בחורה צעירה מגיעה לטיפול בתא לחץ בעקבות פצע קשה ברגלה, שנגרם כתוצאה מסוכרת. בנוסף, היא סובלת מנכות קשה – שנים בכיסא גלגלים, בעקבות שבץ מוחי שעברה בעבר.
מטרת הטיפול הייתה ברורה: לרפא את הפצע ברגל.
אבל אז קרה משהו בלתי צפוי: היא חזרה ללכת.

פרופ' שי אפרתי, שטיפל במקרה, חשב בתחילה שמדובר בצירוף מקרים. אך כשהדבר חזר על עצמו – שוב ושוב – הוא יצא למסע חקירה רפואי בניסיון להבין: מה קורה שם בתא הלחץ?
מאז, תחום הטיפול בתאי לחץ התרחב – לא רק לפצעים פיזיים, אלא גם לתחומים שנוגעים בנפש ובמוח:
פוסט טראומה, פיברומיאלגיה, טרום-דמנציה, והיכולת המפתיעה אולי – לחדש רקמות מוח שנפגעו.
בפרק הזה נארח את פרופ' אפרתי – מנהל מרכז סגול לרפואה היפרברית ומחקר, מנהל מחלקת נפרולוגיה ומחקר ופיתוח בבית החולים שמיר (אסף הרופא) – לשיחה על הריפוי המפתיע, המדע שמאחורי תאי הלחץ, והעתיד של תחום רפואי שעשוי לשנות חיים.

אנחנו מדמיינים את העתיד והעתיד מפחיד. מלחמות, מחלות, תאונות, משבר האקלים, השתלטות של בינה מלאכותית.  לחיות זה דבר די מפחיד, כי זה אומר שאפשר למות ולפני זה אפשר לסבול! להיכשל זה מפחיד, להצליח זה מפחיד כי אולי זה ייגמר יום אחד. דחייה זה מפחיד ולאהוב זה מפחיד. סכנות נמצאות בכל מקום כל הזמן וקשה שלא ללכת מבוהלים בעולם ובכל זאת רובנו מצליחים במשימה הכמעט בלתי אפשרית הזו. בפרק הזה יתארח עומר שריר, מומחה לפירוק חרדה ומגיש הפודקאסט "Brain story", שסבל מחרדה ובחר לחקור את הנושא לעומק. ננסה להבין אילו אתגרים חווים הסובלים מחרדה ובאיזה אופן ניתן להתמודד איתה.

בשנת 1978 העיתונאי סטיב לוי יצא למשימה חשובה- למצוא את המוח של איינשטיין! חיפושיו של העיתונאי הובילו אותו למאמר בעיתון שבו נכתב לי מוחו של איינשטיין יישמר לטובת מחקר. אך תוצאות המחקר מעולם לא פורסמו. סטיב המשיך לחקור עד שגילה שפתולוג בשם תומס הרווי גנב את המוח כדי להבין את המקורות הביולוגים שהפכו את איינשטיין לגאון. עד כמה מעידה האנטומיה על רמת האינטליגנציה? עד כמה האנטומיה מעידה על רמת התפקוד? האם אינטליגנציה מולדת או שהיא נתונה להשפעות סביבתיות ואיך כל זה קשור לאתיקה?

בקליפורניה של שנות ה60 נבחן דריל לסטר במבחן אינטיליגנציה. הוא קיבל ציון נמוך מאוד ועבר לכיתת חינוך מיוחדת המיועדת לתלמידים עם מוגבלות שכלית. אימו הגישה תביעה היסטורית שתקפה עד היום- תלמידים אפרו-אמריקאים לא יעברו מבחני אינטיליגנציה. הפעם מתארחת ד״ר ירדן גליקסמן, חוקרת קוגניציה ולקויות למידה לפרק על מבחני אינטיליגנציה. איך הם התחילו? מה הם מודדים ולמה אסור לבחון תלמידים אפרו-אמריקאים במחנים האלו?

כולנו רוצים לאהוב ולהיות נאהבים, אבל בשלב מסוים נכנסת השגרה לקשר. אולי מתמסדים, אולי ילדים ואולי סתם נגמר שלב ירח הדבש. אבל אז הכל נראה פחות נוצץ והחומות מתרוממות והאכזבה, התסכול והעצב מקבלים מקום גדול יותר מהאושר שחווינו לפני. סלבי פרידמן, מתמחה במערכות יחסים ומאמנת זוגות מסבירה למה למרות שזוגיות היא לא עסק פשוט הכל עניין של תקשורת והקשבה.

