עושים טכנולוגיה עם ד״ר יובל דרור I רשת עושים היסטוריה

במשך יותר מארבעים שנה, מסוף שנות ה-40' ועד אמצע שנות ה-80', נחשב באקמינסטר פולר לעתידן המשפיע והמוכר בעולם. הוא רשם על שמו עשרות פטנטים, עיצב בניינים ומכוניות ונשא אלפי הרצאות. דמותו היתה מטאפורה מוכרת ומקובלת של העתיד. הטענות שלו והפיתוחים שלו השפיעו על דור שלם של יזמים ובמובנים רבים עמק הסיליקון נבנה בדמותו. מי היה האדם הזה ולמה סטיב ג'ובס סימן אותו כאחד הגיבורים שלו?
סיפורו של בקמינסטר פולר הוא סיפור מדהים על אדם יוצא דופן שעד היום יש מחלוקת האם הוא היה נביא שהקדים את זמנו או שרלטן שיצא מכלל שליטה.

קישורים:
ההמצאה הגדולה של בקמינסטר פולר
https://newrepublic.com/article/167229/buckminster-fullers-greatest-invention

כשפולר פגש את ג'ובס
https://www.fastcompany.com/90772658/what-steve-jobs-learned-from-buckminster-fuller-during-their-only-meeting?mc_cid=425bea619b

העולם של פולר – סרט דוקומנטרי מ-1974
https://www.youtube.com/watch?v=S1HzrzITuvc

פולר בהרצאה ב-MIT משנת 1979
https://www.youtube.com/watch?v=3ZB2La-oCVI

פולר וספינת כדור הארץ
https://www.youtube.com/watch?v=Of5Mmr1XE98












https://www.ads.ranlevi.com/2022/11/27/eden-tech-buckminster/

בחודשים האחרונים פורסמו יותר ויותר ידיעות, כתבות ודיונים שבהם הוצגה אותה הטענה: "החיפוש בגוגל שבור. הוא לא עובד יותר, בוודאי לא כמו שהוא עבד בעבר". למרות שהשיח הזה מתקיים בעיקר בין גיקים שמבינים בטכנולוגיה ומתוסכלים מהביצועים שלה, הוא צובר תאוצה ובהדרגה אנשים שמחפשים מנועי חיפוש אלטרנטיביים או תוספים לדפדפנים שכל המטרה שלהם היא להתגבר על הכשלים של גוגל.
במקביל לעייפות הגוברת של המשתמשים מהאגרסיביות העסקית של גוגל ומהניסיונות שלה למחוץ את המתחרות שלה, הטעם של המשתמשים עצמם, בייחוד הצעירים, משתנה – הם נשענים פחות על חיפושים טקסטואליים ויותר על חיפושים ויזואליים.
האם השינויים האלו מכינים את הקרקע לשינוי פרדיגמה בתחום החיפוש ולהופעת שחקן חדש וחזק בתחום לראשונה מזה 20 שנה, או שמא, כפי שהיא עשתה בעבר, גוגל תצליח לייצר פתרונות טכנולוגיים ועסקיים שיאפשרו לה לשמור על אחיזתה המוחלטת על האינטרנט, על חווית הגלישה, על החיפוש, על כולנו?
גוגל על שולחן הניתוחים.

קישורים:
החיפוש בגוגל גוסס
https://dkb.io/post/google-search-is-dying

גוגל ממציאה מחדש את החיפוש
https://www.theverge.com/2022/9/28/23375691/google-search-multisearch-visual-keywords

כמה זמן גוגל יכולה לשלוט באינטרנט?
https://www.vox.com/recode/23132580/google-antitrust-search-android-mobile-ads

