עושים טכנולוגיה עם ד״ר יובל דרור I רשת עושים היסטוריה

אחת הבעיות הסבוכות בעולם היא תכנון מערכת של קווי תחבורה ציבורית שתהיה יעילה, תגרום לכך שהאוטובוסים יגיעו בזמן לתחנה, ושתחזיר לנו, האזרחים, את האמון במערכת הזאת. למה זה כזה סבוך? בין השאר בגלל שלבעיה הזו יש יותר משתנים ממספר האטומים ביקום. למה זה כזה חשוב? כי אז יהיו פחות מכוניות, פחות כבישים, פחות זיהום אוויר או בקיצור, רווח עצום לנו בתור חברה. אז איך בכל זאת פותרים את הבעיה הזו שעולה למדינות ברחבי העולם מיליארדי דולרים?
שוחחתי על הנושא עם איתן ינובסקי, ה-CTO ואחד ממייסדי חברת אופטיבס (Optibus), חברת סטארט-אפ ישראלית שמשתמשת באלגוריתמיקה, מתמטיקה והרבה טכנולוגיה כדי להתמודד עם הבעיה שכולנו כבר רוצים לפתור.

האזנה נעימה,
יובל.

בעברית אומרים "שימו לב" אבל באנגלית אומרים "Pay Attention". דווקא הביטוי הזה, באנגלית, מפנה את המממ תשומת הלב שלנו לכך ש-Attention, תשומת לב, היא בעצם מטבע, משהו שאתה משלם. הפעם בתכנית שלנו אציג בפניכם את העולם דרך משקפי כלכלת תשומת הלב. אנסה להראות לכם כיצד כמעט כל מה שמקיף אתכם בנוי כך שיצליח לחטוף את תשומת הלב שלכם ואשטח בפניכם את הטענה לפיה טכנולוגיות רבות שבהן אנחנו משתמשים, שנחשבות למסיחות הדעת הגדולות ביותר שהאנושות בנתה, פועלות הן כשחקן במגרש הכלכלי והן כשחקן במגרש הפוליטי. שימו לב: זהו פרק שמחייב תשומת לב.

האזנה נעימה,
יובל דרור.

קישורים:
הרצאתו של הרברט סימון: https://digitalcollections.library.cmu.edu/awweb/awarchive?type=file&item=33748

מאמרו של מייקל גולדהאבר: https://www.wired.com/1997/12/es-attention

"עולם חדש מופלא"', אלדוס האקסלי: https://bit.ly/3BvWxjE





https://www.ads.ranlevi.com/2021/07/26/panda-osimtech-economy-of-attention/

בשנים האחרונות מתחוללת נהירה של ארגונים ברחבי העולם אל עבר הענן. מדובר בהוצאות של מיליארדי שקלים על שירותים שונים, כגון תשתיות ענן, פלטפורמות לניהול אבטחה בענן ויכולות נוספות הקשורות בענן. אבל מסתבר שזה לא כל כך פשוט. מעבר של ארגון לענן זו אופרציה ענקית שמחייבת לא רק שינוי טכנולוגי אלא גם שינוי תפיסתי ומשום כך היא מחייבת לא רק היערכות טכנית היא מחייבת בעיקר היערכות אסטרטגית.

אבל איך עושים את זה, איך בונים אסטרטגיה לענן? מהן השגיאות הגדולות שארגונים מבצעים ומה הם הדברים שהם לא לוקחים בחשבון?

אירחתי את ניר אלפנדרי מנהל חטיבת הענן ודאטה סנטר במיקרוסופט ישראל, ורונן גבאי, מייסד UBTECH, מקבוצת ONE - זוכת שותף השנה של מיקרוסופט לשנים 2019 ו-2021 , כדי שיעשו לנו סדר בעניין.

הפרק בשיתוף מיקרוסופט ישראל

ז'אנר המדע הבדיוני עוסק רבות בשאלה מה יקרה כאשר מכונות ורובוטים יהפכו למודעים לעצמם ובעיקר, האם אנחנו, בני האדם, נהיה בטוחים במחיצתם או שמא הם ינסו לחסל אותנו. אבל מה בנוגע לשאלה ההפוכה? מה ימנע מאיתנו מלנצל ולהתעלל במכונות וברובוטים למרות שהם יהיו מודעים לעצמם? האם ניתן להם זכויות או שמא נשלול מהם כל זכות שהיא? האם תנתקו מהחשמל מכונה שאומרת לכם "אני בכלל לא מכונה, אני יצור חי"? נשמע כמו תסריט דמיוני? ובכן, זה כבר קרה.

קישורים:
ראשו של היצ'-בוט נכרת בפילדלפיה
https://edition.cnn.com/2015/08/03/us/hitchbot-robot-beheaded-philadelphia-feat

מנצלים את נדיבות המכונות: מחקר
https://www.cell.com/iscience/pdf/S2589-0042(21)00647-7.pdf

השיחה של אריק אליוט עם GPT3
https://www.youtube.com/watch?v=PqbB07n_uQ4




https://www.ads.ranlevi.com/2021/07/12/yangodeli-osimtech-robots/

העולם הננו-מטרי הוא עולם משוגע. לדברי אמיר בר, מנהל מחלקת אלגוריתמים באפלייד מטיריאלס ישראל, בעולם הזה פלדה מתנהגת כמו גומי ומשאית שלוקחת רברס בחנייה של המפעל משפיעה על המיקרוסקופ שממוקם בחדר הסטרילי בתוך המפעל שבוחן את השבבים. כדי להתגבר על התופעות המוזרות האלו, אנשיו של אמיר מפתחים פתרונות פורצי דרך המבוססים בין השאר על אלגוריתמים חכמים שתפקידם לאתר פגמים זעירים בייצור השבבים.
זהו החלק השני בשיחה שלי עם אמיר שחושף במהלכה כמה מהאתגרים ההזויים והמרתקים שאיתם מתמודדת החברה.
הפרק הופק בשיתוף אפלייד מטיריאלס ישראל.

