לא מתחשק לך לקום בבוקר לעוד יום עבודה. הפקקים מעצבנים אותך, אין לך סבלנות ללקוחות וכל שיחת טלפון מוציאה אותך מדעתך. פעם אהבת את העבודה הזו, ממש אהבת, אבל משהו השתנה וקשה לך להגיד בדיוק מה. דבר אחד בטוח, לא טוב לך. בתוך כל זה המחשבה על חלומות, מטרות ואתגרים חדשים לא עוזבת אותך וההתלבטות מה לעשות נוכחת כל הזמן. אז מה לעשות?
בפרק הזה יערה אלדמה, פסיכולוגית תעסוקתית מומחית, מגיעה לדבר על משמעות בעבודה: מה בכלל גורם לנו לקום בבוקר לעבודה ולהרגיש שהיא משמעותית עבורנו? מהם רכיבי המשמעות? מהן הסיבות שבגללן אנחנו עוזבים את מקומות העבודה שלנו? ואיך מזהים ששחיקה היא לא רק תקופה חולפת אלא תחושת היעדר משמעות?

גם אתם רוצים לגלול פחות. אכפת לכם מהזמן שלכם ואתם רוצים להשקיע אותו בהתפתחות אישית, במשפחה, בפנאי ונמאס לכם לתת לאחרים לשחק לכם בראש. הפעם מתארח ליאור ברודר, מפתח משחקים, מרצה למדעי המחשב ופסיכולוג קוגניטיבי בנסיון להסביר לנו מה לעזאזל עושים? וגם, איך כל זה קשור לגיימינג, בוטים ואלגוריתמים ומי מרוויח מכל זה?

מה מבדיל בין האנשים שמצליחים לבין אילו שלא? הפעם פרופ' עוז גוטרמן, שליווה עשרות מנהלים, אנשי חינוך ורבים אחרים לחיים מלאי משמעות, מגיע להסביר מהי הצלחה- האם יש הגדרה אחת להצלחה, מה הדרך הנכונה לבחון אותה ואיך הגדרת מטרות נכונה יכולה להוביל אליה? למה דווקא בגיל 50 זה זמן מצוין לממש מטרות ואילו טיפים פרקטים ניתן ליישם כבר מהיום?

אנחנו כל כך רוצים שיקשיבו לנו, אבל כמה אנחנו באמת מקשיבים לאחרים? מחקרים מראים שלוקח לנו פחות מ20 שניות להתפרץ לדברי האחר, ובמציאות המטורפת של היום, עם הטלפונים, הלחצים והמרוץ האינסופי להצלחה, ההקשבה אמיתית הפכה לכמעט בלתי אפשרי.

בפרק הזה מתארחת שרי ג'קסון קליין, מייסדת המרכז להקשבה בישראל ובית הספר להקשבה הראשון מסוגו בעולם. היא תסביר מהי בכלל הקשבה ותספר איך מורה אחת שינתה את חייה בעזרת כלי אחד פשוט- הקשבה.

כ900 אלף ישראלים מדווחים על פוסט טראומה, דיכאון או חרדה החל מהשבעה באוקטובר, כך מציג דוח מבקר המדינה. איך תדעו האם אתם צריכים טיפול, איזה סוג טיפול מתאים לכם ואיך מתמודדת מערכת בריאות הנפש בישראל עם ההצפה הבלתי פוסקת? בפרק הזה מתארח ראש מערך בריאות הנפש של כללית והפסיכיאטר, ד"ר ירדן לוינסקי, שיסביר לנו למה כל כך קשה למערכת ברכיאות הנפש לתת מענה לכולם ואילו פתרונות בכל זאת קיימים עבורכם.

בישראל, עם שיעור הילודה הגבוה ביותר במדינות ה-OECD, השאלה "מתי תביאו ילדים?" היא כמעט אוטומטית. אבל מה קורה כשהתשובה היא "אני לא בטוחה שאני בכלל רוצה"? הפעם מתארחות חמוטל זימברג ונועה חלפון, עובדות סוציאליות שהקימו את גרופל'ה- בית לקבוצות נשים שמתלבטות לגבי הבחירה באל-הורות. הן חושפות את המורכבות מאחורי בחירה שנחשבת כמעט לטאבו בחברה הישראלית - בין ההשוואה, הלחץ והציפיות החברתיות לבין הרצון לבחירה אישית אמיתית.