תוסף HyperSearch
https://github.com/abhinavsharma/hypersearch

ראיין ג'ורג' רצה לקנות מסך מחשב
https://www.youtube.com/watch?v=NT7_SxJ3oSI







https://www.ads.ranlevi.com/2022/11/13/doors-tech-google-seach/

כמעט כל מחקר ותחזית שפורסמו בעשורים האחרונים הצביע על מכוניות אוטונומיות כטכנולוגיה שתשנה את העולם. בצדק; פוטנציאל ההשפעה של המכוניות האלו על הכלכלה, על איכות החיים שלנו ועל עולם התחבורה הוא עצום.
על פי ההערכות, שוק המכוניות האוטונומיות האמריקאי צפוי לגלגל בשנת 2030 יותר מ-186 מיליארד דולר. לשם השוואה, בשנת 2021 הוא גלגל כ-4 מיליארד דולר בלבד. זה אומר שרק בארה"ב שוק המכוניות האוטונומיות יצמח פי ארבעים ושישה בתוך פחות מעשור. אין פלא שברחבי העולם הוקמו אלפי חברות שמפתחות רכיבים ומערכות שיאפשרו להגשים את החזון השאפתני הזה.
בפרק הזה ננסה לעשות סדר במהפכה המתקרבת. נסביר למה מכוניות אוטונומיות נחשבות לכזו הבטחה גדולה והיכן היא כבר התממשה ובעיקר ננסה להבין כיצד המכונית האוטונומית צפויה לשנות את התחבורה הציבורית, גם ואולי בעיקר זו הישראלית, שמחכה כבר זמן רב לישועה.
הפרק מוגש בשיתוף רשות החדשנות.

קישורים:

שוק המכוניות האוטונומיות
https://www.globenewswire.com/en/news-release/2022/05/27/2451780/28124/en/United-States-Autonomous-Vehicles-Market-Report-2022-Growing-at-a-CAGR-of-53-24-Market-will-Reach-186-40-Billion-by-2030-from-4-Billion-in-2021.html

חוק הרכב האוטונומי עבר בקריאה שלישית
https://www.tech12.co.il/index-technology_first/Article-aa435891bee7f71026.htm

מכוניות אוטונומיות ועתיד התחבורה הציבורית
https://www.infrajournal.com/en/w/autonomous-vehicles-and-the-future-of-public-transport

תגובות הבריטים למכוניות אוטונומיות
https://www.ucl.ac.uk/news/2022/may/uk-public-want-self-driving-cars-be-labelled

יום בחייו של נהג סיני במונית אוטונומית
https://www.technologyreview.com/2022/07/27/1056472/life-of-chinese-robotaxi-driver/
ᐧ

מאז אמצע 2022 יקום הקריפטו מתמודד עם נסיגה, שלא לומר קריסה בשווי שלו. יש לא מעט בעיות בעולם הקריפטו, על חלקן דיברתי בפרקים קודמים, אבל על בעיה אחת לא דיברתי והיא חמורה במיוחד: רמאויות. העולם הזה עמוס ברמאים, בפריצות, בגניבות ובמעשי נוכלות – חלקם מדהימים ממש. היום אציג סיפור אחד שכזה, אחד מיני רבים, שבו חבורה של נוכלים הציעו לגולשים להשקיע במטבע קריפטוגרפי חדש ששמו נגנב מסדרת הטלוויזיה המצליחה ביותר בשנים האחרונות, "משחק הדיונון". בתוך שבוע השווי של המטבע זינק בכ-18 מיליון אחוזים ומשקיעים רבים כבר דמיינו כיצד הם הופכים למולטי-מיליונרים אלא שאז, בבת אחת, השטיח נמשך מתחת לרגליים שלהם בזמן שהנוכלים ברחו עם כל הכסף.

קישורים:
הדוח של Chain Analysis
https://go.chainalysis.com/rs/503-FAP-074/images/Crypto-Crime-Report-2022.pdf

כיצד מפתחי המטבע של משחק הדיונון ברחו עם מיליונים
https://www.wired.com/story/squid-game-coin-crypto-scam

מפתחי מטבע "משחק הדיונון" ברחו עם 3.3 מיליון דולר
https://gizmodo.com/squid-game-cryptocurrency-scammers-make-off-with-2-1-m-1847972824

