העולם מלא זכירה ושכחה, כמו ים ויבשה (יהודה עמיחי).
ירון מצטער ששנות מחלתה של אשתו מחקו את זיכרונות השנים שקדמו לה ודניאלה מצטערת שאינה זוכרת איזה ילד שלה עשה מה ובאיזה גיל, ולכן כשהם שואלים, היא נאלצת להמציא. שיחה על חשיבות הזיכרון ומדוע תיעוד אובססיבי הוא תחביב של אנשים בלתי נסבלים.

מגישים: דניאלה לונדון דקל וירון לונדון
עריכה: מאיה קוסובר ואסף רפפורט
מוזיקת הפתיחה: עודד דוידוב
איור: דניאלה לונדון דקל

See omnystudio.com/listener for privacy information.