בחורה צעירה מגיעה לטיפול בתא לחץ בעקבות פצע קשה ברגלה, שנגרם כתוצאה מסוכרת. בנוסף, היא סובלת מנכות קשה – שנים בכיסא גלגלים, בעקבות שבץ מוחי שעברה בעבר.
מטרת הטיפול הייתה ברורה: לרפא את הפצע ברגל.
אבל אז קרה משהו בלתי צפוי: היא חזרה ללכת.

פרופ' שי אפרתי, שטיפל במקרה, חשב בתחילה שמדובר בצירוף מקרים. אך כשהדבר חזר על עצמו – שוב ושוב – הוא יצא למסע חקירה רפואי בניסיון להבין: מה קורה שם בתא הלחץ?
מאז, תחום הטיפול בתאי לחץ התרחב – לא רק לפצעים פיזיים, אלא גם לתחומים שנוגעים בנפש ובמוח:
פוסט טראומה, פיברומיאלגיה, טרום-דמנציה, והיכולת המפתיעה אולי – לחדש רקמות מוח שנפגעו.
בפרק הזה נארח את פרופ' אפרתי – מנהל מרכז סגול לרפואה היפרברית ומחקר, מנהל מחלקת נפרולוגיה ומחקר ופיתוח בבית החולים שמיר (אסף הרופא) – לשיחה על הריפוי המפתיע, המדע שמאחורי תאי הלחץ, והעתיד של תחום רפואי שעשוי לשנות חיים.

אנחנו מדמיינים את העתיד והעתיד מפחיד. מלחמות, מחלות, תאונות, משבר האקלים, השתלטות של בינה מלאכותית.  לחיות זה דבר די מפחיד, כי זה אומר שאפשר למות ולפני זה אפשר לסבול! להיכשל זה מפחיד, להצליח זה מפחיד כי אולי זה ייגמר יום אחד. דחייה זה מפחיד ולאהוב זה מפחיד. סכנות נמצאות בכל מקום כל הזמן וקשה שלא ללכת מבוהלים בעולם ובכל זאת רובנו מצליחים במשימה הכמעט בלתי אפשרית הזו. בפרק הזה יתארח עומר שריר, מומחה לפירוק חרדה ומגיש הפודקאסט "Brain story", שסבל מחרדה ובחר לחקור את הנושא לעומק. ננסה להבין אילו אתגרים חווים הסובלים מחרדה ובאיזה אופן ניתן להתמודד איתה.

בשנת 1978 העיתונאי סטיב לוי יצא למשימה חשובה- למצוא את המוח של איינשטיין! חיפושיו של העיתונאי הובילו אותו למאמר בעיתון שבו נכתב לי מוחו של איינשטיין יישמר לטובת מחקר. אך תוצאות המחקר מעולם לא פורסמו. סטיב המשיך לחקור עד שגילה שפתולוג בשם תומס הרווי גנב את המוח כדי להבין את המקורות הביולוגים שהפכו את איינשטיין לגאון. עד כמה מעידה האנטומיה על רמת האינטליגנציה? עד כמה האנטומיה מעידה על רמת התפקוד? האם אינטליגנציה מולדת או שהיא נתונה להשפעות סביבתיות ואיך כל זה קשור לאתיקה?

בקליפורניה של שנות ה60 נבחן דריל לסטר במבחן אינטיליגנציה. הוא קיבל ציון נמוך מאוד ועבר לכיתת חינוך מיוחדת המיועדת לתלמידים עם מוגבלות שכלית. אימו הגישה תביעה היסטורית שתקפה עד היום- תלמידים אפרו-אמריקאים לא יעברו מבחני אינטיליגנציה. הפעם מתארחת ד״ר ירדן גליקסמן, חוקרת קוגניציה ולקויות למידה לפרק על מבחני אינטיליגנציה. איך הם התחילו? מה הם מודדים ולמה אסור לבחון תלמידים אפרו-אמריקאים במחנים האלו?