עושים היסטוריה עם ערן ניצן Osim Historia

מלאכת הכתיבה, ולא רק במדע הבדיוני, אינה מסתיימת ברגע שבו הסופר כותב את המילים 'סוף' וקם מהכסא. מאותו הרגע, ולעיתים אפילו הרבה קודם לכן, נכנסים לתמונה שרשרת ארוכה של בעלי תפקידים שלכל אחד מהם יש את היכולת לרומם את הספר- או לרסק אותו. סיפורו של ז'ול ורן, אחד מהסופרים הגדולים של המדע הבדיוני ובכלל, הוא דוגמא מאלפת לשתי האפשרויות הללו. כיצד הציל עורכו את וורן את הקריירה של הסופר הטירון לפני שהספיקה אפילו להתרומם מהקרקע - וכיצד כמעט חיסלו תרגומים גרועים את המוניטין שלו?
האזנה נעימה,
רן

אלברט איינשטיין נחשב לאחד מאבותיה המייסדים של תורת הקוונטים - אבל חוסר הנכונות שלו לקבל את המוזרוּת של התיאוריה הזו כפשוטה יצרה פער הולך וגדל בינו ובין קהילת הפיזיקאים.
איינשטיין לא ויתר: כשנה לאחר שברח מגרמניה הנאצית והצטרף למכון למחקר מתקדם בפרינסטון, ארה"ב, הוא חבר לשני פיזיקאים אחרים - בוריס פודולסקי ונתן רוזן - ויחד, השלושה הסתערו על תופעה נוספת ובעייתית במיוחד של תורת הקוונטים, מתוך כוונה ברורה להשתמש בה כדי להוכיח לכל שאר עולם הפיזיקה שתורת הקוונטים לא נכונה - או לכל הפחות, שחסר בה משהו מהותי ועמוק מאוד.

האזנה נעימה :-)
רן

בימינו, רק מעטים זוכרים עד כמה היינו קרובים, לפני קצת מעט ממאה שנים, לאבד את היין כפי שאנחנו מכירים אותו. כנימה זעירה בשם 'פילוקסרה' עמדה להשמיד את כל זני גפן היין בכל העולם. צרפת, אומת היין הגאה, עמדה על סיפו של אסון כלכלי ותרבותי אדיר. כיצד הסתיימה מלחמת העולם כנגד הכנימה הזעירה?

במשך קרוב לשלושים שנה ביצע חיל הים עשרות מבצעי חיפוש אחר הצוללת האבודה אח"י דקר, כשהוא נסמך על מחקרים שנעשו על מצוף הירכתיים של הצוללת שמהן עלה כי הדקר שוכבת בעומק רדוד יחסית. אבל באמצע שנות התשעים החליטו בחיל לפתוח את הראש לכיווני מחשבה אחרים - וההחלטה הזו הובילה בתוך זמן לא רב לפריצת דרך בחקירה.
תודה למרואיינים בפרק: מאיר כתר, הדר קמחי ויחיאל געש. תודה לנתן פוזניאק שסייע בתחקיר ובראיונות.
אני מקדיש את הפרק הזה למשפחותיהם של חללי הדקר.
האזנה נעימה,
רן

בינואר 1968 עשתה אח"י דקר את דרכה מנמל פורטסמות' שבאנגליה לביתה החדש בישראל. בדרך, הצוללת החדשה והמתקדמת ביותר של חיל הים הייתה אמורה לעשות את מה שאף צוללת ישראלית לא עשתה לפניה: לחצות את הים התיכון כולו, מגיברלטר ועד חיפה - מתחת למים.
ואז, בעשרים וחמישה בינואר, היא נעלמה - ועל סיפונה שישים ותשעה לוחמים: האסון הגדול ביותר בתולדות הצי הישראלי. הרמז היחיד לגורלה של הדקר היה מצוף סימון חירום שנשטף אל חופיה של
רצועת עזה, והיווה את יריית הפתיחה לחקירה בלשית חסרת תקדים שנמשכה
שלושים שנה.
האזנה נעימה,
רן

ששוגרה תחנת החלל 'מיר' בשנת 1986, העולם היה לפות במלחמה קרה בין ארצות הברית וברית המועצות, והוואקום שמעל האטמוספירה היה נחלתן הבלעדית של סוכנויות חלל ממשלתיות. חמש עשרה שנה מאוחר יותר, כששבה מיר לכדור הארץ, העולם אליו חזרה היה שונה לחלוטין. זהו סיפורה של מיר, תחנת חלל שהייתה אחד מהפרוייקטים השאפתניים ביותר שהגתה האנושות. מיר סבלה מכמה תאונות מסמרות שיער, ביניהן שריפה בתוך התחנה והתנגשות עם חללית אספקה שפערה חור בדופן התחנה- אך עשתה היסטוריה בכל קנה מידה.

בנייתן של מכונות משתכפלות - דהיינו, מכונות המסוגלות ליצור עותקים חדשים של עצמן - היא קלה יותר מכפי שאולי נדמה בתחילה. גשושיות רובוטיות משתכפלות שכאלה, מסתבר, הן גם הדרך המהירה והיעילה ביותר לחקור את הגלקסיה שלנו. אבל תובנה זו הביאה את הפיזיקאי פרנק טיפלר להסיק כי אם ישנן ציוויליזציות חייזריות אחרות, הרי שהגלקסיה שלנו כבר הייתה צריכה להיות שוקקת וגועשת במיליארדי גשושיות רובוטיות שכאלה. מכיוון שאנו לא רואים גשושיות שכאלה סביבנו - הרי שאנחנו לבד ביקום...או שלא?
כיצד נוכל לבנות מכונות משתכפלות, והאם תחוללנה המכונות הללו מהפכה דרמטית בחקר וכיבוש החלל?
האזנה נעימה :-)
רן

בחודשים שלפני המילניום החדש הזהירו טורי הפרשנות בעיתונים מתקלת תוכנה שעלולה לפגוע בכמעט כל המחשבים בכדור הארץ, ומאיימת לפגוע באורח אנוש בתשתיות בהן אנו תלויים. נבואות זעם אלה לא התגשמו – אך האם פירוש הדבר שסכנה דומה לא צפויה לנו בעתיד? ייתכן ותופתעו לגלות את התשובה. האם אתם מוכנים לבאג 2038?…

הדיכאון מלווה את המין האנושי מאז שחר ימי ההיסטוריה - ובכל ההיסטוריה, מעולם לא נמצא לו טיפול הולם. ואז, בשנות החמישים, תגלית אקראית עוררה התרגשות עזה: סוף סוף נמצאה התרופה לדיכאון...האמנם?

מה יכולות פרסומות היסטוריות ללמד אותנו על האופן שבו השתנתה החברה הארץ-ישראלית במאה וחמישים השנים האחרונות? בפרק זה נצלול לתוך ארכיון הסרטים הישראלי של סינימטק ירושלים ואל פרסומות שהוקרנו בקולנוע ובטלוויזיה לאורך השנים, כדי להצביע בעזרתן על המגמות שהופיעו בישוב היהודי מאז שלהי המאה ה-19 ועד ימינו.
קישור לאסופת הפרסומות בארכיון הסרטים:

https://jfc.org.il/collection/%D7%90%D7%A8%D7%A5-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%99-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%AA/

האזנה נעימה,
רן