מ-2,800 דולר לאפס בחמש דקות
https://economictimes.indiatimes.com/markets/cryptocurrency/from-2800-to-zero-in-5-minutes-how-investors-lost-millions-in-cryptocurrency-inspired-by-squid-game/articleshow/87501855.cms










https://www.ads.ranlevi.com/2022/10/13/panda-tech-crypto/

לפני כמה חודשים קראנו למאזינים שלנו ליצור איתנו קשר ועשרות רבות נענו לקריאה. שאלנו אותם שאלה פשוטה: "האם ברשימת אנשי הקשר שלכם ישנם מספרי טלפון של אנשים שאינם בין החיים, ואם כן, מדוע אתם עדיין שומרים אותם?!". התשובות לשאלה הזו הובילו לכמה שיחות מרתקות, חלקן מצחיקות עד דמעות ואחרות שוברות לב שעוסקות בקשר בין זיכרון והעולם הדיגיטלי ובין כעס להשלמה. זו הפעם הראשונה שאנחנו מזמינים מאזינים ומאזינות לקחת חלק כל כך פעיל ב"עושים טכנולוגיה" ונדמה לי שזו לא תהיה הפעם האחרונה. אחרי שתאזינו תבינו למה.





https://www.ads.ranlevi.com/2022/09/28/doors-tech-death/

רק לעתים רחוקות מתקבלות חדשות טובות מהזירה שנקראת "זכויות יוצרים" הנה יש לנו כאלו! החל מראשית 2022 הפכו כל הקלטות האודיו הראשונות בהיסטוריה, אלו שהוקלטו משנת 1860 ועד ל-1923, לחופשיות. המשמעות היא שניתן להשתמש בהן, להשמיע אותן ולשתף אותן מבלי לבקש אישור מאף אחד ומבלי לשלם לאף אחד; הן נכנסו ל"מרחב הציבורי".
ההקלטות האלו מכילות כמה אוצרות תרבותיים מדהימים. הן מאפשרות לנו לשמוע אנשים שאת שמותיהם אנחנו מכירים אבל מעולם לא שמענו את קולם, הן מאפשרות לנו ללמוד כיצד התרבות, בייחוד זו האמריקאית, התפתחה, הן מספרות לא רק את סיפור עלייתה של מוזיקת הג'ז, אלא גם את סיפור ההפרדה הגזעית שהיתה נהוגה בארצות הברית באותה התקופה. אז צללתי לתוך האוצר הזה ויצאתי ממנו עם שיר אחד שלא יוצא לי מהראש.

קישורים:
אוניברסיטת פיסק ומוזיקה
https://www.npr.org/2011/02/26/134028602/at-fisk-university-a-tradition-of-spirituals

מבחר מהיצירות שהוקלטו לפני 1923
https://www.arsc-audio.org/publicdomainpre23.html





https://www.ads.ranlevi.com/2022/09/11/pauza-tech-1923/

עושים משפט הוא פודקאסט חדש של רשת עושים היסטוריה המוגש על ידי הפרשן והעיתונאי, אטילה שומפלבי וד"ר מתן גוטמן מרצה בביה"ס למשפטים באונ' רייכמן, בעל משרד עורכי דין העוסק במשפט מנהלי וחוקתי וחבר המועצה הציבורית להגנת הפרטיות במשרד המשפטים. בפודקאסט הם דנים על סוגיות משפטיות ולעתים מארחים דמויות בכירות מעולם המשפט והפוליטיקה, שחושפות את המתרחש מאחורי הפרשיות המסעירות במדינת ישראל.

יש תחביבים שבהם הטכנולוגיה משחקת תפקיד מרכזי וכאשר זה קורה יש אנשים, מבלי להזכיר שמות, שמפתחים אובססיה מוזרה בנוגע לטכנולוגיה. לאובססיה הזו יש שם: "סינדרום רכישת הציוד", והיא תוקפת, בין השאר, רוכבי אופניים, אספני תקליטים, חובבי אקווריומים, אנשי מחשבים, צלמים ואנשי סאונד. היא גורמת לכך שאנשים מרגישים שהם חייבים, פשוט חייבים, לרכוש עוד חתיכת ציוד קטנה, לבצע עוד שדרוג אחד קטן, לשפר עוד מרכיב אחד בחומרה שלהם. השאלה היחידה היא האם אתם מכירים כאלו אנשים או שמא אלו אתם שסובלים מהבעיה. התכנית שלנו מוקדשת לכל האובססיביים שחייבים, פשוט חייבים, לשדרג.