בכל מוצר אלקטרוני שאפשר להעלות על הדעת יש שבבים שלתוכם נדחסים מיליארדי טרנזיסטורים שהגודל שלהם קטן מהעובי של וירוס הקורונה. בעולם הננו-מטרי, אם שבב בודד דומה למנהטן, פגם בטרנזיסטור דומה לנמלה. איך אפשר למצוא נמלה אחת שמתחבאת בקומה השלישית, בסמטה קטנטנה במנהטן, מאיפה בכלל מתחילים? זו רק אחת מהשאלות שאיתה מתמודדת אפלייד מטיריאלס, החברה שמייצרת את הציוד שבאמצעותו בודקים שבבים.
בפרק, דיברתי עם אמיר בר, מנהל מחלקת פיתוח אלגוריתמים בחברה, שהסביר לי כיצד העולם נראה ברמה הננו-מטרית, על האתגרים יוצאי הדופן שאיתה החברה מתמודדת ועל הקשר בין מיקרוסקופים לאלגוריתמים.
הפרק בשיתוף אפלייד מטיריאלס ישראל.

לישראלים, יש יחסים סבוכים עם גוגל טרנסלייט: אנחנו צרכנים גדולים של תרגום אבל שירותי התרגום האוטומטיים מתקשים בתרגום שפות אחרות לעברית ואת העברית לשפות אחרות. בשנים האחרונות נרשמו כמה פריצות דרך טכנולוגיות שהפכו את שירותי התרגום למוצלחים ויעילים יותר אך במקביל הם הציפו שאלות חדשות בנוגע לאופן שבו מחשבים מבינים שפה ואפילו למלים שבהן אנחנו משתמשים. דיברתי על הנושא עם ד"ר עידו רמתי מהמחלקה לתקשורת באוניברסיטה העברית, שיחד עם עמיתו פרופ' עמית פינצ'בסקי, חקרו את הנושא.

קישורים:
מאמרם של ד"ר רמתי ופרופ' פינצ'בסקי
https://journals.sagepub.com/doi/abs/10.1177/1461444817726951



https://www.ads.ranlevi.com/2021/06/28/panda-osimtech-universal-translation/

בפרק השלישי והאחרון בסדרת "אוקסיקונטין" אספר על מה שנראה כמו נפילתה הסופית של חברת פורדו-פארמה ועל הניסיונות של משפחת סאקלר, בעליה של החברה, לחמוק מאחריות למעשיה. אבדוק גם מה המצב בישראל בכל הקשור להתמכרות למשככי כאבים וכן מה הסיפור של פורדו ומשכך הכאבים שהיא פיתחה יכול ללמד אותנו על חברות אחרות וטכנולוגיות אחרות, שעל אף שהן לא רפואיות, השפעותיהן החברתיות, הכלכליות והפסיכולוגיות עלינו כפרטים ועלינו כחברה, הן נרחבות ומשמעותיות.

קישורים:
ספרו של פטריק ראדן-קיפ, "אימפריית הכאב"
https://www.amazon.com/Empire-Pain-History-Sackler-Dynasty/dp/0385545681

ספרו של בארי מאייר, "משכך כאבים"
https://www.amazon.com/Pain-Killer-Empire-Americas-Epidemic/dp/0525511105




https://www.ads.ranlevi.com/2021/06/14/salesforce-osimtech-oxicontin-p3/

נדמה שיש מעט מאוד תחומים בעולם הטכנולוגיה שיש סביבם קונצנזוס כמו טכנולוגיית ענן, במקום להשקיע סכומי כסף אדירים בהקמת תשתית אתה פשוט מקבל אותה מוכנה בלחיצת כפתור. במהלך 2020 קם בישראל בנק חדש, הראשון מזה עשרות שנים, בנק דיגיטלי, ללא סניפים, שמבוסס רק על אתר אינטרנט, אפליקציות ושירותים מקוונים. הבנק מבוסס ברובו על הענן ובאופן ספציפי על שירותי הענן של חברת אמזון -AWS. איך תחום כה רגיש כמו בנקאות ופינטק משתלב עם טכנולוגיה כה אבסטרקטית כמו שירותי ענן? מהן היתרונות הגדולים? ולמה הבנק לא מתכוון לעצור פה בישראל?
הפרק בשיתוף חברת AWS ישראל.

האזנה נעימה,
יובל.

בפרק השני בסדרת "אוקסיקונטין" אספר על מגפת ההתמכרויות למשכך הכאבים שאמור היה להיות הבטוח ביותר בעולם, מגפה שהביאה למותם של מאות אלפי אמריקאים שהכתה ואז הרסה קהילות, ערים ומדינות ברחבי ארצות הברית ועודדה אינסוף מעשי פשע. אתייחס גם לשאלות כיצד המכורים "פרצו את הטכנולוגיה", כיצד פורדו-פארמה הגיבה וכיצד מערכת המשפט ניסתה להגיב אך למרבה התדהמה, נכשלה וכיצד פותחה טכנולוגיה חדשה שאמורה היתה לפתור את הבעיה.

קישורים:
ספרו של פטריק ראדן-קיפ, "אימפריית הכאב"
https://www.amazon.com/Empire-Pain-History-Sackler-Dynasty/dp/0385545681

ספרו של בארי מאייר, "משכך כאבים"
https://www.amazon.com/Pain-Killer-Empire-Americas-Epidemic/dp/0525511105




https://www.ads.ranlevi.com/2021/05/31/danhotels-osimtech-oxy-p2/