בתחילת שנות ה-90׳, כשעול כבד נפל על מפקדי אוגדות הבטחון-השוטף המרחביות בגדה המערבית, בעזה ובלבנון, פיצה אותם הרמטכ״ל אהוד ברק בדרגה אישית של אלוף, אם ניאותו לתפקיד נוסף, עוד שנתיים שוחקות, באוגדת בט״ש שנייה. כך שודרגו שאול מופז, גבי אופיר ובהמשך גם איציק איתן.

לסידור דומה בגדה ייעד הרמטכ״ל הבא, אמנון ליפקין-שחק, את תא״ל יום טוב סמיה, אבל יום לפני הסיכום הרשמי של ההחלטה סיכל אותה שר הבטחון בממשלתו החדשה של נתניהו, איציק מרדכי.

עד שסמיה קיבל את דרגת האלוף וקידום מהיר מהמתוכנן לפיקוד הדרום, שנה ורבע אחר כך, התגבשה דעתו השלילית על יחסי הגומלין בין הפוליטיקה לצבא. צה״ל, הסיק באכזבה, נמצא בהידרדרות מתמדת. אחרי שחק לא נתקל, בקבע או במילואים, ברמטכ״ל שתיפקודו נשא חן בעיניו. אולי, לא בטוח, תלוי במאזן הכולל, איל זמיר יהיה הראשון בדור האחרון שיצליח בכך.

ביקורתו על שני הדרגים, הצבאי (והמודיעיני) לא פחות מהפוליטי (״הראיס״), נוקבת. לאלוף במילואים ד״ר סמיה, מחברם של שני ספרים, עוד מעט שלושה, יכולת שיווקית מובהקת. לפתע, בלי אזהרה, בעיצומה של השיחה, הוא מצודד את מבטו הישר למצלמה ותוקע לתומכי נתניהו צרור מילולי בין העיניים.

סיפורו האישי של סמיה, שהובא ב״אפרכסת״ בסוף ספטמבר ותחילת אוקטובר 2023, כאן ⬇️

אולפן: אמנון האס

https://open.spotify.com/episode/13u0BmrwGnUYDSGlowATN7?
si=A86dKYmMTJa-OHxhqi65pQ

https://open.spotify.com/episode/1aOCQBsiin3qo4Eb3KHQxT?si=fx40yTCbSQSKrn65-_quxA