המוות הוא חלק מהחיים. וגם ההיפך. לאורך ההיסטוריה, בני אדם נולדו, חיו, אך גם מטבע הדברים – מתו.

אילו טקסים ומנהגים ליווי את האדם בדרכו האחרונה בעולם העתיק? מה עשו עם הגופה? מהי "קבורה" ומדוע נכתב שאבותינו "נאספו אל אבותיהם"?

על כל מצבה אנו רגילים לקרוא את האותיות ת.נ.צ.ב.ה – תהיה נשמתו צרורה בצרור החיים. במילים אחרות – החיים שלאחר המוות. אחת מעיקרי האמונה על פי הרמב"ם היא האמונה בתחיית המתים. כולנו גם מכירים את התיאורים על משיח בן דוד שיגיע באחרית הימים, אבל...מה בין תפיסות אילו לבין הטקסט המקראי? איך הטקסט עצמו מתייחס לעולם הבא והחיים שאחרי המוות, אם בכלל? מה בין גן עדן לגהינום? איתנו באולפן חוקר המקרא שחר ענבר בשיחה מורבידית בעליל.

האזנה נעימה,

יותם