו אדריכלות.

 הפרק הזה עוסק בפנחס רוטנברג, מייסד חברת החשמל. אבל בזה לא מסתכמים חייו: הוא היה גם אדם מיוחד, עם סיפור חיים שמתחיל ברוסיה, עובר דרך אירופה וארה"ב ומסתיים בנהריים.

על העבר המהפכני שלו כחבר בשורות מפלגת הסוציאל-רבולוציונריים הרוסית, על מעלליו עם כומר בוגדני ושמו גאפון, וגם – איך גילה מחדש את יהדותו?

נמלה המפואר של קיסריה היה פלא אדריכלי, אבל גם תעלומה ארכאולוגית. כמאה שנים בלבד לאחר שנחנך הנמל עוצר הנשימה של קיסריה - הוא כבר היה הרוס. שוברי הגלים הגדולים התמוטטו, המזחים הארוכים התפרקו, ומהפנינה האדריכלית הזו נותרו רק כתמים כהים על קרקעית הים. מה קרה לנמל המדהים של קיסריה העתיקה?
האזנה נעימה,
רן.

נמלה המפואר של קיסריה היה פלא אדריכלי, אבל גם תעלומה ארכאולוגית. כמאה שנים בלבד לאחר שנחנך הנמל עוצר הנשימה של קיסריה - הוא כבר היה הרוס. שוברי הגלים הגדולים התמוטטו, המזחים הארוכים התפרקו, ומהפנינה האדריכלית הזו נותרו רק כתמים כהים על קרקעית הים. מה קרה לנמל המדהים של קיסריה העתיקה?

האזנה נעימה,

רן.

הפעם, הצצה לפודקאסט חדש שאנו עובדים עליו בחצי השנה האחרונה ואותו יוצר עידן כהן.
Waterline הוא פודקאסט עבור משרד הכלכלה לאגף Israeli NewTech ובראשו עומד עודד דיסטל. מטרת הפודקאסט היא לחשוף את נושא החדשנות הישראלית בתחום המים לעולם. באילו מקומות בעולם נחשבת ישראל כחלוצה בתחום? ולמה הרמה הרעיונית הישראלית חשובה לא פחות מהטכנולוגיה הישראלית?
בסוף הפרק פינה חדשה עם ניל בר-מאסטרנט באוניברסיטה הפתוחה שעובד עכשיו דרך קמפיין "הד סטראט" על הספר הראשון שיצא במסגרת היסטוריה גדולה בקטנה ויקרא:"שבים-סיפורה של ספרטא".בפינה יספר ניל על תהליך העבודה וגם על חלק מהדברים שאנחנו לא יודעים על ספרטא.

בתזמורת פילהרמונית אפשר למצוא לא מעט כלי מיתר: כינורות, צ'לו, קונטרבס - כולם אחיה ואחיותה של הגיטרה - אבל פרט למקרים נדירים, לא נמצא בתזמורת שכזו גיטרות חשמליות. מדוע? לא ערכתי סקר מקיף בקרב נגני תזמורות, אבל יש לי תחושה שמעבר לתדמית הרוקיסטית והבועטת של הכלי, תדמית שאולי אינה משתלבת בתזמורת מעונבת - אחראים לכך גם הצלילים שמפיקה הגיטרה החשמלית, צלילים שונים מאד מאלו של שאר כלי המיתר.כיצד באו לעולם אותם צלילים שונים ושונים כל כך מאלו שקדמו להם? חיפשתי מישהו שיוכל לעזור לי לענות על השאלה הזו.את אילן לוקאץ', כתב חדשות 2, הכרתי לפני כשלוש שנים כשראיין אותי לכתבת מגזין על התופעה החדשה שנקראת 'פודקאסטים'.התחביב הגדול של אילן הוא גיטרות חשמליות.
בפרק הזה, אני עובר איתו על ההיסטוריה המרתקת שמאחורי הגיטרה החשמלית שהיא, ללא ספק, האייקון של המאה העשרים.