לפני ימים ספורים נחשף לעולם chatGPT, הפיתוח העדכני ביותר של OpenAI. מייד נשטפה הרשת במאות דוגמאות לשימוש בכלי הזה: כעזר בכתיבה, ביצירת קוד, במשימות אקדמאיות ופשוט בשיחות מדהימות. זהו צעד נוסף בעלייתן של של מכונות השפה, שעתידות למלא תפקיד מרכזי בכל מקום שבו יש משמעות לדיבור ולתפיסה מבוססת טקסט. אבל chatGPT הוא בעיקר עטיפה נגישה מאוד, כמוצר, ליכולות שברובן קיימות מזה חודשים.

בפרק הזה דיברתי עם ים פלג, מפתח בתחום הבינה המלאכותית, מדען נתונים, ומייסדה של חברת הסטרטאפ-אפ Deep Trading, העוסקת במחקר פיננסי מבוסס מדע נתונים. הוא גם בין היחידים בעולם שהחזיקו בדרגת רב אמן כפולה, בפלטפורמת התחרויות במדעי הנתונים Kaggle. נפגשנו שעות מעטות לפני שחרורו של chatGPT, ולמרות שלא ידענו שהוא מגיע, חלק גדול מן השיחה נגע בדיוק לאותן יכולות בכלי החדש, שאותן ים הכיר היטב כבר קודם. דיברנו על מקור הקסם הטכנולוגי של מודלי השפה, מה צפוי אולי לקרות כאשר ינחת סוף סוף GPT-4, וגם - כיצד השתמש ים במודל שפה כדי לבחור מנה במקס ברנר.

האזנה נעימה!
בועז לביא










https://www.ads.ranlevi.com/2022/12/12/iasa-tochna-machine-language/

ראיונות עבודה הם רגעים מורטי עצבים בכל תחום, אבל בתחום הפיתוח נוספים להם גם מכשולים מיוחדים - כמו הראיון הטכני, למשל. בתקופה של אי-ודאות בשדה ההייטק, שלא לומר מיתון, הלחץ עולה. מה חשוב לדעת לפני שמגיעים אל המפגש הגורלי הזה?

בפרק הזה אירחתי את רותם הבר, סמנכ״לית פיתוח בחברת קדמה (Qedma). רותם היא בעלת ניסיון רב בניהול בכיר בתוכנה במספר חברות מובילות בתעשייה, וראיינה מאות מועמדים למשרות בתחומים שונים. בשיחה איתה היא מגלה סודות קטנים אבל משמעותיים, מן הצד השני של השולחן. למה כל ראיון טכני, הוא בעצם ראיון אישיותי? איך כדאי לדבר על החברה הנוכחית או הקודמת שלכם? מדוע צניעות בראיון היא בעייתית? ולמה, גם עבור המראיינות והמראיינים, ראיונות עבודה הם בכלל לא דבר פשוט.

האזנה נעימה,
בועז לביא







https://www.ads.ranlevi.com/2022/11/22/eden-tochna-interview/

הפרק בשיתוף אינטל.
בימים אלו משיקה אינטל את המעבד החדש ביותר שלה, ה- Core 13th Gen. מי שישמחו במיוחד ביום חג הזה, הם אתם ואתן - המפתחים והמפתחות. אבל איך יודעים באינטל מה בכלל רוצים אנשי הפיתוח מהמעבד שלהם? איך מתכננים מראש מעבד, שיתאים לצרכים העדכניים של תחום הפיתוח? עד כמה מעורבים מפתחי תוכנה במסלול המורכב הזה? התשובה היא: מעורבים מאוד. כי אם לא ידעתם, אינטל היא אחת מחברות התוכנה הגדולות בישראל. מהו הסוד שבאמצעותו מריצים שם תוכנות על מעבד שעדיין לא קיים?

איתי לוי הוא Principal Engineer באינטל. הוא עובד כבר 14 שנה בקבוצת ה-Core, שמפתחת כלים המסייעים בתכנון השבבים. פיתוח תוכנה, אבל באקסטרים. בחלק גדול מהזמן, עוסקים איתי וחבריו בסימולטורים ואמולטורים, המאפשרים הרצה של תוכנות על מעבדים שעוד לא יוצרו; מוצרי חומרה סודיים, שאף אחד מחוץ לאינטל לא יודע עוד איך קוראים להם. עמית בן דור ואני דיברנו עם איתי על האתגרים המיוחדים שאיתם הוא מתמודד בתחום הפיתוח, על מה הם פרה-סיליקון ופוסט-סיליקון, על הרגע הגדול שבו מעבד חדש פוגש לראשונה את העולם, ועל כמה שפות יודע אצלו כל מפתח בצוות.