רצח רבין אורגן על ידי גופי הביטחון, בחיסוני הקורונה השתילו לנו צ'יפים ואף אחד לא נחת על הירח- אלו רק חלק מתאוריות הקוסנפירציה הטוענות שהאמת אפילה יותר מזו שמוצגת לציבור. תוכן התיאוריות משתנה אבל אחוז האנשים המאמינים בתיאוריות האלו נשאר די יציב. בפרק הזה מתארח ד"ר חיים שפירא, סופר, פילוסוף, מרצה וחוקר בילנאומי, שינסה להסביר למה אנשים מאמינים בתיאוריות שכאלה? למה כל כך קשה להפריך אותן? למה בכלל אנשים מאמצים בתוקף רעיונות ללא הוכחות או מגבשים דעות נחרצות על נושאים בהם הם לא מבינים?

האם התקשיתם לחפש מטפלים לאחרונה? זה כנראה לא רק עקב הביקוש הרב לאחר השבעה באוקטובר, מערך בריאות הנפש בישראל ובעולם סובל ממחסור אדיר במטפלות ומטפלים כבר שנים רבות. אך בשנים האחרונות היו אירועים, כמו הקורונה למשל, שאילצו אותנו לעבור למודלים טכנולוגיים אחרים. הפעם מתארח ד"ר יוני שלום, חוקר באונ' חיפה, פסיכולוג מומחה לטכנולוגיה ובריאות הנפש ולחרדה חברתית ועונה על שאלות כמו האם טיפול אינטרנטי יכול למלא את החלל החסר? מה היתרונות של טיפול כזה? והאם טכנולוגיה בכלל ובתוכה הבינה המלאכותית יכולה להחליף את הטיפול המסורתי?

מלחמת העולם השנייה הותירה כמות עצומה של נפגעי נפש ומצב בו הצורך בטיפול עלה על ההיצע. בנסיון למצוא פתרון נולדה האנליזה הקבוצתית- גישת טיפול ייחודית שהמשלבת פסיכואנליזה ודינמיקה קבוצתית. איך מתבצעת אנליזה קבוצתית? במה היא שונה מטיפול פרטי? למי היא מתאימה? ומה היתרונות שלה? אורחת בפרק: יעל שחר, פסיכולוגית קלינית ומנחת קבוצות, קנדידטית במכון הישראלי לאנליזה קבוצתית.

מה תרצי להיות כשתהיי גדולה? מה החלום שלך ואיך אתה חושב שהוא יכול להתממש? השאלות האלו מעסיקות את כולנו במהלך החיים והתשובות אליהן משתנות בכל פעם. אנחנו מתבגרים, הרצונות שלנו משתנים, פרמטרים אחרים נכנסים לתמונה ואנחנו חושבים לא פעם כיצד אנו באמת רוצים לעצב את חיינו. 
אבל האם אי פעם עצרתם לשאול איך מלכתחילה נוצרת הזהות התעסוקתית שלנו? עד כמה העבודות של הורינו וחברינו משפיעות על הבחירות שלנו? באיזה אופן כדאי לגשת לחיפוש אחר העבודה המתאימה לנו? וכיצד אנו יכולים לחדד את הרצונות שלנו ולהבין מה החוזקות שלנו? 
על כל השאלות החשובות הללו תענה פרופ' הדסה ליטמן עובדיה, פסיכולוגית תעסוקתית שעמדה בראש המגמה לפסיכולוגיה ארגונית ותעסוקתית במשך עשור, וחברה בועד המנהל של ארגון החוזקות העולמי.

לכאורה אכילה היא עניין פשוט- כשהבטן מקרקרת הגוף מסמן לנו שיש צורך באנרגיה, אנחנו אמורים לאכול עד שובע, וזהו. אבל הנוסחה הבסיסית הזו כבר לא ממש עובדת בצורה הזו. אנחנו מצ'פרים את עצמנו עם אוכל, מענישים את עצמנו עם אוכל, אוכלים יותר מידי או פחות מידי ובעיקר מתעסקים באוכל הרבה יותר מידי. אז מה יש בו, באוכל, שמפעיל אותנו כל כך? מהן הסיבות השונות שגורמות לנו לאכול יותר או פחות ממה שהגוף שלנו צריך? ובאיזה שלב נוצר הקשר האדוק בין אוכל, משקל ודימוי עצמי? הפעם מתארחת טל חמרה ששון, תזונאית קלינית, מייסדת תזונה קשובה ומנחת הפודקאסט "קשובה".