שמשון, כך מסופר, היה נזיר אלוהים. ונזירות בתנ"ך מסמלת את הקשר המיוחד בין הנזיר לבין אלוהים, ולא מנשים – ושמשון בהחלט לא התנזר מנשים. הנזירות שלו התבטאה בכך שלא גילח את שיער ראשו, שהוא זה שהעניק לו כוח פיזי על אנושי.

למרות כוחו העצום, שמשון לא עמד בראש צבא ולא הציל את בני עמו מהפלישתים, שהיו אויביהם המרים. שמשון אהב נשים פלישתיות, הוא התרועע עם הפלישתים והמלחמות שכביכול ניהל איתם, היו בגלל נשים.

התכונות שמיוחסות לשמשון מציגות דמות זרה לחלוטין לתנ"ך בכלל ולספר שופטים בפרט. פרק זה דן בשאלה מי הוא היה, ומה עושה בתנ"ך גיבור שברור לחלוטין שהוא לא ישראלי.