האזנה נעימה,
בועז לביא

זהו פרק שבמרכזו תעלומה. ״הסיפור על מל״; ספק אגדה, ספק פיסת היסטוריה, שעוסקת במתכנת מיתולוגי בשם מל, ובהברקת תכנות גאונית שיצר. את הסיפור עליו כתב מתכנת אחר והוא התפרסם לראשונה בקבוצת דיון בתחילת שנות השמונים. כל זה הוא פתח למחילת ארנב אינסופית בעומקה. מי היה מל? מהיכן הגיע? האם באמת ניתן לעשות מה שלכאורה עשה? ומה כל זה אומר על "המתכנת האמיתי"?

תומר ליכטש הוא מתכנת, משורר וחוקר פולקלור האקינג, ודוד פרנקל הוא איש תוכנה. במסע שלהם בעקבות ״הסיפור על מל״, מסע אינדיאנה ג׳ונסי שנמשך כבר שנים ומגיע עד לפינות מופלאות בנידחותן, הם חושפים שכבה אחר שכבה מן ההיסטוריה הקדומה של פיתוח התוכנה. לאחרונה גם הקימו אתר, שמוקדש כולו לחידת מל. שוחחנו על אמנות התכנות, על רגע הבריאה של ההייטק, על הקונפליקט עתיק היומין בין הפיתוח למוצר ועל תוכנת בלק ג'ק, שלא מצליחה להפסיד.

האזנה נעימה,
בועז לביא

לאתר של ״לולאת מל":

https://melsloop.com/





https://www.ads.ranlevi.com/2022/10/24/doors-tochna-loop/

התקבלות לעבודה ראשונה כמפתח או מפתחת, ללא ניסיון קודם, היא אתגר עצום. האתגר גדל עוד יותר כאשר אין לכם השכלה אקדמית בתחום, ואת כל הידע צברתם בקורסים קצרים, או בלימוד עצמאי לחלוטין. אבל כל מכשול הוא גם הזדמנות. והאפשרויות לסלול לעצמכם את הדרך אל עולם הפיתוח, מגוונות היום יותר מאשר אי-פעם.

אורי ברעם הוא מתכנת פרונט-אנד, שהתחיל לעבוד במקצוע רק לאחרונה, בסביבות גיל 40. את מרבית הדרך אל תחום הפיתוח הוא עשה באופן עצמאי, תוך בניית שגרה קשוחה המשלבת קורסים מ-Udemy ובניית פרויקטים, עד שהתקבל לתפקידו הראשון כמפתח.

אורי הוא לא האורח הסטנדרטי בפודקאסט, אבל מעניין להסתכל על התחום גם מזווית אחרת, זווית הכניסה. הגענו אליו דרך פוסט שהעלה בקבוצת "עושים תוכנה", שבו ריכז תשובות ל-24 שאלות על פיתוח. אורי הוא אמנם ג'וניור, אבל נראה שיש הרבה מה ללמוד ממנו - במיוחד בתחילתה של שנה חדשה. דיברנו על השגרה שבנה לעצמו, על ההבדלים בין קורסים שונים ברשת, על קרמה בין מתכנתים, ועל למה ללמוד תכנות זה לא כמו ללמוד לרכוב על אופניים.

האזנה נעימה,
בועז לביא

האתר של אורי ברעם:
https://ori-baram.dev/








https://www.ads.ranlevi.com/2022/10/11/panda-tochna-solo-learning/

לא כל יום מכריזה גוגל על שפת תכנות חדשה. גם לא כל שנה. אבל בסוף יולי זה קרה שוב: Carbon, פחמן בעברית, היא התינוקת החדשה של ענקית הטק. שפת תכנות טריה, שמשימתה הגדולה היא לשפר את כל מה שלא עובד ב-++C. האם היא תצליח לעשות זאת?

‎בפרק הזה שוחחתי עם עמית בן דור על השפה החדשה. עמית דיווח על ההתנסות הראשונה שלו איתה, סיפר על החידושים שהיא מציעה, וניתח את הדרך המבוזרת שבה היא אמורה להתפתח. מה תפקיד הקהילה בהתקבלותה? האם מדובר בעצם בתשובה של גוגל למשבר האקלים? ומהן הסיבות שבגללן כדאי ללמוד אותה?

האזנה נעימה!
בועז לביא







https://www.ads.ranlevi.com/2022/09/13/doors-tochna-carbon/

אימפריות נופלות לאט, אבל מהפכות טכנולוגיות קורות לפעמים מהר מאוד. תוך זמן קצר השתנה לחלוטין התחום של סינתוז תמונות. אם לפני ארבע או חמש שנים היינו מתפעלים ממשהו שנראה כמו ציפור, שאלגוריתם יודע לייצר בעצמו לאחר שאומן על אלפי תמונות של ציפורים, פתאום צץ אוסף של תוכנות, שמסוגלות להפיק תמונה, איור, צילום, דימוי, באיכות פנטסטית, כתוצר של דרישה טקסטואלית. טקסט טו אימג'. צייר לי כבשה בסגנון ואן גוך. רעידת אדמה מבוססת קוד, שמשנה את פני העולם היצירתי.