קישורים:
ספר על סינדרום רכישת הציוד
https://www.amazon.com/Gear-Acquisition-Syndrome-Consumption-Instruments/dp/1862181845

חוסר הנוחות של חובב האודיו
https://www.hifizine.com/2010/09/the-unease-of-the-audiophile/





https://www.ads.ranlevi.com/2022/08/28/wesure-tech-shopaholic/

רעש יכול להוציא אנשים מהדעת. הם מתקשים להתרכז, מתקשים לעבוד, הגוף שלהם מפריש הורמוני מתח כגון אדרנלין וקורטיזול שמובילים לשינויים בהרכב הדם ובמבנה של כלי הדם שלהם. לכאורה, מצבנו טוב ממצבם של העובדים בתקופת המהפכה התעשייתית שחיו בתוך מפעלים רועשים אבל בפועל, גם בעידן הסופר-טכנולוגי שלנו וגם כאשר מדובר בעבודות הייטקיות לחלוטין, עובדים סובלים מרעש.
התכנית שלנו הפעם מוקדשת לרעש ולשקט, שגם הוא מסוגל להוציא אותנו מהדעת. היא שודרה לראשונה באוגוסט 2019 ואנחנו משדרים אותה פעם נוספת אחרי שהקלטנו אותה מחדש והוספנו לה סיפורים ונתונים עדכניים.

קישורים:
בעיית הרעש בהונג-קונג
https://www.epd.gov.hk/epd/english/environmentinhk/noise/noise_maincontent.html

האופן ספייס הוא אסון, השיקגו טריביון
https://www.chicagotribune.com/business/success/tca-the-open-office-plan-is-backfiring-20180220-story.html

האמת על אופן-ספייס
https://hbr.org/2019/11/the-truth-about-open-offices

היוקרה שבשקט, דה-אטלנטיק
https://www.theatlantic.com/entertainment/archive/2015/10/how-silence-became-a-luxury-good/408412/










https://www.ads.ranlevi.com/2022/08/15/cambly-tech-noise/

תעשיית הגיימינג היא תעשייה עצומה שמגלגלת מאות מילארדי דולרים ועוקפת בסיבוב את תעשיות הקולנוע והמוזיקה גם יחד. אבל במקביל להתפוצצות שלו בעולם, עובר הגיימינג בעשור האחרון שינוי משמעותי ומרתק - כשכוח היצירה עובר לגיימרים עצמם.

יש קבוצת אנשים לא מבוטלת שגם משחקי ה-AAA הגדולים ביותר כבר לא מספיקים להם. הם רוצים לקחת את המשחק שנכתב, עוצב ותוכנת על ידי מיטב אנשי המקצוע - ולשנות אותו. הם רוצים לשנות את הצבע של החרב, הם רוצים להוסיף אפקט סאונד כאשר מחסלים אויבים, להעלות את רמת הקושי, להמציא דמות, לבנות אי שלם או אפילו ליצור משחק חדש לגמרי. הם רוצים לבנות מודים.

אבל אם עד לא מזמן העיסוק במודים היה תחביב, הגיעה חברת Overwolf ושינתה את זה. אוברוולף מאפשרת ליוצרי מודים, addons ואפליקציות למשחקי eSport להרוויח כסף על ידי העלאת המודים שלהם לפלטפורמה הייעודית שלה - ובעצם הפכה את המודינג למקצוע של ממש בעולם החדש.


כדי להבין מה זה אומר ואיך זה עובד, אירחנו את שחר סורק, סמנכ"ל השיווק של Overwolf, יזם וגיימר. פרק חובה לגיימרים ולגיימרים-לעתיד (שזה, בעצם, כולם).

הפרק בשיתוף חברת Overwolf