יאיר  פלד, בן 27 במותו, היה מפקד סיירת הצנחנים - הנבחרת ביחידות צה״ל, אז - ומהבולטים בדור הצעיר של התנועה הקיבוצית, כשרון חינוכי, צבאי ואירגוני שאבד. ״הוא היה המגדלור שלי, שלנו״, אומר עליו גם לאחר 66 שנה אחיו, יודק׳ה. שמונה שנים הפרידו ביניהם; אהבה והערכה הדדיות גישרו עליהן.

יודק׳ה פלד צמח להיות איש-צבא נחשב בזכות עצמו, מפקד סיירת גולני, מח״ט שריון, מפקד האוגדה המשורינת המובילה בצה״ל. צנוע, חסכן במילותיו, מאמין במוסר עבודה, במופת אישי, במשמעת, בחינוך. הוא לא ריאיין את קציניו (וחייליו), אלא שוחח איתם.

פלד הוא בן קיבוץ יגור. ילדותו בשנות ה-40׳ זכורה לו כתקופה טובה, גם בלינה המשותפת. רשמי השבת השחורה ביוני 1946, מבצע אגתה של הצבא הבריטי נגד ההגנה, המצור והמצוד וחיפוש הנשק, עדיין חקוקים בתודעתו. יגור, הוא מעיד, הונצחה בדיוק מפליא בכתביו של מי שנולד שנתיים לפניו, יורם טהרלב.

לקראת גיוסו לשירות חובה כיוון לקורס-טיס. מות יאיר חסם בפניו, מצפונית, נתיב זה ואת הצנחנים - החטיבה שהמשיכה, כמו בשנים 1954-56, לשאת ברוב העול המיבצעי, שאמנם התמעט. השירות בגולני נחשב פחות מסוכן. בעיני יודק׳ה זאת היתה פשרה מציאותית בין קרביות מובנת מאליה לבין חמלתו על הוריו החרדים.

התוכנית התנגשה במציאות. כמפקד מחלקה בסיירת גולני הוביל פלד את כוחות גולני בפעולת נוקייב נגד הצבא הסורי ונפצע קשה בקרב. כשהחלים חזר לסיירת, השלים את חובות השירות, השתחרר וחזר ליגור, לענף האכלת הבקר והצאן.

רק לאחר מלחמת ששת הימים, כשהוביל בחזית הצפון סיירת של חטיבת מילואים, נענה פלד להפצרת מח״ט גולני לחזור למדים ולפקד על סיירת גולני. יומיים לפני מלחמת אוקטובר 1973 קיבל - יותר נכון, לקח - את הפיקוד על גדוד 51 ופגש לראשונה את קציניו.

בשיחה עם אמיר אורן ב״אפרכסת״ מספר פלד על קרבות החרמון של הגדוד והחטיבה. שוב נפצע קשה, שוב קיצר את החלמתו כדי לחזור ליחידה. לא היה מועמד טבעי ממנו לפקד בהמשך על גולני, אך הרמטכ״ל היותר ייצרי והפחות ענייני בתולדות צה”ל, רפול, העדיף לקדם לתפקיד את ראש לשכתו.

על מלחמת 7 באוקטובר אינו מרחיב. פלד מתפעל מנחישותם של לוחמי ההווה, הדור של בניו ונכדיו. הוא, שאיבד בצבא אח נערץ וחברים רבים, מזכיר בצער חייל שנאבק בעזרתו לעבור מהתותחנים לגולני, הגיע עד לפיקוד על גדוד הסיור - המתכונת המורחבת של סיירת גולני - ונהרג בעזה, כאל״מ במילואים ומפקד חפ״ק המח״ט. 

אולפן: אמנון האס