בפרק הזה התארח מתי מריאנסקי - אמן קוד, יזם, מרצה ומעצב, וגם המייסד של קבוצת הפייסבוק עליית המכונות, שעוסקת בקשר שבין אלגוריתמים לבני אדם. מתי חלק מהנסיון שלו בעבודה עם כמה מן הכלים החדשים האלה - ומתברר שלא הכול כל כך פשוט. למה הוא התקשה כל-כך לייצר צילום של מכולה ששטה בים? מדוע מידג'ורני, אחד הכלים הפופולריים בתחום, לא מתעורר מהסיוט שלו? האם כדאי לתקן עוולות היסטוריות באמצעות בינה מלאכותית? ואיך ייראה עולם שאין בו מקום לבינוניות?





https://www.ads.ranlevi.com/2022/08/28/rafael-tochna-text-to-image/

האם יש כזה דבר: מוצר עם אפס תקלות? מערכת שאף פעם לא נופלת? רוב האפליקציות המסחריות ישרדו שיבושים פה ושם, כנראה שגם פייסבוק או טוויטר. אפילו טיקטוק, למרות מאסות המשתמשים, תחזיק מעמד. אבל כשמדובר על שירותי חירום, שיחות למוקד משטרה, למשל, אינטראקציה אחת שתיפול בשניה קריטית, היא עניין של חיים ומוות. במערכות כאלה, עמידות היא שם המשחק.

בפרק הזה דיברתי עם נועם פרנקל, סמנכ”ל מחקר ופיתוח בחברת קרביין. קרביין היא ספקית של תקשורת חירום מבוססת ענן. שעוברות בה למעלה מ-150 מיליון שיחות בשנה. היא תומכת גם בוידיאו חי, הודעות מידיות, מיקום דינמי ועוד. נועם סיפר איך בונים מערכת שבה שרידות ויציבות חשובות יותר מ-velocity, למה דווקא סקאלה היא השפה שנבחרה לבניית השירות, מדוע הם מקבלים יחס מיוחד מ-AWS, ואיך עושים QA לפני שהמוצר בכלל קיים.

האזנה נעימה,
בועז לביא








https://www.ads.ranlevi.com/2022/08/04/wesure-tochna-longevity/

המעבר מחיים כשכיר או שכירה, למעמד של פרילנסר, הוא מאתגר. תמיד זה ככה. אבל בתקופה כזו, עם דיבור על מיתון וצמצומים אמיתיים, זהו מעבר מורכב במיוחד. ובכל זאת, מעניין לבחון את האופציה הזו אולי דווקא עכשיו, כי יש בה כמובן גם יתרונות לא מעטים. שליטה גבוהה יותר בזמן, התאמה של עבודה לסגנון חיים, פחות פוליטיקה ארגונית ולפעמים גם שכר טוב יותר, בשורה התחתונה.

בפרק הזה התארח דימה וישנבצקי, מנהל Clientside, חברת בוטיק המספקת שירותי ייעוץ ופיתוח של מומחי פרונט אנד. הוא גם מנהל את קהילת Vue.js Israel ומרצה ויועץ לסטרטאפים. דימה קיבל את ההחלטה לצאת מעולם השכירים אל שדות הפרינלסרים לפני כמה שנים, ויש לו הרבה מה לספר על כך. מהו הפרילנס מיינדסט? מהם ההבדלים בין החלומות על חופש, למציאות? ואיך נראה יום עבודה של מי שקובע בעצמו את הכללים?

האזנה נעימה,
בועז לביא





https://www.ads.ranlevi.com/2022/07/24/refael-tochna-freelancer/

פרק בשיתוף ריסקיפייד.

ארגוני פיתוח רוצים תמיד להשתפר, להאיץ את ה-Velocity, לשחרר צווארי בקבוק. פתרון נפוץ הוא לתת כלים שונים למפתחים, שיעניקו להם עצמאות. אבל עצמאות היא משהו קצת יותר מורכב מכלי כזה או אחר. זהו עניין של תפיסת עולם. כאן בדיוק נכנסת ה-DevOps Culture לתמונה. גישה שמתייחסת אל הפיתוח, הבדיקות וההעלאה לפרודקשן לא כחלקים נפרדים בפאזל, אלא כתהליך שלם שכולו באחריות המפתח. איך מגיעים למצב הזה? כמה הוא באמת יעיל? ומהם המכשולים בדרך?

בפרק הזה התארח אריק פריאנטי, Head of DevOps בריסקיפייד, העוסקת במניעת הונאות אשראי באתרי סחר מקוון. אריק סיפר על המעבר מתלות לעצמאות ועל האופן שבו מעבר כזה משפיע על הארגון ועל המפתחות והמפתחים בתוכו. דיברנו על ההבדלים בין מקודד למהנדס, איך ההיכרות הקרובה עם כל מחזור הפיתוח משנה את הדרך שבה מפתחים מסתכלים על מה שהם עושים, ולמה מבחינת אריק, ככל שזקוקים לו פחות, ככה הוא הצליח יותר.

האזנה נעימה,
בועז לביא