התנ"ך הינו יצירה תיאולוגית, מטרתו הברורה היא להאדיר ולרומם את שמו של האל. אבל מי זה ה"אל" הזה? מיהו או מי הם האלוהים? לאל מסתבר, הרבה פנים ושמות, אך האם האלים הקדומים של עם ישראל הם אותו האל בו מאמינים היהודים כיום, המאה ה 21? האם מאפייניו של האל עצמו ומאפייני האמונה בו זהים לכל אורך התנ"ך? מהו החומר המקראי שהמחקר המודרני מעריך כי הוא קדום יותר ומה ניתן ללמוד ממנו על דמותו של האל? האם ליהודים יש פנתיאון של אלים? האם האל הוא בודד או שיש לו גם אויבים אך גם עוזרים? האם לאלוהים יש משפחה ואפילו אישה?
בפרק הזה אני מארח את ד"ר בעז סתוי –דוקטור לארכיאולוגיה ולתרבויות המזרח הקדום מאונ' ת"א ומרצה בחוג למקרא במכללת אורנים, ומשוחח עימו על דמותו של יהוה- אלהי ישראל.

לאמנון, בכורו של דוד המלך, הייתה תשוקה אסורה שהטריפה את דעתו: הוא חשק בתמר, אחותו הצעירה. האונס של תמר היה הטריגר לשרשרת אירועים טרגית שהובילה, בסופו של דבר, למרד של אבשלום כנגד אביו, דוד.

הנה הפרק השלישי והמסכם של שחזור סיפור יציאת מצרים, שבמרכזו עומדת השאלה הגדולה: היה או לא היה? האם מדי שנה אנחנו מתכנסים אל שולחן החג ומדברים בשבחו של מאורע, שמסורת ארוכת ימים הפכה אותו אמת, למרות שמעולם לא התקיים?

האזנה נעימה,
ניר.

הבסיס לשבועת הנדר הוא פולחן שבו היו מלכים מקריבים את ילדיהם למען הצלת הממלכה. בפרק זה נספר על הנדרים של אחז ומנשה אשר לא הצליחו להציל את ממלכת ישראל מכליה בידי האשורים, על הנדר של חנה - אימו של שמואל - ולבסוף נגלה מה ההבדל בין נדר של אישה ונדר של גבר.

יפתח הגלעדי היה שופט בשבט מנשה - אך לאחר מות אביו התדרדר אל תחתית החברה והפך למנודה וחסר בית. כשתוקפים העמונים את בני ישראל מציעים זקני השבט ליפתח לעמוד בראש הצבא. יפתח, שעבורו הצעה זו היא הזדמנות שלא תחזור - עושה את הבלתי-יעשה, ונודר להקריב את אחד מבני משפחתו אם ינצח בקרב.

תמר הייתה בצרה צרורה: בעלה נפטר לפני שהביאה לו צאצאים, אך יהודה - אבי בעלה - סירב להשיא לה את בנו הקטן ולשחרר אותה מעגינותה. במעשה ייאוש קיצוני מתחזה תמר לזונה, מפתה את יהודה ובכך עוברת על איסור גילוי העריות. מה היה גורלה המפתיע של תמר, ומה דעתם של כותבי התנ"ך על נשים עגונות שחייהן נעצרו?

פירוש שניים עשר שמות בני יעקב הם שתיים עשרה תחנות בחיי הנישואין של לאה ורחל, שביחד יוצרים סיפור סמוי שמקעקע את הסיפור הגלוי והמוכר לכולם.... הפרק שלפנינו הוא אחד השיאים המרשימים ביותר באומנות הכתיבה המקראית, על סודותיה וקסמיה.

יעקב, כידוע, נשא שתי אחיות שקינאו זו בזו ונאבקו זו בזו על מקומן בביתו. כל אחת חסרה משהו שהיה לאחותה, והדבר שחסרה, מירר את חייה. לאה ניתנה ליעקב במחיר מוהר הנישואים ששילם ללבן כדי לשאת את רחל היפה והאהובה - ויעקב לא סלח לה על כך. ליאורה ויותם מנתחים את יחסי הכוחות בין שתי הנשים בבית יעקב, ותרים אחר מקורותיו של ה'שיימינג' שעשו פרשני המדרש ללאה רכת-העיניים.

ליאורה ויותם דנים בסיפור אהבתו של יעקב לרחל, עבורה עבד - כמסופר - ארבע עשרה שנים בבית לבן. אך כמו תמיד בעושים תנ"ך, הסיפור הרומנטי מקבל נופך שונה לחלוטין תחת סכין הביקורת ההיסטורית. מהי עסקת 'חילופי כלות', מה ההבדל בין פילגש ואישה בכירה - והאם באמת נאלץ לעבוד יעקב בפרך ארבע עשרה שנים תמורת רחל?...

ד"ר רביד ויותם דנים במערכת היחסים המורכבת שבין שרה אימנו והגר, שפחתה, ובמלכוד המשפחתי שלתוכו נקלע אברהם אבינו - ונעזרים בהם כדי לשפוך אור על מעמדם של עבדים ושפחות בימי המקרא.